ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
בגמרא (ראש השנה י ע"ב) מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע באיזה חודש נברא העולם. רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם, ורבי יהושע אומר שבניסן נברא העולם. בהמשך הגמרא מובא שרבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו על זמנם של ארועים משמעותיים נוספים, רבי אליעזר אומר שהם התרחשו בתשרי ורבי יהושע אומר שהם התרחשו בניסן.
אחת המחלוקות היא באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד. רבי אליעזר אומר שהיא תהיה בתשרי, ורבי יהושע אומר שהיא תהיה כמו גאולת מצרים - בניסן.
בהמשך הדברים נבאר לאור דברי המהר"ל (חידושי אגדות למהר"ל על הסוגיה במסכת ראש השנה) את משמעות החודשים תשרי וניסן, ועל פי המשמעות הזו את המחלוקות מתי נברא העולם, ומתי תהיה הגאולה בעתיד.
מה מסמלים החודשים תשרי וניסן
ניתן להדגים ולהבין את המשמעות וההבדל בין החודשים האלו בכמה מישורים.
1- בעולם הטבע
ניסן – בחודש ניסן מתחיל האביב, הטבע יוצא מתרדמת החורף, כוחות החיים שהיו רדומים מתחילים להתעורר ולהופיע.לכן ניסן הוא החודש הראשון, בו העולם מתחיל לחיות ולפרוח מחדש.
תשרי- תחילת הסתיו, הזמן בו אוספים את התבואה, האדם מקבל דין וחשבון על העבודה שלו. זה הזמן בו מסכמים את העשיה ומתכוננים לחורף שיבוא. גם החיות והפרחים מתכנסים ומתכוננים לתקופת החורף הקשה שתבוא. תשרי הוא זמן הכינוס ההתבוננות על המעשים ונתינת הדין עליהם.
2- במועדים
ניסן- זמן הגאולה בו אנו חוגגים את לידתו של עם ישראל, זמן שבו מתאספים בחבורה לאכילת קורבן הפסח ,ושמחים בכך שהקב"ה בחר בנו להיות עמו.
תשרי- ימי הדין וחשבון הנפש, כל אחד עומד לבדו בתפילה מול אלקיו, מתכנס לבדו, ונותן דין וחשבון על מעשיו.
3- מבחינה מספרית
ניסן- החודש הראשון, המספר אחד מיצג את ההתחלה של החיים, הוא התמצית של שאר הדברים שיבואו אחריו.
תשרי- החודש השביעי, המספר שבע מיצג את הקדושה שנמצאת במציאות.
בימים - השבת היא היום השביעי והיא יום קדוש.
בשנים - השמיטה היא השנה השביעית שפרותיה קדושים.
בחודשים - תשרי הוא החודש השביעי, וקדושתו היא שהוא החודש שבו הקב"ה דן את בני האדם, והאדם נפגש ונזכר למה הוא נברא וכיצד הוא אמור להתנהג ולחיות.
המהר"ל מסכם שתשרי דומה לראש, משכן החוכמה, תשרי הוא החודש שמיצג את הצד הנעלה במציאות, את המקום הרוחני אליו האדם אמור לשאוף, להגיע. ניסן דומה ללב, החודש שממנו יוצאים כוחות החיים והיצירה לשאר חודשי השנה.
משמעות המחלוקת באיזה חודש נברא העולם
לפי מה שראינו בפיסקה הקודמת ניתן להסביר את מחלוקתם כך:
רבי יהושע סובר שההתחלה של בריאת העולם, ואולי בעקבות כך של כל יצירה, היא מהלב, מהופעה של כוחות חיים גדולים ומהם הבריאה והיצירה תמשיך להתפתח.
רבי אליעזר סובר שההתחלה היא דווקא מהאידאל, קודם כל צריך שיהיה ברור לשם מה נברא העולם, ומכח ההכרה הברורה לשם מה אנחנו פועלים תמשיך הבריאה והיצירה.
נציין שהתוספות (ראש השנה כז ע"א ד"ה כמאן) אומרים שאלו ואלו דברי א-להים חיים, ובתשרי עלה במחשבה להיבראות ולא נברא אלא עד ניסן.
משמעות המחלוקת באיזה חודש תהיה הגאולה בעתיד
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה בניסן כמו גאולת מצרים. לרבי אליעזר היא תהיה בתשרי.
המחלוקת הזו מתבארת על פי מחלוקת נוספת בין שני התנאים הללו. במסכת סנהדרין (צז ע"ב) רבי אליעזר סובר שישראל יגאלו אם יעשו תשובה ואם לא יעשו תשובה אז לא יגאלו. רבי יהושע סובר שהגאולה היא הכרחית, ואם לא יעשו תשובה הקב"ה יעמיד מלך שיגזור עליהם גזירות קשות ומתוך הכרח הם יחזרו בתשובה.
לפי רבי יהושע הגאולה תהיה באותו החודש של גאולת מצרים, גאולה שבאה באופן בלתי תלוי במדרגתם הרוחנית של עם ישראל באותה שעה. הגאולה הזו היא דווקא בניסן, זו גאולה שמגיעה מתוך הכרח שעם ישראל יהיה קיים וישוב לארצו, כפי שכוחות החיים מופעים ומתפרצים בניסן, כך גם עם ישראל חייב להופיע ולהגאל בלי קשר למדרגתו הרוחנית אלא כך החיים והעולם צריכים להתנהל. הגאולה היא הכרחית.
לרבי אליעזר הגאולה העתידית תהיה בתשרי, החודש שמיצג את יכולת האדם לעמוד בדין ולזכות בו, להגיע למדרגה שבה הוא מבין את משמעות קיומו ולוקח אחריות על מעשיו. עם ישראל יגאל בעתיד כשהוא יגיע למדרגה רוחנית שבה העם יבין ויקיים את יעודו כעם ה'.
מתי באמת תהיה הגאולה?
כפי שאמרנו לעיל בשם התוספות, אין מחלוקת אמיתית בין התנאים, ואכן כפי שראינו בימינו עם ישראל כבר הגיע לארץ מתוך הכרח של רדיפות וצרות, למרות שלא הגענו למדרגה בה ברור לנו היעוד שלנו כעם ה', כשיטת רבי יהושע. כעת ניתן לומר אנחנו עוברים תהליך ארוך של התבססות בארץ ושאיפה להגיע למדרגה רוחנית שבה עם ישראל יהיה ראוי להיגאל, גאולה קמעא קמעא, כשיטת רבי אליעזר.
סיכום
בגמרא מובאת מחלוקת באיזה חודש נברא העולם, רבי אליעזר אומר שבתשרי נברא העולם ורבי יהושע אומר שבניסן. כמו כן הם חולקים באיזה חודש תהיה הגאולה, לרבי אליעזר בתשרי ולרבי יהושע בניסן.
המהר"ל מבאר שחודש ניסן דומה ללב של השנה, ממנו יוצאים ומופיעים כוחות החיים. תשרי הוא הראש של השנה, הוא מקום ההתבוננות והחוכמה, להבין מדוע נברא העולם. על פי זה, התנאים מדגישים שני צדדים בבריאת: לרבי יהושע הבריאה מתחילה מהופעה של כוחות חיים, ולרבי אליעזר הבריאה מתחילה מנקודת הפנים, הכרה בשביל מה נברא העולם. וכך גם לגבי הגאולה, לרבי יהושע הגאולה היא התפרצות של כוחות החיים של עם ישראל, ואילו לרבי אליעזר הגאולה היא ההכרה במטרתו ומדרגתו הרוחנית של עם ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













