ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
א. כשחזרו בני ישראל ממלחמת מדיין ושללם בידם, לימדם אלעזר הכהן שיש חיוב לטבול את כלי הגוים במקווה בת ארבעים סאה.
ב. לדעת רוב הפוסקים חיוב טבילת כלים הו מדאורייתא.
ג. מצוות טבילת כלים היא חלק מהמצוות הקשורות בקדושת האכילה בהם אנו נבדלים מן האומות.
א. פתיחה להלכות טבילת כלים
בפרשת השבוע אנו לומדים על מלחמת ישראל במדין. כששבו הלוחמים אחרי הניצחון, הביאו עמם שלל רב. משה רבנו הזהיר אותם על הלכות טומאה וטהרה, שיטהרו מטומאת מת ויטהרו את בגדיהם וכליהם.
אלעזר הכהן, הוסיף והזהירם על דיני גיעולי גוים היינו שכלי סעודה שהביאו עם השלל חייבים הגעלה, כדי להוציא מהכלים את האיסור הבלוע בהם.
אך לא רק הגעלה צריכים כלים אלו אלא גם טבילה, מפני שהמילה "וטהר" בפסוק "תעבירו באש, וטהר. אך במי נדה יתחטא" מיותרת, שהרי אם צריך רק להוציא את האיסור שבלוע בכלים, די לומר 'תעבירו באש' או 'תעבירו באש וכשר', מפני מה כותבת התורה "וטהר"?
אלא שרצתה התורה ללמדנו שיש חיוב נוסף של טבילת כלים במי נדה, שהם מים שהנדה טובלת בהם, היינו מקווה של ארבעים סאה1.
הראשונים חלוקים האם דין זה מדאורייתא או מדרבנן (והפסוק הוא רק אסמכתא). להלכה כתבו רוב הפוסקים שטבילת כלים דאורייתא2.
ב. טעם המצווה
בירושלמי אמר רבי ירמיה שמהות המצוה היא להכניס את הכלי מטומאת גוים לקדושת ישראל. נראה להסביר את כוונת רבי ירמיה, על פי מהות האיסור במאכלות אסורות.
כבר למדנו בעבר שבספר הזהר הקדוש כתוב שבמצוות מאכלות אסורות גילה הקב"ה את הבדלת ישראל מהאומות. שאר האומות אוכלים כל דבר מסואב ומשוקץ, עם ישראל שנבחר להיות קרוב אל ה', מחמת קרבה זו אוכל רק דברים שאינם מסואבים.
אם כן מסתבר שגם בכלים בהם אוכלים תהיה הבדלה בין ישראל לעמים. ואכן כתב רבנו מנחם המאירי על טבילת כלים "שעיקרה לכניסת קדושת מאכלות"3.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












