ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(נז. במשנה למטה עד נח: במשנה למעלה)
חלק א – נותנים לבתולה שנים עשר חודש
- שלבים:
- שידוך,
- קידושין,
- הבעל תובע לנישואין,
- נותנים לה שנים עשר חודש ואז מתחתנים
א. רמז מהתורה – "תשב הנערה איתנו ימים או עשור",
וכתוב "ימים תהיה גאולתו" = שנה.
וזה לא:
- יומיים, שהרי לא סביר שיבקש יומיים ואז עשרה ימים.
- חודש ("עד חודש ימים"), כי שם כתוב חודש.
- 1.לא צריכה תביעה, אלא מתחילים לספור את הזמן מיד.
- 2.יש לה רק 30 יום
ב. קטנה – יש לה יותר משנה, עד שתגדל.
[לא מקדשים קטנה, אך בדיעבד, מחכים עם הנישואים שתגדל.
(מותר לשדך קטנה, ולא חוששים שתהיה לחוצה מזה עד שתגדל)].
ג. בוגרת (התקדשה אחרי שנהייתה בוגרת) –
רב הונא – כבר למי שהתקדשה מיד אחרי שבגרה
דחייה – 3 ברייתות נגד זה,
את השתיים הראשונות מתרצים אך האחרונה מפורשת נגד.
רב פפא – רק להתקדשה שנה אחרי הבגרות.
(נז: רבע תחתון)
חלק ב – הגיע זמן ולא נישאו, אוכלת משלו ואוכלת בתרומה
א. איסור התרומה וההיתר כשהגיע הזמן
מהתורה – ארוסה אוכלת תרומה ("קניין כספו")
אלא שרבנן אסור, והתירו כשהגיע הזמן –
עולא – שמא תאכיל את משפחתה תרומה.
וכשהגיע הזמן, כבר לא גרה איתם, ואין חשש.
רב שמואל ב"י – שמא יצא בה מום ויבטל את החתונה, ולמפרע זרה אכלה תרומה.
וכשהגיע הזמן, כבר בדק אותה ע"י קרובותיו, ולא יבטל.
הערות:
- 1.למה לא חששו גם ב:
כהן שעובד אצל ישראל, שמא יאכיל את הישראל? כי המעסיק נותן אוכל, לא לוקח.
כהן שקונה עבד, שמא יצא מום ויבטל למפרע? אין מצב מציאותי סביר שזה יקרה.
- 2.נפקא מינה
אם הבעל קיבל על עצמו לא לבטל גם אם יהיה מום – עולא שייך, רב שמואל לא.
אם האב מסרה לשליחי הבעל – עולא לא שייך, רב שמואל שייך.
(נח. 4+)
ב. האם צריך לתת לה גם חולין לימי טומאתה?
צריך לתת חולין, כמה:
- ר"ע – חצי.
- ר"י ב"ב – שליש.
- ר"ט – בכמות רגילה, כאילו זה חולין.
- ר"י –קצת יותר, שיהיה לה קל למכור ולקנות חולין (חולין יקר יותר מתרומה).
- רשב"ג – כפליים מחולין (שיהיה לה עוד יותר קל).
לא צריך:
כמה יתן –
הגבלה –
זה רק במאורסת (לאשתו הנשואה חייב לתת חולין, ולא לצפות שהיא תטרח למכור את התרומה).
וזה רק בבת כהן (שאז יודעת איך לנהוג עם תרומה ויודעת (בעזרת אביה) למכור.
(נח. שליש תחתון)
ג. שומרת יבם לא אוכלת תרומה
כי לא נחשבת קניין כספו (אך אחרי שייבמה כן).
ואפילו שהיתה כמעט שנה תחת הבעל ורק יום אחד כשומרת יבם, כבר לא אוכלת,
וגם אם להפך,
והמשנה מסודרת בצורה של "זו ואין צריך לומר זו").
ד. מחלוקת אם אכן אוכלת תרומה
משנה ראשונה – אוכלת
בית דין שאחריהם – לא אוכלת,
מהחשש שיבטל, ולא סומכים על בדיקת קרובותיו.

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכלוך הקדוש

חכמת התורה וחכמות החול

הלכות שטיפת כלים בשבת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת

ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















