ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לא רק שאסור לשקר אלא שהתורה מדגישה "מדבר שקר תרחק", אבל ישנם מצבים שלמען השלום מותר לשנות בהם מהאמת. חז"ל אומרים (במסכת כלה) שאהרן הכהן היה משנה מפני השלום, כדי לפייס בין אדם לחברו. אז כשחז"ל קובעים שהעולם קיים גם על האמת וגם על השלום, למה בדיוק הם מתכוונים?
בתורה ישנו דבר מעניין מאוד: תיאור הקמת המשכן אורך כמעט ארבע מאות פסוקים, פי עשר ויותר מתיאור בריאת העולם. בפרשות תרומה ותצוה אומר הקדוש ברוך הוא למשה איך לבנות ובפרשות ויקהל ופקודי התורה מספרת איך הפרויקט התבצע. בשביל מה לחזור על הכל מהתחלה?
קרוב אליך (649)
רבנים שונים
47 - אמת של ילד
48 - דווקא לא מושלמים
49 - הגיון ליבי - בשמחה נטו
טען עוד
אשה אחת הולכת לקניות. היא מסיימת ויוצאת עם כל השקיות אל מגרש החנייה, מחפשת ומחפשת אבל לא מוצאת בשום מקום את המכונית. פתאום היא נזכרת במשפט שבעלה תמיד אומר לה: "אל תשכחי את המפתחות בתוך המכונית שלך, אחרת מישהו ייקח לנו אותה!". היא מפחדת. אולי שכחתי את המפתחות בפנים? היא פותחת את התיק ומגלה שהמפתחות לא שם. היא כבר מדמיינת לעצמה איזה "מי שברך" היא תקבל מבעלה. בתושייה מרובה היא מתקשרת למשטרה ומבקשת שיתחילו לחפש את המכונית בשיא המהירות. "זה לא רק עניין של גניבה, יש פה גם 'שלום־בית' על הפרק", היא מאיצה בהם, "בבקשה תודיעו לי ברגע שתמצאו אותה". עוברות עשר דקות, עשרים דקות, ואין מכונית. גשם מתחיל לרדת והיא עומדת שם רטובה עם כל השקיות. בסוף היא נכנעת ומתקשרת לבעלה. "אל תשאל – שכחתי את המפתחות במכונית, והיא נגנבה". הבעל מקשיב היטב ואומר לה: "על מה את מדברת? את לא זוכרת שהבאתי אותך לקניות? אפילו נתת לי את המפתחות שלך, והשארתי אותך שם". האשה מופתעת, בתחושת הקלה אומרת לו: "אוי! אתה צודק, שכחתי לגמרי. בבקשה ממך תבוא מהר מהר, כי יורד גשם ואני נרטבת עם כל השקיות. קח אותי מפה!".
"מצטער מאוד", עונה הבעל, "אבל אני לא יכול לבוא בזמן הקרוב".
"מה זאת אומרת אתה לא יכול?"
"מצטער, לא יכול".
"מה יש לך שהוא חשוב יותר מלחלץ את אשתך שעשתה פדיחות עם המשטרה ועומדת רטובה בגשם עם שקיות של קניות שכבר נראות כמו שקיות אשפה?"
"אני מצטער, אני במעצר. מאשימים אותי שגנבתי את המכונית שלך...".
יש הסתבכויות שעקרונית לא אמורות להתרחש, אבל בפועל המציאות מסתבכת לנו בין האצבעות. בית הכלא מיועד לפושעים ולא לבעלים... האישה שעמדה עם השקיות בגשם רצתה את בעלה ואת המכונית, היא רצתה לפתור את הבעיה ולא לסבך אותה, אבל בין הכוונה ובין המציאות ישנם פערים. בשטח דברים יכולים להתפקשש לנו בלי שנתכוון. זהו ההבדל הגדול בין העולם האידיאלי, עולם המחשבה, ובין עולם המעשה.
לכל אדם יש את המצב כמו שהוא בתכנון, וכמו שהוא יוצא לפועל. כשבחור נכנס לישיבה או בחורה לאולפנה או לסמינר, יש להם תוכנית איך הוא או היא הולכים לעבוד את ה', איזה מין לימוד, תפילות וגמילות חסדים הם יעשו. כשזוג מתחתן, גם לחתן וגם לכלה יש תמונה בראש – איך יראה שולחן השבת שלנו, איך נבנה את הבית ואיך נחנך את הילדים. לכל אחד יש בראש אידיאל נפלא, איזו מין משפחה תהיה לו. לפעמים אדם חושב שכשהוא יתבגר הוא יגיע למעמד מסוים, לעיסוק מסוים. אולם בפועל... כל דבר, ולא משנה באיזה תחום, כשהוא מגיע לכדי מעשה, זה עולם אחר לגמרי. זה לא קורה כמו שדמיינו מראש, לפעמים התכנון מתרחש בצורה חלקית בלבד, ולפעמים כלל לא.
ככה גם בעבודת ה' שלנו. אדם עומד בראש השנה או ביום כיפור, מתפלל ובראש הוא מדמיין איך השנה הבאה תהיה שונה לחלוטין. הוא הולך להיות אדם אחר! בתפילת נעילה הכל קדוש, הכל נקי, טהור. אין לו אגו, הכל שונה. אך למעשה, זה לא בדיוק ככה.
זהו גם ההבדל בין משכן ראשון למשכן שני: במשכן הראשון ה' אמר איך צריך לעשות אותו, זה האידיאל. אבל המשכן השני הוא אותו משכן שעשו בפועל. לכן הראשון נקרא משכן של מעלה, זה המשכן הנקי, הרצון הטהור, בלי אגו ואינטרסים, ואילו המשכן של מטה – זה משכן לא לגמרי נקי, שיש בו אגו.
לכל אדם יש חלק של משכן של מעלה, בתפילת נעילה, תחת החופה, בהתוועדות או כשהוא נכנס לחדרו של הרבי שלו. בזמנים האלה האדם נמצא במשכן של מעלה. אז באות לידי ביטוי המעלות שלו – התכונות הטובות, הנשמה האלוקית. ואילו בחיי היום־יום האדם נמצא ב"משכן של מטה", עם מידות רעות, תשוקות, ספקות, פחדים, דיכאונות ונפילות.
בפרשת פקודי, בעת עשיית המשכן, כתוב המון פעמים שבני ישראל בנו את המשכן "כאשר ציוה ה' את משה". זה מופיע תשע־עשרה פעמים! למה צריך לחזור על זה כל־כך הרבה פעמים? יש באור נפלא של הרב מבריסק, הגר"ז: בגמרא נחלקו חכמים האם אפשר לצמצם או אי־אפשר לצמצם. הכוונה היא האם יכול להיות ששני דברים במציאות יהיו בדיוק באותה מידה או יתרחשו בדיוק באותו זמן (לדוגמה: האם ייתכן ששני גדיים יוולדו בדיוק באותו הרגע). ההלכה היא כחכמים שאומרים שבעולם הזה אין בדיוק.
שואלת הגמרא: אם אי־אפשר לצמצם, אם אי־אפשר להגיע בעולם הזה לדיוק מוחלט, איך אפשר לבנות את כלי המשכן במידות שציווה ה', הלא אם זה ייצא זה מילימטר פחות או מילימטר יותר, זה לא יהיה לפי מה שהתורה אמרה? והגמרא עונה (בכורות יז) שמכיוון שאדם עושה את מה שהוא יכול, נוח לו לקדוש ברוך הוא מכך. לקדוש ברוך הוא זה מספיק, זה "כאשר ציווה ה'".
ה' ציווה משהו מדויק לחלוטין, מושלם. והוא ברא אותנו ללא היכולת "לצמצם" ולהיות לגמרי מדויקים. זהו הדין והשלום שעליהם העולם קיים. אבל למה הוא עשה את זה, למה הוא תכנן את התסבוכת הזאת? ואיפה הלב של הקדוש ברוך הוא נמצא, מה הוא באמת רוצה?
המשך יבוא...
הקשבה בזמן של פילוג
איך מותר להכין קפה בשבת?
תורה מן השמים
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מסירות או התמסרות?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
