ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
רבים שואלים, מדוע לסמוך על היתר המכירה ולהפקיע את חובת השביתה בשביעית, והלא התורה הבטיחה ברכה לישראל כשישבתו בשביעית, שנאמר: "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו. וציוויתי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים" (ויקרא כה, כ כא). ולא זו בלבד, אלא שבעוון ביטול שביעית ישראל גולים מאדמתם, שנאמר: "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי הושמה ואתם בארץ אויביכם, אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה. כל ימי הושמה תשבות את אשר לא שבתה בשבתותיכם בשבתכם עליה" (ויקרא כו, לד לה). ואמרו חכמים: "בעוון גילוי עריות ועבודת כוכבים והשמטת שמיטים ויובלות - גלות בא לעולם, ומגלים אותם, ובאים אחרים ויושבים במקומם" (שבת לג, א).
התשובה הפשוטה
בפשטות התשובה היא כפולה:
א) ההבטחה האלוקית לברכה בשנה השישית היא כאשר מצוות השביעית מהתורה, וכפי שכתבו הסמ"ע (חו"מ סז, ב), הגהות יעב"ץ וחידושי חתם סופר (על גיטין לו), פאת השולחן (כט, ג), ישועות מלכו סי' נג, מהר"י ענגיל, מרן הרב קוק (אגרת תקנה) ועוד (ושלא כדברי חידושי הרי"מ לגיטין שם, וחזו"א שביעית יח, ד).

רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
447 - אין היתר לפסול את ההיתר
448 - הופעת הקדושה בדרך הטבע
449 - וציוויתי את ברכתי
טען עוד
אם רוצים לדקדק
מלבד זאת, אם מתעקשים לדקדק בענייני הברכה האלוקית, אזי מוכרחים להכיר שהמציאות הוכיחה שהברכה אינה מתקיימת כיום. שכן היישובים המעטים שניסו לשבות מעבודה חקלאית בשביעית סבלו מקשיים מרובים, פרט לקשיים הרגילים של המשקים החקלאים שנעזרו בהיתר המכירה. וזאת למרות היותם אנשים צדיקים וחרוצים, יראי שמיים ואוהבי הארץ.
לעומת זאת, הקיבוצים והמושבים הדתיים שעבדו במסגרת היתר המכירה זכו לברכה יתרה, וגם משבר הקיבוצים הגדול לפני שלושים שנה לא פגע בהם כמעט. וזאת בנוסף לכך שזכו ליישב את הארץ בהיקף גדול.
בשאלה זו יסוד אמונת ישראל
אם נתעמק, נמצא שיסוד האמונה תלוי בזה. בעלי אמונה שטחית סוברים שהעניין האלוקי מתגלה בדרך נס, במה שמחוץ לעולם. לכן הם אינם רואים ערך גדול בעבודת האדם לפרנסתו, ואינם מוצאים פגם בכך שציבור גדול נזקק לכספי תמיכה מהמדינה ומתורמים פרטיים, כי ממילא הכול תלוי בה', ואם ירצה גם בלא עבודה יזכו לרוב ברכה. לכן גם אינם רואים ערך בלימוד המדע ופיתוחו, מפני שהוא טבעי ואינו עוסק במה שמעבר למציאות. אולם האמת היא שאחת הדרכים המרכזיות לגילוי האמונה והתורה היא על ידי המדע וההיגיון, וכפי שאמר הגר"א, שככל שיחסר לאדם יד אחת בחכמות, יחסר לו כנגד זה מאה ידות בתורה.
ולכן הם גם נוטים לסבור שהשובתים בשנה השביעית יזכו לברכה בדרך נס, גם כשעל פי ההיגיון נראה שהשביתה תגרום לדוחק גדול ולפגיעה קשה במצוות יישוב הארץ.
מצוות יישוב הארץ
עתה אפשר להבין את חשיבותה ומרכזיותה של מצוות יישוב הארץ. שכן מצווה זו מכריחה אותנו לגלות את כל הערכים שבתורה בתוך המציאות הארצית, עם כל השיקולים הארציים המציאותיים.
לפי התפיסה השטחית, המצווה צריכה להתגלות בלי להתייחס לשום שיקול ריאלי. ואם נצטווינו לכבוש את הארץ, הרי שצריך לכובשה בלא שום התחשבות ביכולתנו הצבאית ובכוחות שעומדים נגדנו. וכיוון שתפיסה זו מנוגדת להיגיון ואי אפשר להגשימה, ממילא הדוגלים בה טוענים שהמצווה תתקיים רק כאשר יבוא המשיח, על ידי נס גלוי שמעבר לכל שיקול ריאלי.
לפי תפיסתם, לא צריך לפעול למען קיבוץ גלויות ויישוב הארץ, כי לדעתם הגאולה תבוא בדרך נס שאפילו יוצאי מצרים לא זכו לו. אלא פתאום מיליוני בתים ירדו מן השמיים, ואיתם מערכת כבישים, חשמל, מים וביוב, כדי לקלוט את המוני בית ישראל שיעלו יחד עם המשיח מארבע כנפות תבל. ובאותו זמן תתכסה הארץ במטעים וגידולי שדה לפרנס את כל היהודים, ויקומו מיד מפעלי תעשייה לייצור מזון, בגדים ורהיטים וחנויות בערים, כדי לספק את כל צורכיהם של מיליוני העולים.
עמדה זו כופרת בתורה, שציוותה אותנו ליישב את הארץ, וכפי שביאר הרב צבי הירש קלישר, שצריך לפעול באופן ממשי כדי לקרב את הגאולה.
אמונת חוץ לארץ אלילית
עתה אפשר להבין מדוע אמרו חכמים: "כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה" (כתובות קי, ב). מפני שבחוץ לארץ האמונה מתגלה רק בנס, רק במה שמעבר לטבע, ואילו בטבע כביכול שולטת הסטרא אחרא, בניגוד להנהגה האלוקית השמימית. אולם אמונת ישראל קובעת שה' אחד בשמיים ובארץ. ועיקר גילוי האמונה בטבע כולו, על כל השיקולים הרציונליים שבו. וכך היא גם תורת ארץ ישראל, שמבארת איך הברכה האלוקית משתלשלת משמי שמיים אל העולם הזה דרך השתדלותו של האדם בתיקון העולם.
ולכן כאשר כתוב בתורה שייתן ה' את ברכתו בשנה השישית, הכוונה שנוכל להבין בהיגיון איך תבוא לישראל ברכה על ידי העבודה בשש השנים והשביתה בשביעית, וכפי שביארתי במאמרי הקודם על פי דברי הספרא ור' פנחס בעל ההפלאה.
הקדושה שמתגלה בטבע
כתב מרן הרב קוק זצ"ל: "הקדושה שבטבע היא קדושת ארץ ישראל, והשכינה שירדה בגלות עִם ישראל, הוא הכישרון להעמיד קדושה בניגוד לטבע. אבל הקדושה הלוחמת נגד הטבע אינה קדושה שלמה וכו'" (אורות התחיה כח).
הנס בדיעבד והטבע לכתחילה
אכן, קיומו של עם ישראל בגולה תלוי בנס שעומד בניגוד לטבע, שכן בנוהג שבעולם כבשה אחת אינה שורדת בין שבעים זאבים. ולכן בתורת חוץ לארץ תופס הנס מקום מרכזי. אולם מכיוון שהנס יוצא מהסדר הרגיל, אין הנס יכול ליצור מציאות מבורכת. הוא יכול להציל, להצביע על כיוון, ובמובן זה יש לו מקום גם בארץ ישראל. אבל הנס אינו המסלול המרכזי שדרכו שופעת הברכה האלוקית.
לכן אותם אנשים שרגילים ללכת לבעלי מופתים, מסובלים יותר בייסורים של מחלות ופרנסה ושלום בית. ואף שהם זוכים לפעמים לישועות, מכיוון שאינם מכירים בברכה האלוקית שבאה בדרך הטבע על ידי ההשתדלות המעשית, רוב שפע הברכה האלוקית נעדר מהם. וכפי שנאמר: "למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה" (דברים יד, כט).
הברכה האלוקית שופעת דרך הטבע
וכן מבואר בפרשת בחוקתי, שהשכר המובטח לישראל כשילכו בדרכי ה' ותורתו יבוא בדרך הטבע. הגשמים ירדו בעתם, והארץ תיתן את יבולה בשפע. וכן הקללה באה בדרך הטבע על ידי בצורת, מחלות ואויבים.
אילו המגמה הייתה להתנהל בדרך הנס, הרי שעדיף היה להישאר במדבר ולאכול את המן שירד מהשמיים, כפי דעת המרגלים. אולם התורה ציוותה את ישראל להיכנס לארץ ולעבוד באדמתה ולטרוח בגידול פירותיה הקדושים. וזאת הברכה המובטחת לנו אם נשמור את התורה, שנזכה לעבוד ולראות ברכה במעשה ידינו, עד שכל הקיץ נהיה עסוקים בקציר ובציר.
הנהגת ארץ ישראל
במצב המתוקן בארץ ישראל אין נזקקים לניסים, שכן הקדושה מתגלה בארץ עצמה, וזהו הנס הנסתר שגדול מכל הניסים. לעומת זאת במצרים ובמדבר היו אותות ומופתים, ומגמתם הייתה לסמן את הדרך והכיוון לחיים השלמים בארץ ישראל. ולכן עם הכניסה לארץ הניסים הגלויים מתבטלים. המן כבר לא יורד מן השמים, הנעליים והבגדים חוזרים להתבלות כדרך כל הארץ. עמוד האש והענן והבאר כבר אינם מלווים את ישראל. אבל כל הארץ אומרת שירה לה'.
לכן נצטווה משה רבנו לפקוד את כל הגברים מגיל עשרים היוצאים לצבא, כדי להכינם לכיבוש הארץ בדרך הטבע. ומעת שישראל נכנסו לארץ התחילו לאכול ממה שצומח בארץ, ודווקא אז התחייבו במצוות התלויות בארץ.
ארבעה מלכים
וכן למדנו במדרש: ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה. ואלו הם: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו. דוד אמר: ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם, ונענה לו הקב"ה וסייע בידו. עמד אסא ואמר: אני אין בי כוח להרוג להם, אלא אני רודף אותם ואתה הורגם, ונענה לו הקב"ה והרג באויביו. עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה הורג באויביי, ונענה לו הקב"ה והרג באויביו. עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כוח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מיטתי ואתה עושה. אמר לו הקב"ה: אני עושה, שנאמר: "ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור" (איכה רבה פתיחתא ל').
לפי האמונה השטחית, בבחינת חוץ לארץ, נראה שחזקיהו הוא הגדול שבמלכים, שלו נעשה הנס הגדול ביותר. אולם חכמים רצו ללמדנו שדוד מלך ישראל הוא הגדול שבכולם, שהברכה האלוקית התגלתה דרך מעשיו.

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

אי אפשר לבד!

מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך עושים קידוש?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















