ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה בדברינו לברר שאלה עקרונית, האם כשחז"ל מזהים בין שתי דמויות ומלמדים אותנו כי אלמוני הנזכר במקום אחד, הוא אותו פלמוני הנזכר במקום אחר, דבריהם מבוססים על מסורת, או שדבריהם מבוססים על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם ובעיקר מה שנקרא מבחינה הלכתית "גזירה שווה" ומה שקראנו מבחינה אגדתית - דרשנית "הערת שולים"?
(עיינו במבוא לספרי החדש "צפנת ישעיהו" עמוד יז).
נשאל שוב את אותה שאלה, בהקשר לפרשתנו, האם הזיהוי של פנחס בן אלעזר הכהן, בן דורם הצעיר של משה ויהושע, מי שפעל גם בתקופת השופטים, עם אליהו התשבי שחי ופעל בעיקר בדורם של אחאב ואיזבל, מבוסס על מסורת המועברת מרב לתלמידו ומדור לדור ונכתבה בידי התנאים והאמוראים? או שהתנאים והאמוראים במדרש זיהו את הרמזים בכתוב, הקושרים בין פנחס ואליהו ולכן הציעו את הזיהוי, למרות המרחק בשנים.
אם הדרך השניה היא הנכונה, יתכן ומשמעות הזיהוי היא רק מבחינה רוחנית ומשמעותה היא שאליהו הנביא הוא ממשיך דרכו הרוחנית של פנחס, ולאו דווקא שהוא האריך ימים ושנים, וזכה לזקנה מאוד מופלגת (דבר שגם הוא יתכן בהחלט).
אם הזכרנו את אלמוני ופלמוני נדגים את דברינו באמצעות דוגמא ממגילת רות.
מצינו שתי דעות בדברי חז"ל בשאלה, מתי התרחשו המאורעות המתוארים במגילה? הדעה המפורסמת יותר היא דעתו של האמורא רבה בר רב הונא בשם רב (שחי בדור המעבר בין התנאים והאמוראים): "אִבְצָן זה בֹּעַז" (בבא בתרא דף צא ע"א). לפי זה גם אלימלך, אבי מחלון וכליון ובעלה הראשון של נעמי, חי בדורו של אבצן. השופט אבצן מופיע בספר בפרק י"ב של ספר שופטים, מה שמצביע לכאורה שהם אִבְצָן = בֹּעַז, בעלה השני של רות כלת נעמי, ואלימלך, פעלו בסוף תקופת השופטים.
לפי דעת התנא רבי יוסי בן חלפתא בסדר עולם רבה, אלימלך ובעז חיו בתחילת תקופת השופטים ואז התרחשו המאורעות המפורטים בתחילת מגילת רות. וז"ל:
"ואחריו (אחרי עתניאל בן קנז) אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה (שקדמו לתשועת אהוד), בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון (קודם לאהוד) היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו" ואומר אַל בְּנֹתַי וגו' (שם /רות/ א יג), ואומר בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ד' הָיְתָה בָּם (שופטים ב טו)"
(סדר עולם רבה (ליינר) פרק יב).
נסביר את דבריו. במגילת רות אנו מוצאים את הביטוי המיוחד בדבריה של נעמי:
"אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְקֹוָק",
בספר שופטים בפסוקים המתארים את השיעבוד הקשה של כושן רשעתיים מצינו:
"בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד יְקֹוָק הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק".
קשר לשוני מיוחד זה רומז כי המאורעות שמתוארים בתחילת מגילת רות התרחשו בימי השעבוד של כושן רשעתיים, לפני תשועתו של אהוד בן גרא משבט בנימין.
גם לדעתו של רבה בר רב הונא בשם רב, ניתן למצוא רמז בכתוב. המאורעות המתוארים במגילת רות התרחשו בעיקר בבית לחם, זוהי גם עירו של בעז. כאשר הכתוב עוסק באבצן הוא מדגיש:
"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם:...וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם" (שופטים י"ב, ח-י).
בסיום הדברים, עדיין נשארת פתוחה השאלה, כיצד נוצר הקשר בין פנחס לאליהו?
מה קדם למה, המסורת להוכחות הלשוניות או ההוכחות הלשוניות שהביאו למסקנה הלמדנית?
בין כך ובין כך, נאחל לעם ישראל להרבות בשמירת המסורת ולהרבות בלימוד תורה,
המבוסס על שמירת דרכי הלימוד של רבותינו.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה מברכים על פיצה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חידוש כוחות העולם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
