ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְהַפֹּעַל* הַבְּחִירִי הַגָּמוּר הוּא הַפֹּעַל שֶׁכְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאָדָם יִהְיֶה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ, וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ מִבְּלִי שׁוּם-מֵעִיק וְלֹא שׁוּם-מוֹנֵעַ אַחֵר, וְיִבְחַר לַעֲשׂוֹת הַפֹּעַל הַהוּא עַל זוּלָתוֹ*. אֲבָל אִם לֹא יֵדַע וְיַבְחִין לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ, וְיִפְעַל מַה שֶּׁיִּפְעַל בְּזוּלַת-בְּחִינָה* בֵּין הַדָּבָר הַהוּא וּבֵין הֶפְכּוֹ, אֶלָּא בְמִקְרֶה, אוֹ מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ — אֵין זֶה פֹּעַל בְּחִירִי שֶׁיְּשֻׁבַּח הָאָדָם עָלָיו אִם הוּא טוֹב אוֹ יְגֻנֶּה אִם הוּא רָע. כִּי אֲפִלּוּ הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא פֹעַל טוֹב, כְּשֶׁיָּבִיא אוֹתוֹ הָאָדָם בְּזוּלַת-בְּחִינָה בֵּין הַטּוֹב וְהָרָע אֶלָּא מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג, אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִכְלוּם.
שבח למעשה טוב שייך רק אם הוא מבחירה
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת [ד, יז]: "שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל-בֵּית הָאֱלֹהִים", רָצָה לוֹמַר: שְׁמֹר שֶׁתִּהְיֶה הֲלִיכָתְךָ שָׁם בִּבְחִינָה*, לֹא מִפְּנֵי הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג. וְעַל-זֶה אָמַר: "וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי-אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע", כְּלוֹמַר: כִּי הֱיוֹת-הָאָדָם קָרוֹב לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים, יוֹתֵר טוֹב מִן הַקָּרְבָּן שֶׁמְּבִיאִים אוֹתוֹ הַכְּסִילִים; כִּי עַל-יְדֵי הַשְּׁמִיעָה לְדִבְרֵי הַחֲכָמִים יַכִּיר הָאָדָם וְיַבְחִין הַטּוֹב מֵהָרַע, וְיִפְעַל הַטּוֹב בִּבְחִינָה גְמוּרָה מִצַּד שֶׁהוּא טוֹב, וְיִתְרַחֲקוּ הָאֲנָשִׁים מִן הָרַע מִצַּד-הֱיוֹתָם יוֹדְעִים שֶׁהוּא רָע. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּפֹעַל* הַכְּסִילִים, כִּי אֲפִלּוּ הַקָּרְבָּן שֶׁמְּבִיאִים אֵינוֹ נֶחְשָׁב לָהֶם לַעֲבוֹדָה. כִּי מִצַּד שֶׁאֵינָם קְרֵבִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים אֵינָם מַבְחִינִים בֵּין הַטּוֹב וְהָרַע, עַד שֶׁאֵינָם מַבְחִינִים וְיוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת הָרַע בִּבְחִירָה מֵהֶם; וְעַל-כֵּן אֵין הַפֹּעַל הַטּוֹב, שֶׁהוּא הַקָּרְבָּן, נֶחְשָׁב לָהֶם לִכְלוּם, אַחַר שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים אוֹתוֹ בִּבְחִירָה בֵּין הַטּוֹב וְהָרָע. "כִּי אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע", וְלֹא יַעֲשׂוּ הַקָּרְבָּן מִצַּד שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים אוֹתוֹ עַל הֶפְכּוֹ שֶׁהוּא רַע, אֶלָּא מִצַּד הַהֶרְגֵּל וְהַמִּנְהָג. וְלָזֶה אֵין רָאוּי שֶׁיְּשֻׁבְּחוּ עָלָיו, כִּי לֹא יְשֻׁבַּח הָאָדָם עַל הַפֹּעַל הַטּוֹב אֶלָּא כְשֶׁהוּא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הָרַע וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ וְיִבְחַר לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב עַל-זוּלָתוֹ. וְעַל-כֵּן לֹא יְשֻׁבַּח הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה אֶלָּא כְשֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ מֵאַהֲבָה גְמוּרָה, מִבְּלִי שֶׁיִּתְעָרֶב בָּהּ שׁוּם-צַד הֶכְרֵחַ וְלֹא הַרְחָקַת נֵזֶק וְלֹא קַבָּלַת תּוֹעֶלֶת כְּלָל. וְזֹאת הִיא הָאַהֲבָה הַמְעַנֶּגֶת שֶׁרָאוּי לְקַבֵּל עָלֶיהָ שָׂכָר נִצְחִי, בִּלְתִּי-בַעַל-תַּכְלִית*, וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה בְּסֵפֶר שִׁיר-הַשִּׁירִים [ח, ז]: "אִם-יִתֵּן אִישׁ אֶת-כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"; כִּי הַבִּלְתִּי-בַעַל-תַּכְלִית אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּנָּתֵן חֲלִיפָיו* דָּבָר בַּעַל-תַּכְלִית*, שֶׁהוּא "כָּל-הוֹן בֵּיתוֹ".
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
155 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ג'
156 - מאמר שלישי פרק ל"ו חלק ד'
157 - מאמר שלישי פרק ל"ז חלק א'
טען עוד
ביאורים
על פרטים רבים בחיינו אנחנו יכולים לחשוב שבחרנו אותם בעצמנו, אך כשנעמיק נגלה שגורמים חיצוניים ולחצים שונים השפיעו עלינו. הסביבה, התת מודע ועוד גורמים שונים משפיעים עלינו יותר ממה שניתן להרגיש בהתנהלות היומיומית. לכן באופן מיוחד חשוב שכשאנחנו בונים את מידת האהבה שלנו, נבנה אהבה 'אמיתית', אהבה כזו שיוצאת מכל הלב. אדם יכול להיראות כליל השלמות, מלא וגדוש במעשים טובים, כשלמעשה ליבו רחוק מה'. ייתכן שמעשיו הטובים נמשכים מלחץ הסביבה, מה'רף המינימלי' שהרגילו אותו לראות כמתבקש וכהכרח המציאות, וכן משאיפה להשקטת מצפון או מרצון להרגיש ערך עצמי ומשמעות. לכן חשוב לבנות את מידת האהבה מתוך בחירה ורצון בה. מידת האהבה היא גם המפתח לפרוץ אל מרחבי האישיות ולנצח את ה'מכריחים הסמויים' האלה. הרי לא נעים לחשוב שבתוכנו יש כל כך הרבה אינטרסים שאיננו מודעים אליהם, והם מאפילים על כל אישיותנו המיוחדת. מה ניתן לעשות? ככל שהאהבה שלנו גדולה יותר, ככל שאנו מחוברים יותר לקב"ה וככל שאנו מתאהבים יותר בו ובעשייה שלנו לשמו – כך כל האינטרסים הקטנים הולכים ונעלמים, והכל פורץ מתוך הרצון האמיתי שלנו.
זהו שאמר שלמה: "שְׁמֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים, וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע" [קהלת ד יז]. הכול מבינים שבמקומות מסוכנים נצרכת שמירה, אולם אדם עלול לחשוב שבהליכה לבית ה', כשהוא עסוק בדברים חיוביים, הוא יכול 'לזרום', בלי מחשבה, שהרי אין ממה לחשוש. לכן מזהיר שלמה המלך שגם בעשייה חיובית מסתתרות סכנות שמפסידות את כל העשייה, ולפעמים אפילו גורמות לה להיות מזיקה.
אחד הסימנים לאהבה אמיתית הוא השמיעה וההקשבה לצרכי האחר או לרצונו. לפעמים יש בעל שנותן מתנות רבות לאשתו ומטיב עימה, ומצפה שהיא תהיה מרוצה ממנו, אולם הוא אינו קשוב כלל לבקשותיה. הוא אינו עימה כשהיא צריכה אותו, והוא לא מדבר איתה כפי שהייתה חפצה. או אז כל מתנותיו רק פוגעות בה יותר. היא מבינה שהמתנות לא נועדו לתת ביטוי קטן לאהבה גדולה, אלא הן נועדו להוות תחליף לאהבה, להשקיט את מצפונו ולעזור לו להרגיש שהוא השקיע הרבה עבורה וכעת הבעיה אצלה. ההקשבה היא סימן לאיכפתיות אמיתית. לכן הקרוב לה' הוא מי שקשוב לשמוע את קולו הקורא אליו, ולא הנותן לו זבחים חסרי רגש ואיכפתיות, מתוך הרגל, לצאת ידי חובה, וגם מה שאינו עושה רע הוא מכיוון שאינו יודע לעשות רע או שאינו חושב על כך וממשיך בהרגלו הטוב. זו הייתה תוכחת שמואל כשהמרו את קול ה' והחיו את צאן עמלק בשביל להקריב קרבנות לה': "החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה'" [שמואל א טו כב]. אהבה אמיתית אינה נמדדת בכמות המתנות, אלא באכפתיות שמאחוריהן. בלב שמאחוריהן.
הרחבות
• התבוננות בטובות ה'
וְהַפֹּעַל הַבְּחִירִי הַגָּמוּר הוּא הַפֹּעַל שֶׁכְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאָדָם יִהְיֶה יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהֶפֶךְ, וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ מִבְּלִי שׁוּם־מֵעִיק וְלֹא שׁוּם־מוֹנֵעַ אַחֵר, וְיִבְחַר לַעֲשׂוֹת הַפֹּעַל הַהוּא עַל זוּלָתוֹ. בהלכות קריאת שמע כותב רבי ישראל מאיר הכהן : "כשאומר 'ואהבת את ה אלוהיך' יראה להכניס אהבת השם יתברך בליבו שלא יהיה כדובר שקר חס ושלום" [משנה ברורה כה, יד].
כיצד ניתן לגרום לתחושת אהבת ה'? כותב רבי שניאור זלמן מלאדי : "באהבה כתיב (כתוב) בסוף פרשת עקב 'אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלוהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו', וצריך להבין איך שייך לשון עשייה לגבי אהבה שבלב?... שכשיבין וישכיל בגדולתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא... ואחר כך יתבונן באהבת ה' הגדולה ונפלאה אלינו לירד למצרים עֶרְוַת הארץ להוציא נשמותינו מכוּר הברזל... לקרבנו אליו ולדבקנו בשמו ממש... שרוממנו מתכלית השפלות והטומאה לתכלית הקדושה... אזי (כאשר יתבונן) כמים הפנים אל פנים תתעורר האהבה בלב" [תניא, שער הייחוד, הקדמה]. ההתבוננות בטובות ובחסדים שהקב"ה עושה עמנו במשך כל חיינו, הן כפרטים והן כאומה, מפתחת אצלנו את תחושת האהבה כלפי ריבונו של עולם.
לעילוי נשמת חיים חויתה בן פלילה ז"ל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
