ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
האם המצווה נוהגת כיום?
דבר מפורסם הוא שהרמב"ם בספר המצוות השמיט את מצוות יישוב ארץ ישראל. המגילת אסתר (על השגות הרמב"ן, שכחת העשין מצווה ד) הסביר שהרמב"ם השמיט את המצווה משום שאינה נוהגת כיום, לאחר חורבן הבית והיציאה לגלות.
זאת ועוד: הגמרא במסכת כתובות (קי ע"ב) מספרת שרבי זירא, תלמידו של רב יהודה, רצה לעלות לארץ ישראל, אולם רב יהודה התנגד לכך בעקבות נבואת ירמיהו:
דאמר רב יהודה: כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנאמר: "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' " (ירמיהו כ"ז, כב).
מכאן עולה שלא רק שמצוות יישוב ארץ ישראל אינה נוהגת כיום, אלא שיש גם איסור לעלות מחו"ל לארץ ישראל.
שיטת הרמב"ן והסבר הספרי
הרמב"ן (שם) אינו מקבל את האפשרות שמצוות יישוב הארץ בטלה בימינו, והוא סובר שמצווה זו קיימת בכל הזמנים. כראיה לשיטתו הוא מביא את הספרי (פרשת ראה, פ):
מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה… שהיו יוצאין חוצה לארץ, והגיעו לפלטיא, וזכרו את ארץ ישראל. זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם, וקראו את המקרא הזה: "וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים האלה". אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
מבכיים של התנאים ניתן ללמוד שהם מצטערים שאינם מקיימים את מצוות יישוב הארץ, ומכאן שמצווה זו שייכת גם בזמן הגלות. אולם המגילת אסתר טוען שאדרבה, ניתן להסביר ספרי זה דווקא לשיטתו: החכמים בכו מפני שלאחר החורבן אין מצוות יישוב ארץ ישראל, ולכן לא היה בידם לקיימה. לו הייתה נוהגת כיום מצוות יישוב ארץ ישראל, אזי במקום לבכות ולקרוע בגדיהם היו פשוט חוזרים לארץ ישראל.
אולם פאת השולחן (בית ישראל א, ס"ק יד) והאבני נזר (יו"ד תנד) הביאו ראיה ניצחת כנגד המגילת אסתר: בהמשך הספרי כתוב במפורש שבעקבות הבכי התנאים "חזרו ובאו להם לארץ ישראל" – הרי שמיד כשנזכרו החכמים במצוות יישוב הארץ, חזרו למקומם – לארץ ישראל.
שיטת הרמב"ם
מכמה הלכות שפוסק הרמב"ם עולה שגם לשיטתו מצוות יישוב הארץ נוהגת כיום. למשל, הרמב"ם פוסק (עבדים פ"ח ה"ט) שעבד שרוצה לעלות לארץ – כופים את אדונו לעלות איתו, "ודין זה בכל זמן אפילו בזמן הזה שהארץ ביד עכו"ם". הגר"א (יורה דעה רס"ז, ס"ק קסא) מדגיש שפסיקה זו מנוגדת לשיטת ר' חיים בתוספות (כתובות קי: ד"ה הוא), הסבור שכיום אין מצוות יישוב ארץ ישראל. הלכה נוספת ברמב"ם היא "לעולם ידור אדם בארץ ישראל… ואל ידור בחוץ לארץ… שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה" (מלכים פ"ה הי"ב). לאור זאת, דחו פאת השולחן והאבני נזר (שם) את דברי המגילת אסתר.
אם כנים דברינו, מדוע לא מנה הרמב"ם את מצוות יישוב ארץ ישראל? לדעת האבני נזר (שם), מצוות יישוב הארץ כלולה במצוות "החרם תחרימם", המחייבת לגרש את שבעת העממים מארץ ישראל. לדעת הרב קוק (הובא בשו"ת ציץ אליעזר ח"ז, מ"ח, יב) והרב טייכטל (אם הבנים שמחה, עמ' קסט), הסיבה לכך היא דברי הרמב"ם בשורש הרביעי, שבו הוא כותב שאינו מונה מצוות כלליות, ומצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה כללית (או משום שהיא מכילה בתוכה מצוות רבות – כל המצוות התלויות בארץ, או כדברי הרמב"ן (דברים ד', ה): "שעיקר המצוות כולן בארץ").
למעשה, החזון איש (אגרות א, קעה) כותב ש"מצוות יישוב ארץ ישראל הוכרעה ע"י הרמב"ם והרמב"ן ושאר פוסקים. וידוע עד כמה שאף החפץ חיים זצ"ל לעלות".
הסבר דעת רב יהודה
אם כן, כיצד נסביר את דברי רב יהודה בגמרא בכתובות? יש שהבינו שאכן אין הלכה כרב יהודה (פאת השולחן שם), מפני שאמוראים רבים עלו לארץ ישראל ובכך חלקו על רב יהודה. אולם נראה יותר הסברו של האבני נזר (שם), המסביר שאמנם הקב"ה אמר לישראל בנבואת ירמיהו: "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' ", אולם מהו "יום פקידה"? וכי רק התרחשות נסית היא "יום פקידה"? מסתבר שכאשר בדרך הטבע מתאפשר להקים מדינה, אין לך "יום פקידה" גדול מזה, וכדברי האבני נזר: "אם יותן רשות לכולם – יחשב פקודה".
סיום
מו"ר הרב ליכטנשטיין, הכ"מ, אהב את ארץ ישראל. פעם הוא הצר על כך שלעתים, אלו שנולדו בארץ אינם מרגישים את הקדושה והחיבה אליה כמו אלו שעלו מחו"ל. הוא ציין את דברי הגמרא במסכת כתובות (עה ע"א), שאמנם מי שנולד בציון גדול יותר ממי שנולד בחו"ל ("חד מינייהו עדיף כתרי מינן"), אולם מי שנולד בחו"ל ועלה לארץ, עדיף על שניהם ("וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו"). הרב ביאר שאדם שגדל בחו"ל ועלה לארץ, מבין וחש את הכיסופים אל הארץ, את הגעגוע ואת החלום.
בכל פעם שהרב היה חוזר מחו"ל לארץ, סמוך לנחיתה, ברבע השעה האחרונה של הטיסה, היה הרב אומר תהילים, כי בשעה זו עומדים להיכנס לקדושתה של ארץ ישראל (שמעתי מבנו הרב מאיר).
עלינו לשמוח בכל יום מחדש על היותנו בארץ ישראל, על זכותנו להתחבר לקדושה העצומה ועל זכותנו להיות בעיצומו של תהליך הגאולה.
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שתי דקות על בדיקת חמץ
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
להתיחס בכבוד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
