ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מדוע בכל התורה כולה תוך כדי דיבור כדיבור, ואדם יכול לשנות את דיבורו, ואילו במקומות אלו אדם אינו יכול לשנות את דיבורו?
הסיבה שתוך כדי דיבור כדיבור:
א. רמב"ן (ב"ב קכט ע"ב ד"ה והלכתא) בשם ר"ת והשיטה מקובצת (כאן) ורמב"ן ב - חכמים רצו לתת אפשרות לאדם הפועל פעולה קניינית לתת שלום לרבו העובר לפניו מבלי שיהיה לו הפסד ממוני, לכן תיקנו שכל אדם יוכל לחזור בו 'תוך כדי דיבור', שהוא (לפי הגמרא בנזיר) זמן של שאלת שלום השואל תלמיד את רבו. לעומת זאת, בדברים חמורים כמו קידושין וגירושין לא חשבו שכדאי לבטלם גם לצורך, ולא רצו לפטור מגדף ועובד עבודה זרה.
רמב"ן גם הביא את שיטת הראב"ד שהסיבה שנתנו זמן לחזרה היא שכיון שהתירו לשאול שלום לרב בתוך קריאת שמע, לא רצו ליצור מצב שבו קניינים חמורים מקריאת שמע, ובהם לא ניתן לשאול לרב לשלומו, בלי להפסיד ממון, ולכן תיקנו בכל הקניינים שאדם יוכל לחזור מהם תוך כדי דיבור.
ר"ן (נדרים ד"ה והלכתא) הקשה על דבריו שקשה לומר שחכמים הפקיעו בכל מקום את כל הקניינים משום מקרה שבו בדיוק באמצע הקניין נכנס הרב ואומר שלום.
ב. ר"ן (שם) - כל פעולה קניינית או פעולה אחרת שיש לה השפעה שהאדם עושה, הוא עדיין לא מחליט לגמרי אם אכן הוא רוצה לעשות זאת, ולכן נתנו לו זמן קצר לחזרה, גם אחרי שהוא ביצע את הפעולה. אך במעשים שיש להם חשיבות מרובה: גיטין קידושין ועבודה זרה אדם חושב היטב לפני שהוא מבצע אותם, ולכן לא נתנו זכות חזרה לאחר כדי דיבור.
ג. רשב"ם (ב"ב קכט ע"ב - קל ע"א) ביאר שמהדין גם בקידושין היה הדין ש'תוך כדי דיבור כדיבור' אך בגלל חומרת קידושין חכמים קבעו להחמיר מדרבנן, שתוך כדי דיבור לא יהיה כדיבור. מדבריו (ד"ה והלכתא) נראה שהבין שהסיבה שניתן לחזור תוך כדי דיבור היא מכיוון שזו יחידת הזמן המינימלית לגבי קביעת הדין מתוך המעשים שאדם עושה, לכן אם אדם משנה את דבריו בתוך יחידת הזמן הזו, הוא למעשה דיבר שני דיבורים סותרים בדיבורו, ולכן המעשה לא אמור לחול.
ר"ן (תשובה מג) הקשה על דבריו, שלפי דבריו האשה מקודשת מדאורייתא, ורק מדרבנן לא, ולכן צריך להיות הדין שהאשה ספק מקודשת, אלא שמהרמב"ם וכל הפוסקים נראה שהבינו שבחזרה תוך כדי דיבור האשה מקודשת לגמרי.
בשולחן ערוך באבן העזר ישנה אי בהירות מסוימת ביחס לשאלה זו האם כשאדם חזר בו מקידושין תוך כדי דיבור האשה מקודשת באופן מוחלט, או רק בספק: במקום אחד (לח, סעיף לד) הוא אומר שהאשה מקודשת בוודאי, ובמקום אחר (מט, ב) נראה שהאשה מקודשת רק מספק
סיכום: הגמרא כתבה שבכל הדברים תוך כדי דיבור כדיבור לעניין חזרה, פרט לקידשין גירושין עבודה זרה ומגדף, וכמה הסברים נאמרו בכך:
א. חכמים הפקיעו את הקנין על מנת שאדם יוכל לתת שלום לרבו.
ב. אדם לא גומר בדעתו בתוך כדי דיבור את המעשה שהוא עושה.
ג. תוך כדי דיבור הוא פרק הזמן הקבוע על מנת שהדיבור יפעל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
