ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(נד: תחילת פרק אף על פי עד נו. שליש עליון)
תוספת כתובה
א. ניתן להוסיף תוספת כתובה
A. פשיטא!
תשובה – היינו חושבים שתקנו שלא יוסיף כדי לא לבייש את מי שאין לו.
B. אופי התוספת – כחלק מהכתובה
שהרי לשון המשנה – "אם רצה להוסיף", משמע שמרחיב את הכתובה המקורית, ולא חיוב חדש,
ולכן יש לזה את דיני "תנאי כתובה" –
- מוכרת או מוחלת – זה כולל את התוספת
- מורדת – מאבדת כתובתה בשבלים, וגם את התוספת.
- פוגמת – מודה שקיבלה חלק מהכתובה צריכה שבועה על השאר, זה נכון גם לגבי התוספת.
- תובעת – כשתובעת כתובתה אז מפסיקה לקבל דמי מזונות מהיורשים, וגם אם תבעה רק את התוספת.
- עוברת על דת יהודית – מאבדת כתובתה, וגם את התוספת.
- שבח – לא גובה כתובה משבח הנכסים שהיו לבעלה.
- שבועה – כשצריכה להישבע על כתובתה (משנה פז.), צריכה להישבע גם על התוספת.
- שביעית – שביעית לא משמטת כתובה ותוספת כתובה.
- חילק בחייו את נכסיו לאשתו ולבניו ולא מחתה (רמב"ם) – איבדה כתובתה וכן התוספת (מבואר בב"ב קלב.)
- גובה מקרקע ורק מהזיבורית – גם התוספת.
- רק כשהיא בבית אביה – לא תבעה 25 שנה ולא חיה מנכסי בעלה – מניחים שמחלה ומאבדת כתובתה + תוספת.
- כתובת בנים דכרין – כוללת גם את התוספת.
- 1.האם כתובת בנין דכרין זה גם מנכסים משועבדים?
(נה. 4+)
אגב הזכרת כתובת בנין דיכרין
ב. מחלוקות בין פומפדיתא למתא מחסיא:
פומפדיתא – רק מבני חורין, כי כתוב "ירתון" – זה ירושה כשהאבא מת.
מתא מחסיא – גם ממשועבדים, כמו הכתובה עצמה, כי כתוב "יסבון" –
הם מקבלים את זה כבר בשעת החתונה כשהאמא מקבלת את זכויותיה הכתובה.
עוד מחלוקות אגב המחלוקת הזו:
- מתי צריכה להישבע כשגובה כתובתה מהיתומים
(משנה פז) - כשגובה כתובה מנכסי היתומים, יש תקנה שתישבע שעוד לא גבתה כתובתה בחייו.
אבל, אם ייחד לה מטלטלין או קרקע שתגבה מהם (שאז יכולה לגבות גם ממטלטלין) פטורה מלהישבע, כי מן הסתם אם ייחד אז עוד לא גבתה.
אבל -
- אך אם אותם מטלטלין אבדו, ובאה לגבות מנכסים אחרים,
- אם ייחד קרקע רק מצד אחד, כך שזה רק אמירה כללית שתיקח מכאן אך לא אזור ספציפי -
פומפדיתא – עדיין לא צריכה שבועה, כי בזה מוכיח שלא פרע לה ממטלטלין אחרים.
מתא מחסיא– צריכה שבועה,
כי כיון שאבדו המטלטלין חוזרת להיות כמו כל אישה שגובה מנכסי בעלה,
וכיון שהקרקע לא מסומנת – לא נחשב שייחד לה קרקע.
- אמר לעדים לכתוב שטר מתנה ולתת לפלוני,
ואם רצה יכל לעשות איתם קניין סודר, וכך הקרקע מיד של המקבל,
אך הוא לא עשה קניין סודר, אלא אמר שיכתבו ויתנו
מתא מחסיא – צריכים לשאול שוב לפני שכתובים שמא התחרט,
רא"ש – שהרי אם היה בטוח, היה עושה קניין סודר.
פומפדיתא – לא צריכים לחשוש שהתחרט.
(נה. 7-)
ג. האם ארוסה גובה תוספת כתובה?
ת"ק – כן,
ראב"ע – לא, כי יש אומדנא שאת התוספת הוסיף רק על מנת לכונסה בנישואין.
כמי ההלכה:
A. רב ור' נתן נחלקו. מי אמר מה?
תחילה מבינים שמי שהולך אחר אומדנא הוא כראב"ע.
הבעיה היא ששניהם סומכים על אומדנא:
- מצד אחד - זה ר' נתן, שהרי פסק כר"ש שזורי,
שמסוכן (שכיב מרע) שאמר לעדים לכתוב גט לאשתו,
יכתבו ויתנו, כי אומדנא שלזה התכוון.
- מצד שני - הרי גם רב הלך לפי אומדנא:
לגבי שכיב מרע יש תקנה ש"דברי שכיב מרע ככתובין ומסורין דמי", ואינו צריך קניין כדי להקנות, שלא תיטרף דעתו.
מה הדין אם בכ"ז השכיב מרע גם עשה קניין סודר?
שמואל התלבט – אולי התכוון להקנות רק בסודר, ובכ"ז התכוון שיכול כמו של שכיב מרע לאחר מיתה, וזה לא אפשרי!
רב – יש אומדנא שהתכוון שזו מתנה שרוכבת על שני סוסים,
והתכוון או לזה או לזה – הטוב ביניהם:
זה או כמתנת בריא – שאינו יכול לחזור בו גם אם הבריא,
ואו כמתנת שכיב מרע – ויכול עי"ז גם להקנות חוב, משא"כ בקניין סודר.
אלא באמת שתי הדעות הם אומדנא:
ת"ק – כן, כי יש אומדנא שנותן תוספת כתובה כדי לקרב ביניהם, וזה כבר מהאירוסין.
ראב"ע – לא, כי יש אומדנא שאת התוספת הוסיף רק על מנת לכונסה בנישואין.
B. עוד דעות להלכה:
| כראב"ע(ארוסה גובה תוספת) | כת"ק(ארוסה לא גובה תוספת) |
| רב חנינא | ר' ינאי – צא החוצה עם פסיקה זו! |
| רב יצחק בר אבדימי בם רבינו | |
| ר"נ – שמואל נהרדעי-שמואל | ר"נ עצמו |
| גמרא: הלכה למעשה |

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך ללמוד גמרא?

הקשבה בזמן של פילוג

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

למה ללמוד גמרא?

איך ללמוד אמונה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















