ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב מרדכי אליהו
הרב יוסף אליהו
בנו של הרב זצ"ל' ראש "דרכי הוראה לרבנים"
"משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים...". בשרשרת העברת התורה מדור לדור מזמן מתן תורה ישנן חוליות של גדולי הדור המעבירים את התורה מהדור הקודם לדור הבא.
קרוב אליך (659)
רבנים שונים
45 - קרוב אליך גליון מס' 78
46 - הילולת הרב מרדכי אליהו זצ"ל
47 - אמת של ילד
טען עוד
גדלות זו באה לידי ביטוי באופן בו כל אדם מישראל הרגיש שמרן הרב מתייחס אליו באופן אישי. בעל בית, אברך או ראש ישיבה תמיד הרגישו את קירבת הרב אליהם, תמיד מצאו בו אוזן קשבת ותמיד ידעו שיש מנהיג. כל אחד הרגיש שהוא אבא.
מלבד עצם גדלותו בבקיאותו העצומה בתורה, בהנהגה ובקבלה, היה מורה הוראה בישראל כשבמשך כל שנותיו ענה יום יום על אלפי שאלות בהלכה. במקביל הרבה להתפלל על כלל עם ישראל שינצלו מצרות וגזרות וגם על כל אחד ואחד שהיה זקוק לישועה פרטית. כוח התורה שהיה בו הביא לכך ש"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים" ותפילותיו לא שבו ריקם. רבבות מעם ישראל נושעו מברכותיו ותפילותיו.
מעל כל זה מידותיו היו לשם דבר, ובפרט מידת הענווה שהייתה בו. עצם הליכתו, פרישותו והתנהגותו עם כל אחד הקרינו על כל הסובבים.
מאז הסתלקות הרב רבים רבים נוהרים אל ציונו הנמצא בסמוך לציון החיד"א. שופכים הם את צקלון לבם לפני ריבונו של עולם בזכות מרן הרב. ואכן, "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", ומאז הסתלקות הרב ישנם סיפורים רבים על ישועות לאחר תפילה על ציונו.
ילך אצל חכם
הרב יעקב שפירא , ראש ישיבת מרכז הרב
"טוב שכן קרוב" - שכן כפשוטו, שכן לישיבה הקדושה ושכן ברבנות הראשית לישראל. זכיתי בכל אלו להיות בצמידות אל הרב אליהו זצ"ל, גם בתקופת הזהב של הרבנות הראשית לישראל; החל מבקשתו הראשונה של אאמו"ר זצ"ל כי לצד כסאו בלשכה יעמוד כיסא קבוע עבור הראשון לציון הרב אליהו זצ"ל, לישיבות משותפות, ועד לשמחת תורה בישיבתנו הקדושה, כשהרב אליהו הגיע עם קהלו להקפה משותפת - שני ספרי תורה בידי שני הרבנים הראשיים, יחד עם הגאון הרב ישראלי זצ"ל, בהקפה מרוממת - "ובכן צדיקים יראו וישמחו".
קצר המצע מהשתרע לכתוב על הפגישות התכופות שהיו בין הרבנים. לא רק בתקופת כהונתם אלא גם ביושבם בהרכב אחד בבית הדין בירושלים שנים רבות לאחר מכן, בענייני הפצת תורה, יסוד ישיבות חדשות, המאבק על ארץ ישראל ושלמותה, התפילות המיוחדות בכותל המערבי שסחפו את הציבור והתפילות בגוש קטיף, כשכל העת ועל אף האווירה המרוממת הם דואגים להפרדה הנדרשת על־פי גדרי ההלכה. "תשועה ברוב יועץ", בעצה ובתבונה, פעולות שהשפעתן הברוכה ניכרת עד היום בכל המישורים ובכל רחבי הארץ.
רבים פנו אליו בענייני רפואה. כמו שכתוב בגמרא "מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם". מדוע ילך דוקא לחכם? דבר זה נלמד מהפסוק "חמת מלךְ מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה" (משלי טז), ובספרים נתבאר כי שבע פעמים די"ן בגימטריא עולה חמ"ת, וכמו שכתב רש"י שיש מזיק שנקרא חמת (סנהדרין קא). לכן לקח פנחס רומח בידו – צירוף האותיות ר' וו' יוצר את האות ת' (בצורת האותיות) ויחד עם שאר האותיות ה"רומח" הוא "חמת". הכוונה היא לקחת את הדין ולהופכו לרחמים. וכך גם עשה פעמים רבות הצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל, לאחר שהעלה בגורל הגר"א, היה שולח אל הרב אליהו את הפסוק שנפל בגורל על־מנת לפרשו ולקבעו לברכה ולטובה.
אך ההליכה אל החכם אינה רק מפאת סגולתו ותורתו - יותר מכך. בגמרא (כתובות עד) נאמר "הלכה אצל חכם והתירה - מקודשת, אצל רופא וריפא אותה - אינה מקודשת". מה בין חכם לרופא? חכם עוקר הנדר מעיקרו, ורופא מרפא רק מכאן ולהבא. כלומר, ברפואה שהקדוש ברוך הוא מגלגל על־ידי חכם הריהו עוקר החולי מעיקרו, ועל כן הודגש בגמרא שילך דוקא אצל חכם.
באחד מביקורי אצל הרב זצ"ל בבית החולים הזכרתי בפניו את דברי הר"ן במסכת נדרים, שחולה שמתרפא ומתחזק, לעתים אינו חוזר לבריאותו הראשונה אלא נהיה בדרגה גבוהה יותר מכפי שהיה לפני חוליו.
בביתנו הרב היה נקרא "חכם אליהו", שזכה וזכו הציבור ליהנות מחכמתו, מעצותיו ומברכותיו, יום ולילה לא ישבותו. ולא היו אלה סתם ברכות, אלא יחד איתן הוא נטע בלבותם את האמונה כי אכן הברכה תפעל ושלא יחושו לדברים אחרים.
הרב אליהו זצ"ל ביקש לערוך תפילה בכותל המערבי בערב ראש חודש אדר תשס"ח בחששו מפני פיגוע ביהודים ח"ו. כשחזרו מהכותל היה זה זמן קצר לאחר כניסת המחבל לספריית הישיבה הקדושה, בה נטבחו שמונה תלמידים קדושים הי"ד. עוד טרם נודע הדבר בציבור מיהרתי לביתו לבקש להתפלל והנה החוויר מאוד שהרי מכך חשש, ואמרה לי הרבנית שתחיה שהרב לא התאושש מאז ולקח הדברים אל לבו. גם בהלוויה שלמחרת ביקש ממזכירו לשאת דברי הספד.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל להתאחד בלב אחד לאבינו שבשמיים ולהתבשר בבשורות טובות ישועות ונחמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
