ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הר"ן הסיק שכתיבת התאריכים בשטרות, צריכה להיות זהה לצורת דיבור בני האדם לעניין נדרים, ולכן כשיש יומיים ראש חודש, צריך לכתוב ביום ראשון של ראש חודש בשטרות: 'א' לחודש פלוני', וכך להמשיך ביום ראש חודש השני לכתוב 'ב' לחודש פלוני', כיון שבלשון בני אדם כך קוראים ליום, ואם יכתוב אחרת הרי השטר הוא מוקדם, כיון שבשטר כתוב ב' לחודש ובעצם למעשה הוא היה בג' לחודש, ושטר שיש בו תאריך מוקדם נפסל.
ר"ן הביא את דברי הרשב"א (סג, ב ד"ה ומדמייתינן) שכתב שלמרות שבכתובה אין צורך להקפיד על התאריך כל כך, כי כתובה מאוחרת לא נפסלת, אלא רק מוקדמת, בגט שלדעת הרשב"א נפסל בין אם הוא מוקדם וכין אם הוא מאוחר, יש להקפיד לכתוב ביום ראשון של ראש חודש: 'ביום ל' לחודש תשרי שהוא ראש חודש מרחשוון' על מנת להחמיר לברר בשטר את כל הדברים.
ב דומה לכך כתבו תוספות (ד"ה חדש זה) שאין צורך לכתוב בשטר הנכתב בראש חודש שהוא 'יום שלשים לחודש פלוני', כיון שאין זה נכון, והוא שייך לחודש החדש, ורק בגיטין יש להחמיר ולכתוב גם יום שלשים לחודש הקודם.
המאירי (ד"ה כבר ביארנו) הוסיף שגם ביום ראש החודש השני יש לכתוב בגט או בשטר אחר 'ביום שני לחודש פלוני שהוא ראש חודש' וממילא מובן שהכוונה לתאריך א' בחודש, אבל אין לכתוב א' בחודש שהוא ראש חודש כיון שבלשון בני אדם יכולים להתכוון גם ליום ראש החודש הראשון.
כמו כן כתב המאירי שלשון בני אדם היא רק לגבי ראש החודש עצמו, אבל וודאי שימי החודש האחרים נספרים לפי התאריך בחודש, כמו שלגבי המועדות לא מתחילים לספור את ימי החודש מיום הראשון של ראש החודש, כך גם לגבי הכתיבה בשטרות אין שום משמעות לספור אחרת מימי החודש. לעומתו מהר"ן שהובא לעיל ומהרשב"א (שו"ת ו, קנא) נראה שבשטרות בכל החודש יש להתחיל מיום ראש החודש הראשון, כך שגם חודש חסר ייגמר ביום שלושים (ולשם הדוגמא בפורים דפרזים יכתבו בשטרות: ט"ו באדר), כמו כן כתב הרשב"א שבשטרות שאינם גט אין כל בעיה לכתוב יום מאוחר יותר, ולכן אין הפסד כשכותבים ג' בחודש במקום ב' בחודש, ואילו אם נכתוב ב' והיינו צריכים לכתוב ג' השטר יהיה מוקדם וייפסל.
הטור (אבן העזר קכו) כתב שביום ראש חודש הראשון יש לכתוב יום ל' לחודש קודם שהוא ראש חודש הנוכחי, ולדעתו ביום שני של ראש חודש יש לכתוב 'יום א' בחודש' ולא כדברי המאירי הרשב"א והר"ן, (וכדברי הרא"ש בפסקיו (ח, א) שהמשמעות היחידה לדברי הגמרא היא שבראש חודש אין צורך לכתוב יום ל' לחודש הקודם, כיון שאנשים לא קוראים לזה כך בלשונם).
בית יוסף כתב שבגלל המחלוקות שבכתיבת התאריך בראש חודש, כתבו כמה ראשונים שיש להשתדל לא לתת גט בראש חודש, אך אין לנהוג כך.
רמ"א (בהגהות על שו"ע קכו, ד) הביא כמה דעות שאין לתת גט בראש חודש, וכותב שיש להחמיר אם אין חשש עיגון. על כך העיר הבית שמואל (מהדורא קמא סק"ו) שאין לומר שחששו לדעת הר"ן והרשב"א שהרי לשיטתם לא ניתן לכתוב גט כל החודש שהרי בכל יום צריך לכתוב תאריך מאוחר יותר, אלא שחששו לכך שיכתבו את החודש הקודם, כשאנשים לא קוראים לראש חודש על שם החודש הקודם.
נפקא מינה למעשה מעניינת מכל זה כתב ה מגן אברהם (נה, י) שילד שנולד בל' חשוון - ר"ח כסלו, ובשנת בר המצווה שלו יש רק עשרים ותשעה ימים בחודש חשוון, שאף שדנו כאן כל הפוסקים לא דנו אלא בלשון בני אדם, וכפי שכתב המאירי, אבל מהדין וודאי של' חשוון שייך לחודש חשוון, ולכן היה מקום מהדין לומר שיהיה בר מצווה כבר בכ"ט חשוון, שהרי הוא שייך לחודש חשוון, אלא שלמעשה הוא אומר שהילד מתחייב במצוות רק בא' בכסלו, כיון שלדעתו צריך שיעברו שלוש עשרה שנים מלאות מהלידה.
סיכום: הגמרא אומרת שבלשון בני אדם גם יום ראש החודש הראשון, שהוא ל' לחודש הקודם, נקרא על שם החודש הבא, ונחלקו הראשונים האם הכוונה שיש למנות את כל ימי החודש מהיום הראשון של ראש החודש, או שמונים את ימי החודש על פי התאריך בחודש ורק את יום החודש הראשון יש לקרוא על שם החודש החדש. כמו כן רבו הדעות איך בדיוק לכתוב את התאריך בראש חודש. מחמת הספק, כתב הרמ"א שעדיף לא לתת גט בראש החודש, אלא אם כן יש צורך מיוחד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
