ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
יכולת הדיבור של האדם מודגשת כבר בפרשיית הבריאה (היצירה). וז"ל הכתוב :
"וַיִּיצֶר יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב', ז).
אונקלוס, שרש"י מצטטו, מתרגם: "וַהֲוָת בְּאָדָם, לְרוּחַ מְמַלְּלָא". לפי זה, מה שהופך את האדם לנפש חיה הוא כח הדיבור שלו.
לכאורה, אין בכך כל דבר מיוחד, לבעלי חיים רבים יש אפשרות להשמיע קולות ולתקשר באמצעותם. יכולת זו מופיעה בצורות שונות ורבות בין אלה החיים על פני האדמה, בעלי הכנף וכן אצל בעלי החיים השוכנים בים. נעיר במאמר מוסגר כי הליוויתנים מסוגלים להפיק קולות ולשגר מסרים גם למרחקים עצומים.
נסביר כי יכולת הדיבור איננה היכולת לתקשר חברתית, אלא משמעותה היכולת להביע רעיונות מופשטים וליצור קשר באמצעות התורה עם השכינה. בזמן הנבואה, שבוודאי השתמשה בכח הדיבור, גם הדימיון שימש כלי לקבלת שפע אלוקי.
ככל שיכולת החשיבה המופשטת גבוהה ומפותחת יותר, כך יכול האדם להעמיק בלימוד התורה ולעסוק בה בעיון רב. יכולת זו נותנת לאדם את האפשרות להיות שותף ביצירה התורנית לדורותיה ובכך להפוך למעין שותף של הקב"ה, ביצירה הרוחנית האדירה של תורה שבעל פה.
יכולת זו, שבאה לידי ביטוי קודם כל באמצעות הדיבור ואחר כך באמצעות הכתיבה (תורה שבעל פה ניתנה להיכתב רק בדיעבד), היא היא המייחדת את האדם והופכת אותו לנזר הבריאה. לכן, הצורך לשמור על קדושת המחשבות וטהרתן, הצורך לשמור על קדושת הפה והדיבור, אין להם ערך (שמירת העיניים, גם היא ערך עליון שאין מה שיכול לדחותו), הם מעבר לערכים האחרים, מפני שהם הכלים ליצירת הקשר עם השכינה והתורה.
הדיבור הוא זה שמאפשר יצירה. אם כך, אין זה פלא שנדרים ושבועות הם פרשיה חשובה בתורה כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בפרשתנו.
התורה מדגישה:
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק: אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיקֹוָק אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל', ב-ג).
הכתוב גם נוקט בלשון "לֹא יַחֵל". זו הלשון שהתורה נוקטת כדי לספר לנו שהאנושות החלה לפגוע בקשר עם הקב"ה עוד בימי בראשית וכביכול לגרש את השכינה. וז"ל הכתוב: "אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְקֹוָק" (בראשית ד', כו).
כך מסביר את העניין גם המדרש: " אָז הוּחַל , א"ר סימון בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְקֹוָק (שם /בראשית/ ו) וַיְהִי כִּי-הֵחֵל הָאָדָם (בראשית ו) הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ" (בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה כג).
לפיכך, משמעות הפגיעה ביכולתו של האדם לעסוק ברוחניות לעומקה, הינה מרד בקב"ה.
בהזדמנות קרובה נסביר, בלי נדר, את הקשר בין ע"ז, גילוי עריות ושפיכות דמים, לבין יכולת הדיבור והמחשבה המופשטת.
הבה נתפלל, דווקא בימי בין המצרים ובמיוחד בתשעת הימים,
כי נזכה לתקן את הקלקולים שפוגעים בתחומים חשובים אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
