ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
כשהקב"ה ברא את העולם, התורה אומרת "בראשית ברא א־לוהים את השמים ואת הארץ". מה זאת אומרת? הרי ה' ברא את השמים ואת הארץ לא ביום הראשון אלא בימים הבאים. השמים נבראו ביום השני וביום הרביעי נבראו המאורות. יתירה מזו: חז"ל דורשים "את השמים – לרבות חמה ולבנה ומזלות; ואת הארץ – לרבות אילנות ודשאין וגן עדן". אז למה כל אלו נקראים "בראשית"?
הרמב"ן מסביר שאכן ביום הראשון לא נבראו השמים והארץ אלא ה"כוח היולי" שהוא השורש של כל הנבראים. כלומר שביום הראשון כל הנבראים נבראו בצורה של היולי. מה הכוח הזה? לכל נברא יש את הצורה שלו, עגולה או מרובעת, דקה או עבה, ואת התכונות שלו – כמו חזק או חלש. אבל יש צד שווה בכל הנבראים, וזה עצם הקיום שלו, בלי צורה ובלי תכונות. אי אפשר לתאר את החומר הזה משום שאי אפשר לתאר נברא מופשט. כשהקב"ה ברא את העולם, כוח היולי זה המקור של כל הנבראים. זה ה"תהו ובהו" שקדם לבריאה – אין צורה, הכול היה רק נקודה אחת.
כמו בעולם הגדול, גם לאדם יש את הנקודה הפנימית שלו שהיא עצם הלוז. כתוב שבתחיית המתים האדם יקום לתחיה מעצם הלוז. זה לא בדיוק אותו דבר, אבל יש דמיון רב בין השניים. עצם הלוז היא מעין נקודה היולית של האדם, שורש עצמותו. וכך בכל דבר – יש את העצם שלו, הנקודה הפנימית שעושה את הדבר למה שהוא.
ניקח דוגמה: יחסים בין הורים לילדים. בדרך כלל אבא או אימא מעניקים לבנם כל טוב. נותנים לו אוכל וקונים לו בגדים, לוקחים אותו לבית הספר, פותחים עבורו קופת חסכון, קונים לו מחשב. ולפעמים, למרות הכול, יש ילדים שמתמרדים נגד ההורים ואולי אפילו שונאים אותם. הכול רגיל, ופתאום מתפרץ איזה כעס. כלפי חוץ הילד נראה שלו, אבל בתוך הלב יש סערות שלמות. הוא לא קשור ומחובר אלי.
אני מכיר אדם שיום אחד התקשרו אליו מבית הספר והודיעו לו שבנו נשאר כיתה. הוא לא הבין איך זה קורה, הרי תמיד התעודות שהבן שלו הביא היו כל כך מצוינות. האבא הוא איש העולם הגדול, אדם מאד מוכשר בעסקים. הוא התקשר לבית הספר והתברר לו שהילד תמיד מקבל ציונים מאוד נמוכים, בקושי עובר. מתברר שבמשך כל השנה הבן זייף את התעודה. האבא שאל "למה עשית את זה?", והבן ענה לו, "בגלל שחשוב לך שיהיו לי ציונים טובים". האבא אמר לי: תראה מה זה – הפחד שלו ממני היה יותר חזק מהאמון שלו בי, הוא לא הרגיש בנוח לבוא ולומר לי שיש לו בעיה והעדיף לרמות. כי מהי הנקודה הפנימית ביחסים בין הורים וילדים? ילד צריך להרגיש את הקשר, את האהבה של ההורים אליו. בלי תנאים. הוא צריך לדעת שההורה נהנה להסתכל ולחשוב עליו סתם כך. לא רק כשהוא נותן לו משהו, אלא פשוט להרגיש את הקשר הפנימי.
קרוב אליך (649)
הרב נחמיה וילהלם
247 - זה יעשה לך טוב
248 - אני שלך!
249 - תשכחו מזה
טען עוד
בספר יצירה כתוב שיש לאדם שנים עשר חושים. איזה מהם הכי נוגע בנפש? חוש הנגינה. כמו שאדמו"ר הזקן אמר: הניגון הוא קולמוס הנפש. בשביל להבין דיבור צריך קודם ללמוד את השפה, אבל הניגון משפיע גם על מי שלא מבין שום שפה. לפעמים ילדים בוכים, ופתאום כשהם שומעים ניגון הם נרגעים, מפני שהנגינה נוגעת בנפש. לכן בבית המקדש עבודת הלויים היא לא להתפלל אלא לשיר, לגלות את עצם הנפש!
מספרים שהחתם סופר אמר שהוא מוכן לתת חצי עולם הבא שלו בשביל שיהיה לו חוש בנגינה. למה? כי נגינה פותחת את הלב. בדיבור, אם חוזרים על אותן מילים שוב ושוב, זה משעמם. אבל את הניגון אפשר לשמוע הרבה פעמים, ולא רק שזה לא משעמם – זה נהיה יותר עמוק. בגלל שהנגינה מגלה את הנפש ולנפש אין גבול.
יש דבר מעניין: בדיבור אי אפשר לשמוע כמה אנשים מדברים ביחד גם כשהם ידברו את אותן המילים. לעומת זאת בניגון אפשר לשמוע כמה אנשים מנגנים יחד את אותו הניגון. זה בגלל שהדיבור מגלה את השכל ואין דעותיהם שוות. לך יש דעה מסוימת ולשני דעה אחרת ואי אפשר לקלוט בו זמנית שתי דעות סותרות. לעומת הניגון שמגלה את הנפש והרי בנפש כולנו מאוחדים. לכן גם אפשר לשמוע ניגונים יפניים או סיניים כי אין בעיה של שפה.
מה הכוח היולי של הניגון? לניגון יש צורה – תווים, קצב. אבל יש לו גם עצם בלי צורה, וזה קול השופר. זה מה שכתוב ששופר הוא "קול פשוט". בשופר אני לא יודע איזה קול ייצא. זה יכול להיות קול עבה או דק, העיקר שהוצאת משהו מעצמך. כמו שכשאדם נאנח, יש אחד שאומר "אוי ויי"... יש אחד שצועק "געוואלד!", ויש אחד שמתייפח "הא, הא".... אין כללים. אבל באיזו צורה שלא תהיה, תרגיש באנחה את עצם הנפש של האדם. לכן כתוב בהלכה שבשופר "כל הקולות כשרים" – זה יכול להיות שמחה, עצב, צער או ציפייה. השופר לא מגלה לך צלילים מסוימים מסודרים אלא את העצם שלך.
בניגון אתה קולט את החיצוניות, אבל באנחה אתה שומע את ה"עצם" שלו. וזהו הכוח היולי של הניגון שבא לפני הצורה. לכן כל פעם שיש איזו התחדשות בבריאה – יש שופר: בבריאת העולם, שאז נוצר הכוח היולי – נשמע קול שופר. במתן תורה, כשהיה חיבור עליונים ותחתונים – היה קול שופר. וגם בביאת משיח יישמע קול שופר.
הנקודה בראש השנה היא "אני לדודי", תן את עצמך לקב"ה. יש אנשים שהקשר שלהם לקב"ה הוא טכני. הם מקיימים מצוות, אבל בצורה יבשה ונטולת חיות. בראש השנה העבודה היא ליצור קשר פנימי עם הקב"ה. לא רק קשר טכני כמו של פועל שעובד במפעל וממלא הוראות לפי מה שאומרים לו. בראש השנה העבודה היא שופר – את העצם שלך תיתן לקב"ה! תרגיש את הקשר הפנימי. וזה אומר כמה דברים.
דבר ראשון, צריך להתבונן כמה הקב"ה אוהב אותך בכל מצב שלא תהיה. פעם היתה אימא שהבן שלה נשלח לכלא על מעשה נוראי, והיא לא הסכימה לבקר אותו בכלא. אימא אחרת שמעה על המקרה הזה, ויום אחד סיפרה על כך לבן שלה בארוחת הצהריים, "היא צודקת, אם הבן עשה כזה מעשה נוראי, לא מגיע לו שאימא שלו תבקר אותו". כעבור זמן האימא הרגישה שבנה לא כל כך קרוב אליה ולא הבינה למה. יום אחד היא ניגשת אליו ושואלת אותו "מה קרה? למה אתה כל כך עצוב?". הילד לא עונה. אחרי כמה ימים היא ניגשת שוב אל הבן ואומרת לו "אני אוהבת אותך!" ופתאום הבן עונה לה: "אבל אם אהיה בכלא, את לא תבואי לבקר אותי". ואז היא קלטה שהבן הרגיש שהאהבה שלה אליו היא לא בלי גבול, וזאת הסיבה לריחוק שהפגין כלפיה. האם אימא אוהבת אותנו רק כשאנחנו בסדר? אדם צריך להתבונן באהבה האינסופית של הקב"ה. באלול המלך עוזב את היכל מלכותו ומגיע לשדה, אל אלה ששקועים בבוץ. למה הוא צריך לבוא אליהם? מן הראוי שהעם יבואו אליו לארמון! אלא: בגלל שהמלך כל כך קשור עם העם שלו, אז גם כשהם לא באים אליו, גם כשהם שקועים עמוק בעולם הגשמי, הוא יוצא מארמון המלך ובא אל העם. זה קשר פנימי. גם כשאתה לא בסדר, אל תדאג! ה' יבוא לבקר אותך בכל מצב, גם בבית הסוהר... וכשאדם מתבונן בזה הוא מתחיל להרגיש גם מצידו קשר פנימי לקב"ה.
וזאת העבודה של ראש השנה: לא רוצים את הצלילים היפים שלך, את הפסנתר, הכינור או החליל שלך. רוצים אותך, את הקול שמעבר לקול שבך. וזו הסיבה שברגע שהקב"ה שומע את קול השופר הוא עובר מכיסא דין לכיסא רחמים. כשבן המלך צועק "אבא הצילני", ה' בא לבקר אותו ולא משנה היכן הוא נמצא. זה לא תלוי במה שאתה עושה, מרגיש או חושב. וזה הפירוש של מצוות היום בשופר – ראש השנה זה להכתיר את הקב"ה למלך. מצוות היום, הנקודה הפנימית, היא להניח את עצמו.
כשלמדתי בכפר חב"ד, הייתה התוועדות מיוחדת עם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן. היה איתנו בחור אחד שלא למד כל כך, לא התפלל כל כך. ר' שלמה חיים דיבר כל ההתוועדות בעיקר אל הבחור הזה. הבחור שתה קצת משקה, וראו שהוא מתרגש מתשומת הלב שהוא מקבל. תוך כדי ההתוועדות, ר' שלמה חיים פתאום שאל אותו: "האם אתה מוכן לתת את עצמך? להיות לגמרי שלי? מה שאומר לך תעשה – כשאומר לך ללמוד תלמד, כשאומר לך להתפלל תתפלל, כשאשלח אותך לישון תישן. מסכים?". הבחור מאוד התרגש, קפץ והשתטח על השולחן של ההתוועדות שהיה מלא כמו שצריך בכל טוב, בחומוס, טחינה וחצילים וכו', וצעק "אני שלך!" מאותו יום הוא כבר לא היה אותו אדם, הוא השתנה מקצה לקצה. תמיד כשמדברים על ביטול אני חושב על הרגע הזה – לשכב על השולחן ולצעוק "אני שלך". ביטול זה לא רק לקבל עוד קבלה של חומרה או תוספת לימוד. זה טוב, אבל זה לא הביטול שצריך בראש השנה. בראש השנה לא צריך להתעסק בפרטים, אלא להחליט: אני שייך לקב"ה!.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה לשמור על הקדושה?
עבודה שאין לה סוף
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
