ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְיִהְיֶה מִסְפַּר הָעִקָּרִים וְהַשָּׁרָשִׁים, לְפִי-זֶה, אַחַד-עָשָׂר: מְצִיאוּת ה'; וְהָאַחְדוּת; וְהַרְחָקַת הַגַּשְׁמוּת; וְשֶׁאֵין לוֹ, יִתְבָּרַךְ, הִתָּלוּת בַּזְּמָן; וְשֶׁהוּא, יִתְבָּרַךְ, מְסֻלָּק מִן הַחֶסְרוֹנוֹת; וּמְצִיאוּת הַנְּבוּאָה; וְאִמּוּת שְׁלִיחוּת הַשָּׁלִיחַ; וְתוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם; וִידִיעַת ה'; וְהַהַשְׁגָּחָה; וְהַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ. וְאִם נִמְנֶה יְדִיעַת ה' וְהַהַשְׁגָּחָה עִקָּר אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמָּנָה אוֹתָם הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, יִהְיֶה מִסְפַּר הָעִקָּרִים עֲשָׂרָה בִּלְבָד. וְאִם נִמְנֶה הַבְּחִירָה בִכְלָל הָעִקָּרִים לַדָּת הָאֱלֹהִית, אַחַר שֶׁהִיא קוֹדֶמֶת לָהּ בְּהֶכְרֵחַ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָהּ הֶכְרֵחִית לָהּ בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית, יִהְיֶה מִסְפַּר הָעִקָּרִים שְׁנֵים-עָשָׂר אוֹ אַחַד-עָשָׂר. וְלֹא נִמְנֶה הַתַּכְלִית-בְּשִׁלּוּחַ* עִקָּר לַדָּת הָאֱלֹהִית, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא קוֹדֵם לְכָל סִדּוּר וְנִמּוּס, אֱנוֹשִׁי אוֹ אֱלֹהִי, כַּבְּחִירָה — לִהְיוֹת הַשָּׂכָר הַמְיֻעָד בַּדָּת הָאֱלֹהִית הוּא הַתַּכְלִית הַמְיֻחָד אֵלֶיהָ, שֶׁכְּבָר נִמְנָה עִם הָעִקָּרִים.
סיום המאמר הראשון
וּבְכָאן נִשְׁלַם הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן, הַחוֹקֵר עַל מִסְפַּר הָעִקָּרִים וְהַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם, וְעַל הַדְּבָרִים הַכּוֹלְלִים לַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת; וְהַשֶּׁבַח לָאֵל אֲשֶׁר עַד-הֵנָּה עֲזָרָנוּ. וְעַד-הֵנָּה הִגִּיעַ מַה שֶּׁהָיְתָה כַוָּנָתֵנוּ לְבָאֵר מֵעִנְיַן הָעִקָּרִים וְהָשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם בַּחִבּוּר הַזֶּה; וְאוּלָם לְבַקָּשַׁת אוֹהֲבַי וְרֵעַי, מִן הַמַּאֲמִינִים וּבַעֲלֵי הָעִיּוּן, שֶׁבִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי לְבָאֵר לָהֶם הֲבָנַת הָעִקָּרִים הָאֵלּוּ וְשָׁרְשֵׁיהֶם הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה וּקְרוֹבָה אֶל הָעִיּוּן הַתּוֹרִי, הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי עוֹד הַשְׁלֹשָׁה-מַאֲמָרִים אֲחֵרִים הַנִּמְשָׁכִים לָזֶה, וְעַל-כֵּן יָעַדְתִּי בִתְחִלַּת הַסֵּפֶר לְבָאֲרָם. וּבָאֵל לְבַדּוֹ הָעֵזֶר, יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, אָמֵן.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
75 - מאמר ראשון פרק כ"ו חלק א'
76 - מאמר ראשון פרק כ"ו חלק ב'
77 - מאמר שלישי פרק כ"ז חלק א'
טען עוד
ביאורים
כסיכום לדבריו, מפרט רבי יוסף אלבו את מספר העיקרים והשורשים. המספר הכולל הוא אחת עשרה. ייתכן, שהוא רוצה להראות שלאחר החקירה המעמיקה שעשה אין הוא חולק על הרמב"ם באופן מוחלט, שהרי מספר העיקרים והשורשים יוצא כמעט שווה למספר עיקרי האמונה של הרמב"ם. גם הרמב"ם יודה שיש שלושה עיקרים, והוויכוח יתמקד בשאלה אילו שורשים נכניס לרשימת אמונות היסוד שכל יהודי צריך להאמין ולהגות בהם.
גם בחלק מהדברים שיש ביניהם ויכוח, הוא אינו ויכוח מהותי. למשל, רבי יוסף אלבו מנה את ידיעת ה' ואת השגחתו על הברואים כשני שורשים. הרמב"ם, לעומתו, מנה את שני אלו כאמונת יסוד אחת. לא תיתכן השגחה של ה' על האדם ללא שהוא ידע מה הוא עושה כל רגע. שניהם מסכימים על אותו דבר אך השאלה היא כיצד לספור את האמונות.
רבי יוסף אלבו מוסיף, שאם נמנה את הבחירה החופשית כאחד מהעיקרים מספר העיקרים יעלה שנים עשר עיקרים ויהיה כמעט כמו מניינו של הרמב"ם. לעומת זאת, הוא אינו מוכן למנות את התכלית בשילוח, דהיינו את האמונה שיש מטרה שלמענה הקב"ה שלח את נביאיו לגלות את רצונו לבני אדם. הסיבה לכך היא שתכלית זו גנוזה באמונה שיש שכר ועונש, דהיינו שיש טוב עליון שאליו האדם צריך להגיע, אם יעשה את רצון ה'. טוב זה הוא בעצם המטרה הגדולה שאליה התכוון הבורא.
רבי יוסף אלבו סיים בכך את המאמר הראשון, שבו עסק לעומק בסוגיית עיקרי האמונה. את המאמרים הבאים הוא מקדיש כדי לפרש את העיקרים והשורשים, להעמיק בכל עיקר ועיקר בפני עצמו, ולהראות איך השורשים מסתעפים מהעיקרים שמנה.
הרחבות
• האלוהים והזמן
וְשֶׁאֵין לוֹ, יִתְבָּרַךְ, הִתָּלוּת בַּזְּמָן. רבי יוסף אלבו מלמדנו כי אחד מעיקרי האמונה הוא שהאלוהים אינו מוגבל בזמן, באופן פשוט את הזמן ניתן לחלק לעבר הווה ועתיד, חלוקה שאינה שייכת לגבי האלוהים. המהר"ל במספר מקומות מסביר שהתלות בזמן שייכת רק בדברים גשמיים הקשורים במעשה האדם ובגופו, אך בדברים מופשטים ושכליים מושג הזמן איננו קיים: "דע כי הזמן יש לו ייחוס (שייכות) אל הגשם, ודבר זה מבורר למי שעיין בחכמה כי ההמשך והחילוק (האפשרות לחלק לגורמים דבר מוגדר) אשר יש לזמן הוא דומה להמשך וחילוק הגשם, שכל גשם יש לו המשך והוא נחלק. ועוד כי הזמן נתלה בגשם כי הזמן מתחדש מן התנועה" אם לא תהיה תנועה במציאות, אזי לא תהיה משמעות לזמן, משום שהזמן אינו דבר בפני עצמו, אלא שהגדרתו היא ההבדלים בין רגע לרגע והם נובעים מהתנועה, "והתנועה היא לגשם (רק דברים גשמיים נעים), והמעיין ידע כי הזמן והתנועה והגשם משתתפים מתייחסים בכל דבר" [גבורות ה' מו] (עיין עוד במהר"ל תפארת ישראל יד, כה). הרב צבי יהודה קוק לימד על הזמן: "קיימות נוסחאות פילוסופיות רבות לגבי מהות הזמן, אבל באופן כללי ניתן לומר שהזמן הוא קשר האדם עם העולם . אנו נמצאים בעולם בתוך מציאות של זמן במסגרת של זמן. מציאות הזמן נובעת מהעובדה שיש אדם בעולם" [שיחות הרצי"ה, ויקרא עמוד 222] הזמן משמש את האדם לצרכיו בעולם, ולכן מושג הזמן אינו שייך ביחס לאלוהים.
לעילוי נשמת ר' עקיבא בן ר' יוסף שמואל ז"ל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ניתן לברור מרק בשבת?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
