ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
כולנו מציינים את חג השבועות כיום מתן־תורה, ואף מכנים אותו כך בתפילת העמידה – "זמן מתן תורתנו". אך, כידוע, אין זה מדויק. התורה ניתנה (על־פי הכרעת הסוגיה בשבת פ"ח) ביום ו' בסיוון, ואילו חג השבועות חל ביום החמישים לספירת העומר ואין לו תאריך קבוע במקרא. ממילא, תלוי הדבר במילוי החודשים ניסן ואייר. בלוח השנה הקבוע שלנו, יחול תמיד היום החמישים לספירה בו' בסיוון. אך, כאשר נשוב לקדש את החודש על־פי מולד הלבנה (במהרה בימינו), ייתכן ויום זה יחול גם בה' בסיוון או בז' בו.
על כן, מחפש ה"שפת אמת" את הקשר המהותי למבנה זה. מדוע לא קבעה התורה את יום החג הזה ביום מתן־תורה? ומדוע אנו "הפכנו" אותו לכזה? מצוי כאן תהליך דו־כיווני של אהבה עצומה, בין הדוד לרעייתו.
מקבלים או נותנים
הקדוש ברוך הוא, מצידו, מתקרב אלינו, ואנו מצידנו מתקרבים אליו. דבר זה בא לידי ביטוי בקרבן הייחודי ליום זה, קרבן שתי הלחם, מנחת ביכורים מן החיטים החדשות שגדלו בשנה זו. השניוּת שבקרבן זה מתפרשת על־ידי השפת אמת כמבטאת את התהליך הדו־כיווני, את הירידה שלו אלינו ואת העלייה שלנו אליו (עיין שפת אמת ויקרא אמור תרמ"ח ד"ה 'בפרשת').
הקדוש ברוך הוא מצידו מכנה את היום הזה "יום הביכורים", על שם המתנה שאנו נותנים לו; אנו מכנים את היום הזה "מתן תורתנו", על שם המתנה שהוא נתן לנו.
קרוב אליך (659)
הרב צבי מאיר זילברברג
30 - אור השורש - שבועות עם איז'ביצא
31 - אוהבים זה לזה - שבועות עם השפת אמת
32 - בכל השפות שיש
טען עוד
ה' יתברך, מצידו, מכנה את היום הזה בכינוי יוצא דופן (במדבר פרק כח פסוק כו): "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם..." שמו של המועד נקבע על־פי מה שאנו מביאים, על־פי קרבנם של ישראל. אין חג שנקרא על שם הקרבן המובא בו, אלא על שם מצוותו (חג המצות וחג הסוכות). כאן, הקדוש ברוך הוא אינו קורא לחג על־פי המצווה שאנו מחויבים לבצע בינינו לבין עצמנו, אלא על שם המתנה כביכול שאנו מביאים לו, וכלשונו של תרגום יונתן בן עוזיאל: " וּבְיוֹמָא דְבִכּוּרַיָא בִּקְרוּבְכוֹן דוֹרָנָא מִן עֲלַלְתָּא חַדְתָּא", הביכורים הם מתנה שלנו לקדוש ברוך הוא לכבוד החג.
זאת השמחה שלנו
מצידנו, אנחנו מכנים את החג על שם המתנה שהוא נתן לנו. מודים אנו לו עליה, והרי זה לא פשוט כלל: חג המצות, חג חרותנו, וודאי מעורר בקרבנו תחושות הודיה ושמחה. וכי לא נודה לו על גאולתנו ועל פדות נפשנו?
גם חג הסוכות מעורר בנו רגשי תודה. וכי מי לא יודה למושיב את אבותיו ארבעים שנה בסוכות בהוציאו אותם ממצרים?!
אלא, ביום מתן תורתנו, בה נתחייבנו בתרי"ג מצוות, יכול היה להתגנב לליבנו רגש של עול, של קושי, על המחויבות ש"נפלה" עלינו, ח"ו. ולא היא – אנו שמחים, אנו מודים, ולא כי ציוו אותנו להודות ביום זה, אנו מצד עצמנו רצינו בזאת (בדומה לשמחתנו חצי שנה קודם לכן, בגמרה והתחלתה של קריאת התורה, ביום שמיני עצרת, שגם הוא לא נקבע מן התורה ליום חגה של תורה אלא אנו ברצוננו הפכנו אותו לכזה).
וזוהי מהותו של חג השבועות בכל תורותיו של השפת אמת: הודיה כפולה של הבורא לנבראים ושל הבנים לאבינו שבשמים בחזרה, אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
