ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
וצריך להבין היכן מצאנו ששרה זממה לקנות את מערת המכפלה?
מהר המוריה בא
מובא במדרש:
"ויבא אברהם - מהיכן בא? מהר המוריה בא, ומתה שרה מאותו צער, לפיכך נסמכה עקידה ל'ויהיו חיי שרה'" (בר"ר נח, ה).
ובאופן יותר מפורט מבאר רש"י בשם המדרש:
"לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה."
בתרגום יונתן בו עוזיאל (כב, כ) מוסיף לתאר כיצד מתה, ע"י שבא שטן וספר לה לשרה כי אברהם שחט את יצחק בנו, התעלפה ונטרפה דעתה, ומתה מרוב צער.
ואם נפרש את דבריהם כפשוטו, נמצאנו ממעטים מכוח אמונתה של שרה שלא יכלה לעמוד בצווי העקידה, למסור את בנה על קדושת שמו יתברך, ואיך אפשר לומר זאת על שרה, שחז"ל אומרים שאברהם היה טפל לה בנביאות?!
ונראה לומר שבעקידה נתגלה סוד המצוות שמצד אחד דורשות מסירות נפש, אבל מצד שני יש בהן נתינת כוח לקיים את מי שעושן, והמצווה היא ככלי המכיל תוכן אור המצוות, וכך האור הזה מתקיים בנפש המצווה ועושה. שהרי הקב"ה רוצה בקיום מי שמקיים מצוותיו, ולכן אחרי שמסר נפשו על המצוות זוכה לקבל את חייו במתנה, והקב"ה קבע "וחי בהם" - "ולא שימות בהם", וזהו שנאמר "בדמיך חי", שמוסר נפשו וחי! ולכן אברהם ויצחק שנצטוו בעקידה היה להם הכוח להתקיים בחיים, למרות נכונותם למסור את נפשם לקיים צווי ה', (והנה הדבור "אל תשלח ידך אל הנער" שמנע ממנו לעקוד את בנו, נאמר לו ע"י מלאך. וכמו שדקדק בדבר בלעם הרשע שאמר למלאך שעצר בעדו מללכת לקלל את ישראל, שכך למוד הקב"ה לצוות דבר ולשלוח מלאך לבטל את הדבור, כפי שהיה אצל אברהם. והרעיון שבכך שעם קיום מצווה נברא מלאך דהיינו כוח שמקיים את העושה מצווה ואומר לו בדמיך חיי). אבל שרה שלא נצטוותה בכך, נתעוררה ברגשי הזדהות של מסירות נפש, ונדבקה נפשה בעליונים, מבלי יכולת לחזור לגופה ופרחה נשמתה. כמו בן זומא שהציץ ומת, ועליהם הכתוב אומר "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" נמצא, ששרה גלתה בפועל ממש את הרצון למסור את הנפש, עד ועד בכלל , אבל זביחתה לא הייתה לבטלה, והועילה לבניה אחריה, וזיכתה להעניק להם חיים בארץ החיים, שבזכותה זכינו לירושת הארץ. ורמז לדבר שלצורך קבורתה נעשה הקניין הראשון בארץ ישראל.
דהנה מסירות נפש זו של שרה הייתה בודאי על קיום ההבטחה "כי ביצחק יקרא לך זרע", הבטחה זו שלובה היא להבטחת הארץ לזרעו, כמו שבקשה שרה "כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק", ועל זה שרה מסרה נפשה יותר מאברהם, והיה טפל לה בנביאות זו, שעל זה נאמר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". ירושת הארץ ליצחק היא ההוכחה להמשכיותו של אברהם ורק אז"יקרא לו זרע" , כמו שבייבום נאמר "יקום על שם אחיו המת", ופרשו חז"ל יקום- לירושה. וכן אומר בועז שגאולת הנחלה היא להקים שם למת, [וכששמעה שרה על ניסיון העקידה הבינה שכדי לזכות בכך, שצריך למסור את הנפש]. ואפשר שלכן זכתה שרה במותה, שבעבורה נעשה הקניין הראשון בארץ ישראל. וזהו כוונת התנחומא זממה שדה ותיקחהו- שכל ימיה היו מסירות נפש עבור ירושת הארץ, ועל זה היו כל מחשבותיה, ובזכותה נלקחה השדה והמערה אשר בה לשם ישראל.
קיחה קיחה משדה עפרון
חז"ל למדו שאפשר לקדש אשה בכסף מקנית שדה עפרון, "קיחה קיחה משדה עפרון"(קידושין ב), והנה אברהם קנה את השדה עבור אשתו שרה, זממה לקחת כל ימיה, ובמשימה זו השלימה את חייה, ושלימות הזווג הוא בהקמת זרע. וכשצדיקים מסתלקים לבית עולמם נקרא יום הלולו, הלולא - הוא יום חתונה. ומשמעות הדבר שאז באים לידי שלימותם, וכן כאן שלמות זווגו של אברהם נתגלה דוקא ביום מיתתה של אשתו שרה, ועל כן נרמז דוקא כאן קדושי אשה. (אגב זה נרמז בקבורה במערת המכפלה ענין הזוגיות, שנכפלו בזוגות איש ואשתו באו.)
ויהיו חיי שרה
מצאנו שפרשיות שדברו מפטירתן של צדיקים נקראו בשם חיים, ויהיו חיי שרה" - מדבר מפטירת שרה ואברהם, " ויחי יעקב" מדבר מפטירת יעקב ללמדך שצדיקים במיתתן קרואים חיים.
בפר' ויחי בארתי בארוכה מדוע אמרו חז"ל ש"יעקב אבינו לא מת" מפני שבמיתתו ובקבורתו בארץ ישראל גרם לכך שבניו הגולים במצרים יזכרו שהם בגלות ועליהם לשוב לארץ קברות אבותם. וכן אפשר לומר על מיתת שרה שנקברה בחברון בשדה שנקנתה בכסף מלא ויצרה מציאות של אחוזה לבניה שאומות העולם לא יכולים לטעון כנגדה.
וישלחהו מעמק חברון
אמרו חז"ל על הפסוק:
"וישלחהו מעמק חברון"- "והלא חברון בהר, שנאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון, אלא מעצה עמוקה של אותו צדיק הקבור בחברון, לקיים מה שנאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים, כי גר יהיה זרעך" (רש"י בראשית לז, יג).
ובמדרש:
"מחבר נאה הקבור בחברון".
ולכאורה אינו מובן מדוע יש כאן עצה עמוקה", הלא זו נבואה שנאמרה בברית בין הבתרים, והיה לו לומר לקיים את הנבואה ולא עצה? ועוד, מדוע עצה זו קשורה לחברון דווקא?
נראה לומר שהעצה העמוקה שישנה כאן היא טמונה בחברון. שכן חברון תהיה כח המשיכה של הגולים למצרים לשוב בחזרה לארץ ישראל, ואכן מיד כששבו המרגלים לתור את הארץ המקום היחיד שנזכר הוא חברון, רש"י כאן אגב אורחא בהקשר אחר הזכיר את הפסוק הזה "ויבא עד חברון", לרמז לעניין הזה שעצתם העמוקה של אברהם ושרה בקנית השדה והמערה להשיב את הבנים לארצם. ואפשר שבמדרש רמזו לשרה בכך שקראו לאברהם "חבר נאה" (ע"ש - חברון), להורות על הקשר הראשוני שלה לקניין הארץ.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










