ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
הרבי התפלל את כל התפילה כמו שמתפללים שמונה עשרה. העיניים בתוך הסידור, הייתי אומר – כל הגוף בתוך הסידור. הכל בשקט, קול שקט ללא עליות וירידות. והגוף, הוא כמעט לא זז. זה יכול להיראות ברגע הראשון כאילו יבש. בהמשך אתה מבין שמדובר כאן בשיא הדבקות בדרגה הנוראה של "ביטול במציאות".
"התלהבות גדול"
אדם רגיל עולה בסולם של התפילה משלב לשלב, מכוח ההתבוננות צומחות התלהבות, תחינה ותשוקה. אם נתפלל ברצינות ונחשוב על מה שאנחנו אומרים, אין מצב שזה לא יגרום לנו להתנענע. יש חלק בתפילה שדורש התכנסות, ויש חלק בתפילה שכולו השתפכות. יש לחש ויש צעקות. והרבי – דומה כאילו אצלו הכל אותו דבר, מתחילת התפילה ועד סופה אותה עמידה, אותו ריכוז ואותה מידת דביקות. דומה שאצלו מורגש יותר ה"לפני מי אתה עומד" מאשר מה בדיוק אתה אומר.
אני מסופק אם מימי הבעל שם טוב ועד ימינו היה צדיק שהתפלל בדרגה שאותה מתאר הבעל שם טוב הקדוש בצורה מופלאה:
לִפְעָמִים יָכוֹל אָדָם לוֹמַר הַתְּפִלָּה בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה וְהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל בְּלִי שׁוּם תְּנוּעָה, וְיִהְיֶה נִרְאֶה לְאָדָם אַחֵר שֶׁהוּא אוֹמֵר אוֹתָן הַדְּבָרִים בְּפָשׁוּט בְּלִי שׁוּם דְּבֵקוּת. וְזֶה יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁהוּא דָּבוּק מְאוֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז יָכוֹל לַעֲבוֹד אוֹתוֹ בַּנְּשָׁמָה לְבַד בְּאַהֲבָה רַבָּה וּגְדוֹלָה. וְזֶה הָעֲבוֹדָה הִיא יוֹתֵר טוֹבָה וְהוֹלֶכֶת בִּמְהִירוּת יוֹתֵר וּמִדַּבֶּקֶת יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵהַתְּפִלָּה שֶׁנִּרְאֶה בַּחוּץ עַל הָאֵיבָרִים, וְאֵין הַקְּלִפָּה אֲחוּזָה בְּזוֹ הַתְּפִלָּה שֶׁכֻּלּוֹ הוּא בַּפְּנִימִיּוּת . (כתר שם טוב פסקא רלג).
קרוב אליך (649)
רבנים שונים
52 - רגע אצל הרבי- לרגל ג' תמוז
53 - הגיון ליבי - התפילה של הרבי
54 - פולחן אישיות?
טען עוד
דבר מוזר עוד יותר היה בתפילתו של הרבי: הוא התפלל מהר. מספרים שבתקופה שהתפלל בחדרו התפילה היתה ארוכה מאוד. אבל בתפילה עם הציבור הוא התפלל מהר, מהר מדי בשביל שנחשוב שזה בשביל שלא להטריח את הציבור. היו מהציבור שפשוט לא הדביקו אותו בקצב שלהם. אז אולי זה קשור למידת ריכוז גבוהה מאוד? אולי לענייני הציבור העצומים שרובצים על כתפו ודוחים אריכות בתפילה? אי אפשר לדעת. אבל בקטע נוסף מגלה לנו הבעל שם טוב שאצל צדיק גדול גם זה יכול להיות אופייני ודווקא כחלק מהדביקות: פְּעָמִים יָכוֹל לוֹמַר הַתְּפִלָּה בִּמְהִירוּת מְאוֹד, מֵחֲמַת שֶׁבּוֹעֵר בְּלִבּוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם מְאוֹד וְהַתֵּבוֹת יוֹצְאִים מִפִּיו בְּעַצְמָם. (כתר שם טוב פסקא רכ).
כל עצמותי
עד שנגיע לדרגה הזו (וכנראה שלא נגיע), אצל אנשים כמונו, התפילה צריכה להיות דווקא לאט לאט, דווקא מתוך התבוננות ודווקא מתוך התלהבות של "כל עצמותי תאמרנה". ובכל דרגה שתהיה חובה לשים לב לנקודה העיקרית בתפילה, שהיא החיבור אל ה'. לא מספיק להתלהב בהתלהבות חיצונית אלא מוכרחים להשקיע בהתלהבות פנימית במוח ובלב, וכפי שאומר הרבי:
"כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה" הוּא לֹא רַק בְּנוֹגֵעַ לְאֶבְרֵי הַגּוּף, שֶׁיִּתְנַעְנֵעַ בְּגוּפוֹ, יִסְפֹּק בְּיָדָיו וְיִרְקַע בְּרַגְלָיו, אֶלָּא כָּל חֶלְקֵי הָאָדָם צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל, גַּם כָּל חֶלְקֵי הַמֹּחַ שֶׁבָּרֹאשׁ וּבְוַדַּאי שֶׁכָּל חַלְלֵי הַלֵּב.
הרבי מלובביץ' בפגישתו עם האדמו"ר מתולדות אהרון. כ"ו שבט תשכ"א)
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
משמעות המילים והדיבור שלנו
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
ענייני כשרות המצויים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
