ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ננסה בדברינו לברר שאלה עקרונית, האם כשחז"ל מזהים בין שתי דמויות ומלמדים אותנו כי אלמוני הנזכר במקום אחד, הוא אותו פלמוני הנזכר במקום אחר, דבריהם מבוססים על מסורת, או שדבריהם מבוססים על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם ובעיקר מה שנקרא מבחינה הלכתית "גזירה שווה" ומה שקראנו מבחינה אגדתית - דרשנית "הערת שולים"?
(עיינו במבוא לספרי החדש "צפנת ישעיהו" עמוד יז).
נשאל שוב את אותה שאלה, בהקשר לפרשתנו, האם הזיהוי של פנחס בן אלעזר הכהן, בן דורם הצעיר של משה ויהושע, מי שפעל גם בתקופת השופטים, עם אליהו התשבי שחי ופעל בעיקר בדורם של אחאב ואיזבל, מבוסס על מסורת המועברת מרב לתלמידו ומדור לדור ונכתבה בידי התנאים והאמוראים? או שהתנאים והאמוראים במדרש זיהו את הרמזים בכתוב, הקושרים בין פנחס ואליהו ולכן הציעו את הזיהוי, למרות המרחק בשנים.
אם הדרך השניה היא הנכונה, יתכן ומשמעות הזיהוי היא רק מבחינה רוחנית ומשמעותה היא שאליהו הנביא הוא ממשיך דרכו הרוחנית של פנחס, ולאו דווקא שהוא האריך ימים ושנים, וזכה לזקנה מאוד מופלגת (דבר שגם הוא יתכן בהחלט).
אם הזכרנו את אלמוני ופלמוני נדגים את דברינו באמצעות דוגמא ממגילת רות.
מצינו שתי דעות בדברי חז"ל בשאלה, מתי התרחשו המאורעות המתוארים במגילה? הדעה המפורסמת יותר היא דעתו של האמורא רבה בר רב הונא בשם רב (שחי בדור המעבר בין התנאים והאמוראים): "אִבְצָן זה בֹּעַז" (בבא בתרא דף צא ע"א). לפי זה גם אלימלך, אבי מחלון וכליון ובעלה הראשון של נעמי, חי בדורו של אבצן. השופט אבצן מופיע בספר בפרק י"ב של ספר שופטים, מה שמצביע לכאורה שהם אִבְצָן = בֹּעַז, בעלה השני של רות כלת נעמי, ואלימלך, פעלו בסוף תקופת השופטים.
לפי דעת התנא רבי יוסי בן חלפתא בסדר עולם רבה, אלימלך ובעז חיו בתחילת תקופת השופטים ואז התרחשו המאורעות המפורטים בתחילת מגילת רות. וז"ל:
"ואחריו (אחרי עתניאל בן קנז) אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה (שקדמו לתשועת אהוד), בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון (קודם לאהוד) היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו" ואומר אַל בְּנֹתַי וגו' (שם /רות/ א יג), ואומר בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ד' הָיְתָה בָּם (שופטים ב טו)"
(סדר עולם רבה (ליינר) פרק יב).
נסביר את דבריו. במגילת רות אנו מוצאים את הביטוי המיוחד בדבריה של נעמי:
"אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְקֹוָק",
בספר שופטים בפסוקים המתארים את השיעבוד הקשה של כושן רשעתיים מצינו:
"בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד יְקֹוָק הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק".
קשר לשוני מיוחד זה רומז כי המאורעות שמתוארים בתחילת מגילת רות התרחשו בימי השעבוד של כושן רשעתיים, לפני תשועתו של אהוד בן גרא משבט בנימין.
גם לדעתו של רבה בר רב הונא בשם רב, ניתן למצוא רמז בכתוב. המאורעות המתוארים במגילת רות התרחשו בעיקר בבית לחם, זוהי גם עירו של בעז. כאשר הכתוב עוסק באבצן הוא מדגיש:
"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם:...וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם" (שופטים י"ב, ח-י).
בסיום הדברים, עדיין נשארת פתוחה השאלה, כיצד נוצר הקשר בין פנחס לאליהו?
מה קדם למה, המסורת להוכחות הלשוניות או ההוכחות הלשוניות שהביאו למסקנה הלמדנית?
בין כך ובין כך, נאחל לעם ישראל להרבות בשמירת המסורת ולהרבות בלימוד תורה,
המבוסס על שמירת דרכי הלימוד של רבותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
