ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וצריך להבין היכן מצאנו ששרה זממה לקנות את מערת המכפלה?
מהר המוריה בא
מובא במדרש:
"ויבא אברהם - מהיכן בא? מהר המוריה בא, ומתה שרה מאותו צער, לפיכך נסמכה עקידה ל'ויהיו חיי שרה'" (בר"ר נח, ה).
ובאופן יותר מפורט מבאר רש"י בשם המדרש:
"לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה."
בתרגום יונתן בו עוזיאל (כב, כ) מוסיף לתאר כיצד מתה, ע"י שבא שטן וספר לה לשרה כי אברהם שחט את יצחק בנו, התעלפה ונטרפה דעתה, ומתה מרוב צער.
ואם נפרש את דבריהם כפשוטו, נמצאנו ממעטים מכוח אמונתה של שרה שלא יכלה לעמוד בצווי העקידה, למסור את בנה על קדושת שמו יתברך, ואיך אפשר לומר זאת על שרה, שחז"ל אומרים שאברהם היה טפל לה בנביאות?!
ונראה לומר שבעקידה נתגלה סוד המצוות שמצד אחד דורשות מסירות נפש, אבל מצד שני יש בהן נתינת כוח לקיים את מי שעושן, והמצווה היא ככלי המכיל תוכן אור המצוות, וכך האור הזה מתקיים בנפש המצווה ועושה. שהרי הקב"ה רוצה בקיום מי שמקיים מצוותיו, ולכן אחרי שמסר נפשו על המצוות זוכה לקבל את חייו במתנה, והקב"ה קבע "וחי בהם" - "ולא שימות בהם", וזהו שנאמר "בדמיך חי", שמוסר נפשו וחי! ולכן אברהם ויצחק שנצטוו בעקידה היה להם הכוח להתקיים בחיים, למרות נכונותם למסור את נפשם לקיים צווי ה', (והנה הדבור "אל תשלח ידך אל הנער" שמנע ממנו לעקוד את בנו, נאמר לו ע"י מלאך. וכמו שדקדק בדבר בלעם הרשע שאמר למלאך שעצר בעדו מללכת לקלל את ישראל, שכך למוד הקב"ה לצוות דבר ולשלוח מלאך לבטל את הדבור, כפי שהיה אצל אברהם. והרעיון שבכך שעם קיום מצווה נברא מלאך דהיינו כוח שמקיים את העושה מצווה ואומר לו בדמיך חיי). אבל שרה שלא נצטוותה בכך, נתעוררה ברגשי הזדהות של מסירות נפש, ונדבקה נפשה בעליונים, מבלי יכולת לחזור לגופה ופרחה נשמתה. כמו בן זומא שהציץ ומת, ועליהם הכתוב אומר "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" נמצא, ששרה גלתה בפועל ממש את הרצון למסור את הנפש, עד ועד בכלל , אבל זביחתה לא הייתה לבטלה, והועילה לבניה אחריה, וזיכתה להעניק להם חיים בארץ החיים, שבזכותה זכינו לירושת הארץ. ורמז לדבר שלצורך קבורתה נעשה הקניין הראשון בארץ ישראל.
דהנה מסירות נפש זו של שרה הייתה בודאי על קיום ההבטחה "כי ביצחק יקרא לך זרע", הבטחה זו שלובה היא להבטחת הארץ לזרעו, כמו שבקשה שרה "כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", ועל זה שרה מסרה נפשה יותר מאברהם, והיה טפל לה בנביאות זו, שעל זה נאמר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". ירושת הארץ ליצחק היא ההוכחה להמשכיותו של אברהם ורק אז"יקרא לו זרע" , כמו שבייבום נאמר "יקום על שם אחיו המת", ופרשו חז"ל יקום- לירושה. וכן אומר בועז שגאולת הנחלה היא להקים שם למת, [וכששמעה שרה על ניסיון העקידה הבינה שכדי לזכות בכך, שצריך למסור את הנפש]. ואפשר שלכן זכתה שרה במותה, שבעבורה נעשה הקניין הראשון בארץ ישראל. וזהו כוונת התנחומא זממה שדה ותיקחהו- שכל ימיה היו מסירות נפש עבור ירושת הארץ, ועל זה היו כל מחשבותיה, ובזכותה נלקחה השדה והמערה אשר בה לשם ישראל.
קיחה קיחה משדה עפרון
חז"ל למדו שאפשר לקדש אשה בכסף מקנית שדה עפרון, "קיחה קיחה משדה עפרון"(קידושין ב), והנה אברהם קנה את השדה עבור אשתו שרה, זממה לקחת כל ימיה, ובמשימה זו השלימה את חייה, ושלימות הזווג הוא בהקמת זרע. וכשצדיקים מסתלקים לבית עולמם נקרא יום הלולו, הלולא - הוא יום חתונה. ומשמעות הדבר שאז באים לידי שלימותם, וכן כאן שלמות זווגו של אברהם נתגלה דוקא ביום מיתתה של אשתו שרה, ועל כן נרמז דוקא כאן קדושי אשה. (אגב זה נרמז בקבורה במערת המכפלה ענין הזוגיות, שנכפלו בזוגות איש ואשתו באו.)
ויהיו חיי שרה
מצאנו שפרשיות שדברו מפטירתן של צדיקים נקראו בשם חיים, ויהיו חיי שרה" - מדבר מפטירת שרה ואברהם, " ויחי יעקב" מדבר מפטירת יעקב ללמדך שצדיקים במיתתן קרואים חיים.
בפר' ויחי בארתי בארוכה מדוע אמרו חז"ל ש"יעקב אבינו לא מת" מפני שבמיתתו ובקבורתו בארץ ישראל גרם לכך שבניו הגולים במצרים יזכרו שהם בגלות ועליהם לשוב לארץ קברות אבותם. וכן אפשר לומר על מיתת שרה שנקברה בחברון בשדה שנקנתה בכסף מלא ויצרה מציאות של אחוזה לבניה שאומות העולם לא יכולים לטעון כנגדה.
וישלחהו מעמק חברון
אמרו חז"ל על הפסוק:
"וישלחהו מעמק חברון"- "והלא חברון בהר, שנאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, כי גר יהיה זרעך" (רש"י בראשית לז, יג).
ובמדרש:
"מחבר נאה הקבור בחברון".
ולכאורה אינו מובן מדוע יש כאן עצה עמוקה", הלא זו נבואה שנאמרה בברית בין הבתרים, והיה לו לומר לקיים את הנבואה ולא עצה? ועוד, מדוע עצה זו קשורה לחברון דווקא?
נראה לומר שהעצה העמוקה שישנה כאן היא טמונה בחברון. שכן חברון תהיה כח המשיכה של הגולים למצרים לשוב בחזרה לארץ ישראל, ואכן מיד כששבו המרגלים לתור את הארץ המקום היחיד שנזכר הוא חברון, רש"י כאן אגב אורחא בהקשר אחר הזכיר את הפסוק הזה "ויבא עד חברון", לרמז לעניין הזה שעצתם העמוקה של אברהם ושרה בקנית השדה והמערה להשיב את הבנים לארצם. ואפשר שבמדרש רמזו לשרה בכך שקראו לאברהם "חבר נאה" (ע"ש - חברון), להורות על הקשר הראשוני שלה לקניין הארץ.

הלכות שטיפת כלים בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מגדירים כללי מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















