ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(נד: תחילת פרק אף על פי עד נו. שליש עליון)
תוספת כתובה
א. ניתן להוסיף תוספת כתובה
A. פשיטא!
תשובה – היינו חושבים שתקנו שלא יוסיף כדי לא לבייש את מי שאין לו.
B. אופי התוספת – כחלק מהכתובה
שהרי לשון המשנה – "אם רצה להוסיף", משמע שמרחיב את הכתובה המקורית, ולא חיוב חדש,
ולכן יש לזה את דיני "תנאי כתובה" –
- מוכרת או מוחלת – זה כולל את התוספת
- מורדת – מאבדת כתובתה בשבלים, וגם את התוספת.
- פוגמת – מודה שקיבלה חלק מהכתובה צריכה שבועה על השאר, זה נכון גם לגבי התוספת.
- תובעת – כשתובעת כתובתה אז מפסיקה לקבל דמי מזונות מהיורשים, וגם אם תבעה רק את התוספת.
- עוברת על דת יהודית – מאבדת כתובתה, וגם את התוספת.
- שבח – לא גובה כתובה משבח הנכסים שהיו לבעלה.
- שבועה – כשצריכה להישבע על כתובתה (משנה פז.), צריכה להישבע גם על התוספת.
- שביעית – שביעית לא משמטת כתובה ותוספת כתובה.
- חילק בחייו את נכסיו לאשתו ולבניו ולא מחתה (רמב"ם) – איבדה כתובתה וכן התוספת (מבואר בב"ב קלב.)
- גובה מקרקע ורק מהזיבורית – גם התוספת.
- רק כשהיא בבית אביה – לא תבעה 25 שנה ולא חיה מנכסי בעלה – מניחים שמחלה ומאבדת כתובתה + תוספת.
- כתובת בנים דכרין – כוללת גם את התוספת.
- 1.האם כתובת בנין דכרין זה גם מנכסים משועבדים?
(נה. 4+)
אגב הזכרת כתובת בנין דיכרין
ב. מחלוקות בין פומפדיתא למתא מחסיא:
פומפדיתא – רק מבני חורין, כי כתוב "ירתון" – זה ירושה כשהאבא מת.
מתא מחסיא – גם ממשועבדים, כמו הכתובה עצמה, כי כתוב "יסבון" –
הם מקבלים את זה כבר בשעת החתונה כשהאמא מקבלת את זכויותיה הכתובה.
עוד מחלוקות אגב המחלוקת הזו:
- מתי צריכה להישבע כשגובה כתובתה מהיתומים
(משנה פז) - כשגובה כתובה מנכסי היתומים, יש תקנה שתישבע שעוד לא גבתה כתובתה בחייו.
אבל, אם ייחד לה מטלטלין או קרקע שתגבה מהם (שאז יכולה לגבות גם ממטלטלין) פטורה מלהישבע, כי מן הסתם אם ייחד אז עוד לא גבתה.
אבל -
- אך אם אותם מטלטלין אבדו, ובאה לגבות מנכסים אחרים,
- אם ייחד קרקע רק מצד אחד, כך שזה רק אמירה כללית שתיקח מכאן אך לא אזור ספציפי -
פומפדיתא – עדיין לא צריכה שבועה, כי בזה מוכיח שלא פרע לה ממטלטלין אחרים.
מתא מחסיא– צריכה שבועה,
כי כיון שאבדו המטלטלין חוזרת להיות כמו כל אישה שגובה מנכסי בעלה,
וכיון שהקרקע לא מסומנת – לא נחשב שייחד לה קרקע.
- אמר לעדים לכתוב שטר מתנה ולתת לפלוני,
ואם רצה יכל לעשות איתם קניין סודר, וכך הקרקע מיד של המקבל,
אך הוא לא עשה קניין סודר, אלא אמר שיכתבו ויתנו
מתא מחסיא – צריכים לשאול שוב לפני שכתובים שמא התחרט,
רא"ש – שהרי אם היה בטוח, היה עושה קניין סודר.
פומפדיתא – לא צריכים לחשוש שהתחרט.
(נה. 7-)
ג. האם ארוסה גובה תוספת כתובה?
ת"ק – כן,
ראב"ע – לא, כי יש אומדנא שאת התוספת הוסיף רק על מנת לכונסה בנישואין.
כמי ההלכה:
A. רב ור' נתן נחלקו. מי אמר מה?
תחילה מבינים שמי שהולך אחר אומדנא הוא כראב"ע.
הבעיה היא ששניהם סומכים על אומדנא:
- מצד אחד - זה ר' נתן, שהרי פסק כר"ש שזורי,
שמסוכן (שכיב מרע) שאמר לעדים לכתוב גט לאשתו,
יכתבו ויתנו, כי אומדנא שלזה התכוון.
- מצד שני - הרי גם רב הלך לפי אומדנא:
לגבי שכיב מרע יש תקנה ש"דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמי", ואינו צריך קניין כדי להקנות, שלא תיטרף דעתו.
מה הדין אם בכ"ז השכיב מרע גם עשה קניין סודר?
שמואל התלבט – אולי התכוון להקנות רק בסודר, ובכ"ז התכוון שיכול כמו של שכיב מרע לאחר מיתה, וזה לא אפשרי!
רב – יש אומדנא שהתכוון שזו מתנה שרוכבת על שני סוסים,
והתכוון או לזה או לזה – הטוב ביניהם:
זה או כמתנת בריא – שאינו יכול לחזור בו גם אם הבריא,
ואו כמתנת שכיב מרע – ויכול עי"ז גם להקנות חוב, משא"כ בקניין סודר.
אלא באמת שתי הדעות הם אומדנא:
ת"ק – כן, כי יש אומדנא שנותן תוספת כתובה כדי לקרב ביניהם, וזה כבר מהאירוסין.
ראב"ע – לא, כי יש אומדנא שאת התוספת הוסיף רק על מנת לכונסה בנישואין.
B. עוד דעות להלכה:
| כראב"ע(ארוסה גובה תוספת) | כת"ק(ארוסה לא גובה תוספת) |
| רב חנינא | ר' ינאי – צא החוצה עם פסיקה זו! |
| רב יצחק בר אבדימי בם רבינו | |
| ר"נ – שמואל נהרדעי-שמואל | ר"נ עצמו |
| גמרא: הלכה למעשה |

כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












