ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
1 וְקָאָמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי לְרַבָּה, דַּאֲמַר יֵיתֵי וְלָא אֶחְמִנֵיהּ, 2 אִילֵימָא מִשּׁוּם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי הֲוָיָה הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בְּלֹא צַעַר, שֶׁהֲרֵי הֲוָיַת הַמָּשִׁיחַ בְּרִיאָה חֲדָשָׁה שֶׁלֹּא הָיָה בָּעוֹלָם, וְזֶה גּוֹרֵם שִׁנּוּי, כִּי כָּל הֲוָיָה, שִׁנּוּי, וְכָל שִׁנּוּי, רַע. וְהָתַנְיָא 3 וכו', פֵּרוּשׁ, כִּי מְצִיאוּת עוֹלָם הַזֶּה הֵם שְׁנֵי דְבָרִים: 4 גּוּפָנִים, וּבִלְתִּי גּוּפָנִים, וְדָבָר זֶה יָדוּעַ. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם הוּא בַּעַל גְּמִילוּת חֶסֶד וּבַעַל תּוֹרָה, וְעוֹסֵק בְּאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם, הוּא מִתְחַבֵּר בְּטוֹב בְּכָל שְׁנֵי חֲלָקִים. כִּי הַתּוֹרָה הִיא טוֹב בִּלְתִּי גּוּפָנִי, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי ד, ב): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ. וּגְמִילוּת חֲסָדִים הִיא טוֹב גּוּפָנִי, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹב לַבְּרִיּוֹת. כִּי בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי גּוּף צְרִיכִין זֶה לָזֶה, וְזֶהוּ עִנְיַן גְּמִילוּת חֲסָדִים. וְאִישׁ כָּזֶה הוּא טוֹב לְגַמְרֵי, שֶׁהוּא טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת. וְכַאֲשֶׁר הוּא טוֹב, יוֹצֵא מֵחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, כִּי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ הוּא מִצַּד הַשִּׁנּוּי, וְזֶהוּ עִנְיַן חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, וְכָל שִׁנּוּי אֵינוֹ טוֹב, אֲבָל הוּא רַע. לְפִיכָךְ הַמִּתְדַּבֵּק לְגַמְרֵי בַּטּוֹב, בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא טוֹב אֱלֹקִי, וְטוּב הַבְּרִיּוֹת שֶׁהוּא טוֹב גּוּפָנִי, יִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵינוֹ טוֹב רַק רַע. וּרְאָיָה 5 לָזֶה, שֶׁבְּיוֹם 6 שֵׁנִי, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַשִּׁנּוּי, שֶׁלְּכָךְ נִקְרָא שֵׁנִי עַל שֵׁם שִׁנּוּי, לֹא נֶאֱמַר בּוֹ טוֹב. כִּי בְּרִיאַת יוֹם הַשֵּׁנִי הוּא שִׁנּוּי, שֶׁהוּא חִלּוּק הַמַּיִם אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, לְכָךְ אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה טוֹב בּוֹ כְּלָל. וּלְפִיכָךְ 7 אֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ הוּא שִׁנּוּי, וְכָל שִׁנּוּי הוּא רַע, כָּךְ אֵלּוּ 8 שְׁנֵי דְבָרִים הֵם הַטּוֹב, וְלֹא יִמְשֹׁל בּוֹ רַע כַּאֲשֶׁר הוּא דָּבֵק בַּטּוֹב. וּלְפִיכָךְ הָרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה נִצּוֹל מֵחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, יִהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים.
העוסק בתורה וגמילות חסדים, שהם במדרגת הפשיטות, ניצול מחבלי משיח
וְהַדָּבָר הַזֶּה הוּא עוֹד עִנְיָן עָמֹק מְאֹד, שֶׁהָרוֹצֶה לְהִנָּצֵל מֵחֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, בְּאֵלּוּ שְׁתֵּי מִדּוֹת, שֶׁהֵם הַתּוֹרָה וְהַחֶסֶד, מִדּוֹת שֶׁבָּהֶם מַדְרֵגוֹת 9 הַפְּשִׁיטוּת, הַתּוֹרָה וְהַחֶסֶד. וְהוּא נִרְמָז בְּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי טז, ו): כִּי בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן. וּמִצַּד הַפְּשִׁיטוּת שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ שְׁתֵּי מִדּוֹת נִצּוֹל מִן חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא שִׁנּוּי בָּעוֹלָם. כִּי 10 הַפְּשִׁיטוּת אֵין בּוֹ שִׁנּוּי, כַּאֲשֶׁר יָדוּעַ לַמֵּבִין. וּמְתָרֵץ, שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ דָּבָר זֶה בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה', עַיֵּן שָׁם וְתִמְצָא מְבֹאָר.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
147 - פרק ל"ו חלק ג'
148 - פרק ל"ו חלק ד'
149 - פרק ל"ו חלק ה'
טען עוד
ענין זה, שהעוסק בתורה ובגמילות חסדים ניצול מחבלי משיח, יש בו עומק נוסף. לשני ענינים אלו: תורה וגמילות חסדים, יש מכנה משותף, שבשניהם קיימת מידת הפשטות, 9 כלומר התרחקות מהגשמיות ודבקות ברוחני. דבר זה רמוז בפסוק: כי בחסד ואמת יכופר עוון. הכפרה היא מפני ההסתלקות מהגשמיות והדבקות ברוחניות, ולכן בשתי מידות אלו ניצול מחבלי משיח, שהם שינוי בעולם, כי 10 ברוחני אין שינוי כידוע, כי השינוי הוא רק בגשמי. ענה רבה לאביי, שהוא חושש שמא יגרום החטא. דבר זה בארנו בגבורות ה', עיין שם ותמצא את הדברים מבוארים.
ביאורים
אביי שואל את רבה מדוע הוא פוחד מחבלי המשיח, כיוון שניתן להינצל מהם על ידי תורה וגמילות חסדים. כיצד מצוות אלו מצילות מהכאב המתלווה לחבלי המשיח?
התורה והחסד הם במדרגת ה' פשיטות '. אין מדובר בפשטות חיוורת וחסרת תוכן, אלא באדם שמכיר את מקומו ומוכן לקבל מאנשים אחרים. זו מידה של ענווה, שאין בה רק הכנעה והתבטלות, אלא הכרה בערך האמיתי של האדם. אדם שמכיר בערך עצמו מבין שהוא זקוק לשפע אלוהי על מנת להתעלות, ולכן הוא מוכשר יותר לקבלו. התורה היא גילוי של טוב אלוהי המושפע לעולם ומדריכה אותנו כיצד להתנהל בו. דרך הקישור לתורה היא דרך שכלנו – על ידי הלימוד וההתעסקות המחשבתית בה.
ישנו רובד נוסף בענווה. ההכרה בערך עצמי מביאה לידי ההבנה שלא רק שאני זקוק לעזרה כדי להתעלות, אלא גם כל מה שיש לי עכשיו לא הגיע ממני אלא משפע אלוהי שהושפע עליי. מכוח זה נובעת ההבנה שאין לי את הזכות לשמור טוב זה לעצמי וממילא מגיע הרצון להעביר אותו הלאה. רצון זה מתבטא בגמילות החסדים, הנעשית על ידי גופו של האדם.
אם-כן, אדם העוסק בתורה ובחסד מקשר את הצד השכלי והצד הגופני שבו למדרגת הענווה, ונמצא במדרגה המחוברת לשפע האלוהי. במדרגה כזו יש רק טוב ושלמות, ולכן מי שנמצא בה יכול להינצל מהרוע והכאב שבחבלי המשיח.
הרחבות
* טוב לשמים ולבריות
וְאִישׁ כָּזֶה הוּא טוֹב לְגַמְרֵי, שֶׁהוּא טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת. מקור הדברים הוא בגמרא: "וכי יש צדיק טוב, ויש צדיק שאינו טוב? אלא, טוב לשמים ולבריות – זהו צדיק טוב, טוב לשמים ורע לבריות – זהו צדיק שאינו טוב" [קידושין מ.] הגמרא לומדת שישנם שני סוגי צדיקים, צדיק שטוב גם לשמים וגם לבריות, וצדיק שטוב לשמים בלבד.
החיד"א שואל כיצד תיתכן מציאות של צדיק שהוא טוב לשמים אך אינו טוב לבריות, הרי אם אינו טוב לבריות, גם בשמים אינו אהוב! ועונה, שכוונת הגמרא בביטוי "רע לבריות, אין הכונה בדברים שבין אדם לחבירו, שהוא מזיק לבריות או עושק וכיוצא, אלא הכונה הוא שמלמד קטגורייא על הבריות ואינו מלמד זכות ולא ניחא ליה (=ולא נח לו) לקב"ה שהאדם ילמד חובה על ישראל... אבל המלמד זכות על ישראל זה נקרא טוב לבריות" [בן יהוידע שם] לפי דבריו, אדם שעובר על מצוות שבן אדם לחברו או מתנהג שלא כהוגן אכן אינו צדיק כלל. הגמרא דיברה על סוג אחר של אנשים – צדיקים שלומדים תורה ומקפידים על קיום מצוות, הן מצוות שבין אדם לחברו והן מצוות שבין אדם למקום, אבל כיוון שאין הם מלמדים זכות על ישראל, הקב"ה אינו אוהב אותם וקורא להם "צדיקים שאינם טובים".
לעילוי נשמת נפתלי בן ר' מרדכי ז"ל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
"עין במר בוכה ולב שמח"
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
עבודה שאין לה סוף
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
