ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְיִהְיֶה מִסְפַּר הָעִקָּרִים וְהַשָּׁרָשִׁים, לְפִי-זֶה, אַחַד-עָשָׂר: מְצִיאוּת ה'; וְהָאַחְדוּת; וְהַרְחָקַת הַגַּשְׁמוּת; וְשֶׁאֵין לוֹ, יִתְבָּרַךְ, הִתָּלוּת בַּזְּמָן; וְשֶׁהוּא, יִתְבָּרַךְ, מְסֻלָּק מִן הַחֶסְרוֹנוֹת; וּמְצִיאוּת הַנְּבוּאָה; וְאִמּוּת שְׁלִיחוּת הַשָּׁלִיחַ; וְתוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם; וִידִיעַת ה'; וְהַהַשְׁגָּחָה; וְהַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ. וְאִם נִמְנֶה יְדִיעַת ה' וְהַהַשְׁגָּחָה עִקָּר אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמָּנָה אוֹתָם הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, יִהְיֶה מִסְפַּר הָעִקָּרִים עֲשָׂרָה בִּלְבָד. וְאִם נִמְנֶה הַבְּחִירָה בִכְלָל הָעִקָּרִים לַדָּת הָאֱלֹהִית, אַחַר שֶׁהִיא קוֹדֶמֶת לָהּ בְּהֶכְרֵחַ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָהּ הֶכְרֵחִית לָהּ בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית, יִהְיֶה מִסְפַּר הָעִקָּרִים שְׁנֵים-עָשָׂר אוֹ אַחַד-עָשָׂר. וְלֹא נִמְנֶה הַתַּכְלִית-בְּשִׁלּוּחַ* עִקָּר לַדָּת הָאֱלֹהִית, אַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא קוֹדֵם לְכָל סִדּוּר וְנִמּוּס, אֱנוֹשִׁי אוֹ אֱלֹהִי, כַּבְּחִירָה — לִהְיוֹת הַשָּׂכָר הַמְיֻעָד בַּדָּת הָאֱלֹהִית הוּא הַתַּכְלִית הַמְיֻחָד אֵלֶיהָ, שֶׁכְּבָר נִמְנָה עִם הָעִקָּרִים.
סיום המאמר הראשון
וּבְכָאן נִשְׁלַם הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן, הַחוֹקֵר עַל מִסְפַּר הָעִקָּרִים וְהַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם, וְעַל הַדְּבָרִים הַכּוֹלְלִים לַדָּתוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת; וְהַשֶּׁבַח לָאֵל אֲשֶׁר עַד-הֵנָּה עֲזָרָנוּ. וְעַד-הֵנָּה הִגִּיעַ מַה שֶּׁהָיְתָה כַוָּנָתֵנוּ לְבָאֵר מֵעִנְיַן הָעִקָּרִים וְהָשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם בַּחִבּוּר הַזֶּה; וְאוּלָם לְבַקָּשַׁת אוֹהֲבַי וְרֵעַי, מִן הַמַּאֲמִינִים וּבַעֲלֵי הָעִיּוּן, שֶׁבִּקְשׁוּ מִמֶּנִּי לְבָאֵר לָהֶם הֲבָנַת הָעִקָּרִים הָאֵלּוּ וְשָׁרְשֵׁיהֶם הַמִּסְתָּעֲפִים מֵהֶם וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה וּקְרוֹבָה אֶל הָעִיּוּן הַתּוֹרִי, הִגְדַּלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי עוֹד הַשְׁלֹשָׁה-מַאֲמָרִים אֲחֵרִים הַנִּמְשָׁכִים לָזֶה, וְעַל-כֵּן יָעַדְתִּי בִתְחִלַּת הַסֵּפֶר לְבָאֲרָם. וּבָאֵל לְבַדּוֹ הָעֵזֶר, יִתְבָּרֵךְ וְיִתְרוֹמֵם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, אָמֵן.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
41 - מאמר שלישי פרק כ"ד חלק ב'
42 - מאמר שלישי פרק כ"ד חלק א'
43 - מאמר שלישי פרק כ"א חלק ד'
טען עוד
ביאורים
כסיכום לדבריו, מפרט רבי יוסף אלבו את מספר העיקרים והשורשים. המספר הכולל הוא אחת עשרה. ייתכן, שהוא רוצה להראות שלאחר החקירה המעמיקה שעשה אין הוא חולק על הרמב"ם באופן מוחלט, שהרי מספר העיקרים והשורשים יוצא כמעט שווה למספר עיקרי האמונה של הרמב"ם. גם הרמב"ם יודה שיש שלושה עיקרים, והוויכוח יתמקד בשאלה אילו שורשים נכניס לרשימת אמונות היסוד שכל יהודי צריך להאמין ולהגות בהם.
גם בחלק מהדברים שיש ביניהם ויכוח, הוא אינו ויכוח מהותי. למשל, רבי יוסף אלבו מנה את ידיעת ה' ואת השגחתו על הברואים כשני שורשים. הרמב"ם, לעומתו, מנה את שני אלו כאמונת יסוד אחת. לא תיתכן השגחה של ה' על האדם ללא שהוא ידע מה הוא עושה כל רגע. שניהם מסכימים על אותו דבר אך השאלה היא כיצד לספור את האמונות.
רבי יוסף אלבו מוסיף, שאם נמנה את הבחירה החופשית כאחד מהעיקרים מספר העיקרים יעלה שנים עשר עיקרים ויהיה כמעט כמו מניינו של הרמב"ם. לעומת זאת, הוא אינו מוכן למנות את התכלית בשילוח, דהיינו את האמונה שיש מטרה שלמענה הקב"ה שלח את נביאיו לגלות את רצונו לבני אדם. הסיבה לכך היא שתכלית זו גנוזה באמונה שיש שכר ועונש, דהיינו שיש טוב עליון שאליו האדם צריך להגיע, אם יעשה את רצון ה'. טוב זה הוא בעצם המטרה הגדולה שאליה התכוון הבורא.
רבי יוסף אלבו סיים בכך את המאמר הראשון, שבו עסק לעומק בסוגיית עיקרי האמונה. את המאמרים הבאים הוא מקדיש כדי לפרש את העיקרים והשורשים, להעמיק בכל עיקר ועיקר בפני עצמו, ולהראות איך השורשים מסתעפים מהעיקרים שמנה.
הרחבות
• האלוהים והזמן
וְשֶׁאֵין לוֹ, יִתְבָּרַךְ, הִתָּלוּת בַּזְּמָן. רבי יוסף אלבו מלמדנו כי אחד מעיקרי האמונה הוא שהאלוהים אינו מוגבל בזמן, באופן פשוט את הזמן ניתן לחלק לעבר הווה ועתיד, חלוקה שאינה שייכת לגבי האלוהים. המהר"ל במספר מקומות מסביר שהתלות בזמן שייכת רק בדברים גשמיים הקשורים במעשה האדם ובגופו, אך בדברים מופשטים ושכליים מושג הזמן איננו קיים: "דע כי הזמן יש לו ייחוס (שייכות) אל הגשם, ודבר זה מבורר למי שעיין בחכמה כי ההמשך והחילוק (האפשרות לחלק לגורמים דבר מוגדר) אשר יש לזמן הוא דומה להמשך וחילוק הגשם, שכל גשם יש לו המשך והוא נחלק. ועוד כי הזמן נתלה בגשם כי הזמן מתחדש מן התנועה" אם לא תהיה תנועה במציאות, אזי לא תהיה משמעות לזמן, משום שהזמן אינו דבר בפני עצמו, אלא שהגדרתו היא ההבדלים בין רגע לרגע והם נובעים מהתנועה, "והתנועה היא לגשם (רק דברים גשמיים נעים), והמעיין ידע כי הזמן והתנועה והגשם משתתפים מתייחסים בכל דבר" [גבורות ה' מו] (עיין עוד במהר"ל תפארת ישראל יד, כה). הרב צבי יהודה קוק לימד על הזמן: "קיימות נוסחאות פילוסופיות רבות לגבי מהות הזמן, אבל באופן כללי ניתן לומר שהזמן הוא קשר האדם עם העולם . אנו נמצאים בעולם בתוך מציאות של זמן במסגרת של זמן. מציאות הזמן נובעת מהעובדה שיש אדם בעולם" [שיחות הרצי"ה, ויקרא עמוד 222] הזמן משמש את האדם לצרכיו בעולם, ולכן מושג הזמן אינו שייך ביחס לאלוהים.
לעילוי נשמת ר' עקיבא בן ר' יוסף שמואל ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
