ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
אחרי שמופיע המלך בביתה של הכלה, תוך רצון עז להשפיע ולתת את כל כולו, נשארת עוד מלאכה אחת – להעניק לכלה את הכוחות, הכשרונות והיכולת לקבל את כל הטוּב שנכון לה ושהיא ראויה לו.
מנין מקבלת הכלה את כוחותיה? במעמקים הנסתרים מן העין, הכלה היא עצם מעצמיו של החתן. היותה בת זוג ראויה למלכו של עולם, לא הייתה יכולה להתרחש ללא השראה סמויה של החתן. כל בניינה והתפתחותה הינם חלק מהתגלות כוחותיו של החתן. אלא שפיתוח הכלים של הכלה על ידי אור החתן הגנוז בה, אינו נעשה על ידי פעילות גלויה ונראית לעין של החתן, אלא דוקא על ידי ההתפשטות שלו בתוככי דמותה ובעומק חייה של הכלה. בעוד אנחנו מרגישים איך אנו מתפתחים, גדלים ומרחיבים את יכולותינו, עושה זאת הקדוש ברוך הוא דרכנו ללא שנרגיש בכך.
ואכן, כאן אנו מגיעים לפלא הפלאים, שהוא הסיבה לקישור העמוק והמוחלט שבין בני הזוג. לאחר שבעה שבועות של התקרבות, השניים הופכים להיות לאחד ממש. גם כשהכלה מפתחת את עצמה כביכול במנותק מן החתן, גם אז, ובמידה מרובה דווקא אז, מתגלה שאין כאן באמת שניים נפרדים מפני שהוא הוא הפועל במעמקיה לפרוח ולגדול. כל עצמה של הכלה שהיא עצמו של החתן. התורה היא כטבעת וכתובה שמחברת ומאחדת את הזוג להיות אחד. "קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל – חד הוא" (הקדוש ברוך, התורה וישראל – אחד הם).
בליבו של אדם
רוצים מכל הלב!
קרוב אליך (659)
הרב צבי מאיר זילברברג
24 - תהומות
25 - ספירת המלכות
26 - נפשי בשאלתי
טען עוד
הקדוש ברוך הוא שלח את משה רבנו לשאול את עם ישראל האם אנו מוכנים? האם אנו מעוניינים לקבל את התורה, ותשובתנו הנצחית, שהיא עומק העומקים של השותפות שלנו עם ה', הייתה ועודנה: "נעשה ונשמע!"
הקדמת "נעשה" ל"נשמע" מחדדת את רצוננו בחכמה אלוקית דוקא הנמשכת לתוך תבונה אנושית. חכמה שמתחילה מכך שהחתן העליון מעניק את המתנה שבבית גנזיו. היא מעידה שגם כשאנחנו עצמאיים לחלוטין, אנחנו עונים "כן!" חד משמעי. בכל ליבנו אנו מעוניינים בתורה, אך אנו מעוניינים רק בתורה אלוקית שמעל ומעבר לנו. אנחנו מוכנים אליו יתברך ולתורתו הקדושה. לכן זכו ישראל לשני כתרים, כמו מלאכי השרת: אחד כנגד הקדמת "נעשה", ואחד כנגד "נשמע".
באותם כתרים אנו עתידים להתעטר בעזרתו יתברך במהרה בביאת גואל צדקנו, כמו שאומר הכתוב: "ושמחת עולם על ראשם", שנזכה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
