ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה יצחק בן איריס
וְנִתְבָּאֵר, לְפִי-זֶה, מַה שֶּׁאָמַרְנוּ כִּי מִצְוָה אַחַת בִּלְבַד תַּסְפִּיק לָתֵת הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי. וְאוּלָם מַה שֶּׁנִּמְצְאוּ בַתּוֹרָה מִצְווֹת רַבּוֹת, לֹא הָיָה זֶה עַל צַד-הַהֶכְרֵחַ, אֲבָל עַל-צַד* הַיּוֹתֵר-טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִמָּלֵט אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לָעוֹלָם-הַבָּא עַל-יְדֵי אַחַת מֵהֶן, אֵי-זוֹ מֵהֶן שֶׁתִּהְיֶה. וְתָא חֲזִי* מָאן גַּבְרָא רַבָּה מַסְהֵד עֲלַהּ, הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, שֶׁאָמַר כִּי דַעַת רז"ל הוּא כִּי רִבּוּי הַמִּצְווֹת לֹא הָיָה לְהַעֲמִיס עָלֵינוּ מַשָּׂא כָבֵד אֲשֶׁר לֹא נוּכַל שְׂאֵתוֹ; אֲבָל הָיָה חֶסֶד מֵהש"י, לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהַצְדִּיקָם. כִּי הִגְדִּיל אֶת הַתּוֹרָה וְהִרְבָּה מִצְווֹתֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם דְּרָכִים מִתְחַלְּפִים*, כְּדֵי שֶׁיִּקְנוּ עַל-יְדֵיהֶם הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם לֹא יְשַׁעֲרוּ* בָזֶה; כִּי לִהְיוֹתָם עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי, יַחְשְׁבוּ שֶׁיִּהְיֶה רִבּוּי הַמִּצְווֹת לְהַעֲמִיס עַל הָעָם מַשָּׂא כָבֵד. וְזֶהוּ שֶׁסָּמַךְ [ישעיהו מב, כא-כב] אֶל פָּסוּק "יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ" וגו', "וְהוּא עַם-בָּזוּז וְשָׁסוּי" וגו' — רָצָה לוֹמַר כִּי יַחְשְׁבוּ, כִּי לְפִי שֶׁאֵין מִצְוָה אַחַת בִּלְבַד מַסְפֶּקֶת אֶל שֶׁתִּדְבַּק בָּהֶם הַהַשְׁגָּחָה הָאֱלֹהִית בְּכָל פְּרָטֵי מַעֲשֵׂיהֶם לְהַצִּילָם מִצָּרָתָם, יֹאמְרוּ כִּי בַעֲבוּר-זֶה לֹא תַסְפִּיק לְהַקְנוֹת שׁוּם-שְׁלֵמוּת לַנָּפֶשׁ. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי אֲפִלּוּ מִצְוָה אַחַת עֲשׂוּיָה כְהִלְכָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, תַּסְפִּיק אֶל שֶׁיִּקְנֶה הָאָדָם בָּהּ חַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא. וּבַעֲבוּר-זֶה אָמְרוּ רז"ל: כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא — כִּי אִי-אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כָל אֶחָד מֵהֶם מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁעַל-יָדֶיהָ יִזְכֶּה לְמַדְרֵגָה-מָה מִמַּדְרְגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא. וְאוּלָם כְּפִי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה, כֵּן תִּגְדַּל מַדְרֵגָתוֹ שָׁם*. וְלָזֶה הָיָה מֹשֶׁה כּוֹסֵף וְתָאֵב לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, כְּדֵי שֶׁעַל-יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ יִזְכֶּה, בְּלִי-סָפֵק, לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם-הַבָּא.
ריבוי המצוות מרבה השגחה
וּפְעָמִים יַגִּיעַ רִבּוּי הַמִּצְווֹת הַמְקֻיָּמוֹת עַל-יְדֵי אִישׁ אֶחָד אֶל-שֶׁיִּהְיֶה בְמַדְרֵגָה שֶׁיֻּשְׁגַּח* בָּעוֹלָם-הַזֶּה בְּכָל פְּרָטֵי עִנְיָנָיו, כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶן-דּוֹסָא וְזוּלָתוֹ מִן הַחֲסִידִים [תענית כד:]. וּכְבָר אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצֵא רִבּוּי הַמִּצְווֹת אוֹ כְלָלוּתָן בְּאִישִׁים מִתְחַלְּפִים*, וְיִהְיֶה כְלָל-הָאִישִׁים הָהֵם מֻשְׁגָּח יוֹתֵר מִן הָאִישׁ הָאֶחָד. וְזֶה, כִּי הַכְּלָל הַהוּא יָשׁוּב בְּמַדְרֵגַת הָאִישׁ הָאֶחָד שֶׁיִּמָּצֵא בוֹ רִבּוּי הַמִּצְווֹת. וְזֹאת הִיא סִבָּה שֶׁיִּהְיֶה הַכְּלָל לְעוֹלָם יוֹתֵר מֻשְׁגָּח מֵהַפְּרָט, לְהִמָּצֵא* בַכְּלָל רִבּוּי הַמִּצְווֹת אוֹ כְלָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיִּמָּצְאוּ בָאִישׁ הָאֶחָד. וְלָזֶה* יִהְיֶה הַכְּלָל לְעוֹלָם נַעֲנִים בִּתְפִלָּתָם וּמֻשְׁגָּחִים וּמְנֻצָּלִים* מֵהַמִּקְרִים יוֹתֵר מֵהַפְּרָט.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
91 - מאמר שלישי פרק כ"ט חלק ב'
92 - מאמר שלישי פרק כ"ט חלק ג'
93 - מאמר שלישי פרק כ"ט חלק ד'
טען עוד
ביאורים
כאמור מצוה אחת מספיקה כדי שישיג האדם את השלמות ויזכה לחיי העולם הבא. אם-כן מדוע ניתנו מצוות כה רבות? דבר זה נצרך כדי שישראל יקנו בקלות את השלמות ויזכו לעולם הבא. זאת לעומת מחשבת העם, כפי שמתאר ישעיהו הנביא, שריבוי המצוות נועד להעמיס על העם. עם ישראל חשב כך, כיוון שראה שמקצת המצוות שקיים, לא הועיל לו להינצל מהצרות שתכפו עליו. אם כך, חשבו ישראל, משמע אין משמעות למעט מצוות. רק לקיום כל המצוות ישנה משמעות.
בזה טעה העם. כדי להינצל מהצרות, אכן צריכים יותר זכויות ממעט המצוות שהיו לו. אך כדי לזכות בשלמות, מספיקה זכות אחת. כל שאר המצוות נועדו לריבוי זכויות לעם ישראל, וזה חסד גדול להם: 'כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא' [סנהדרין צ.] – לכל אדם מישראל יש חלק, כפי עמלו, לעולם הבא. 'כפי חלקו' – כפי שמחדד כאן רבי יוסף אלבו, כיוון שעל אף שכל אחד קיים מצוה אחת כתיקנה, מכל מקום המדרגה בעולם הבא תלויה בכמות המצוות שקיים, ובכוונה שהתלוותה לכך.
ריבוי המצוות, מוסיף רבי יוסף אלבו, עם היותו מגדיל את האפשרות לזכות לעולם הבא, ומגן מצרות, הוא גם, בדרגותיו הגבוהות, מקנה השגחה יתרה, השגחה בכל עניין ועניין. אם זה לגדולי ישראל, כדוגמת רבי חנינא בן דוסא. ואם לכלל הציבור. כלל הציבור מושגח יותר, כמו שרואים בתפילות שתפילת הציבור נענית יותר מתפילת היחיד. והסיבה לכך, היא שבכלל הציבור נעשות יותר מצוות, או, ליתר דיוק: כלל המצוות מתקיימות בכלל ישראל.
הרחבות
עולם הבא לקטנים
כִּי אִי־אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כָל אֶחָד מֵהֶם מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יָדֶיהָ יִזְכֶּה. בגמרא מובא דיון מאיזה גיל זוכה האדם לעולם הבא כאשר נפטר בהיותו קטן. לפי חלק מן הדעות זה תלוי בקיום מצוה: "משעה שנימול", "משעה שיאמר אמן". לפי דעות אחרות הקטן זוכה לעולם הבא גם בלי שקיים מצוה: "משעה שנולד", ואפילו "משעה שנזרע" (משעה שקלט הזרע במעי אישה אפילו הפילה אמו ונמחה – רש"י) [סנהדרין קי:]. לכאורה נראה שרבי יוסף אלבו נוקט כאן כדעות שצריך דווקא מעשה טוב כדי לזכות לעולם הבא. אך ייתכן גם לומר שקטן שנפטר לאחר לידתו, דווקא הוא זוכה לעולם הבא גם ללא קיום מצוה. וכך כתב המהר"ל : "אמנם אל תטעה... לשלול השלמות ממי שאי אפשר לו שיוציא שלמותו אל הפועל, אשר הלך לעולמו קודם שהוציא שלמות שלו אל הפועל... שאנוס היה... כאמרם ז"ל "חשב לעשות מצוה ונאנס יש לו על זה שכר כאילו עשה המצוה" [ברכות ו.]. וזה מצד כי השכר לעתיד הוא לנשמה וכאשר הוא אנוס לא היה עכוב זה מצד הנשמה" [תפארת ישראל ג]. ובהמשך פירש כך את זכותם של הקטנים לעולם הבא [שם ה].
לפי הסבר זה, דברי רבי יוסף אלבו עולים בקנה אחד עם דברי הרב משה פיינשטיין . הרב פיינשטיין קובע שמכיוון שדעתו של רבינא הינה שקטן זכאי לעולם הבא משעה שנזרע, הרי שזו מסקנת הסוגיה שכן רבינא הינו אמורא מאוחר [אגרות משה יורה דעה ג, קלח]. לפי זה קטן זכאי לעולם הבא גם ללא מצוה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
