ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
רְבִיעִית — תִּתְחַלֵּפְנָה הַמַּדְרֵגוֹת כְּפִי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאֶחָד עַל מִסְפַּר הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַחֵר. כִּי קִיּוּם מִצְווֹת רַבּוֹת יִתֵּן רְאָיוֹת לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, בְּלִי-סָפֵק — לְהִתְחַבֵּר בָּזֶה* רִבּוּי מִצְווֹת וְרִבּוּי פְּעֻלּוֹת.
בגלל חילוף המדרגות אין לשער שכר העולם הבא
וְיִקְרֶה מִצַּד-חִלּוּף הַמַּדְרֵגוֹת הַלָּלוּ כִּי כְבָר יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיִּהְיוּ בְיָדוֹ מִצְווֹת רַבּוֹת יוֹתֵר מֵאִישׁ אַחֵר — וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ הַמִּצְווֹת הָהֵן עַל הַכַּוָּנָה הָרְאוּיָה, לֹא יַסְפִּיקוּ לָתֵת לוֹ אֶלָּא מַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמַּדְרְגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, וְאוּלַי שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לִקְנוֹת עַל-יְדֵיהֶן שׁוּם-מַדְרֵגָה מִמַּדְרְגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא. וּלְפִי שֶׁאֵין הקב"ה מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה [פסחים קיח.], יִנָּתֶן-לוֹ בָּעוֹלָם-הַזֶּה שְׂכַר הַמִּצְוָה אוֹ הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה. וְיִמָּצֵא, גַּם-כֵּן, אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה כָל יָמָיו רִבּוּי עֲבֵרוֹת, וּבְסוֹף יָמָיו יַעֲשֶׂה מִצְוָה אַחַת אוֹ פֹעַל אֶחָד בְּכַוָּנָה רְאוּיָה וְיָמוּת מִתּוֹךְ אוֹתָהּ כַּוָּנָה — שֶׁתַּסְפִּיק אוֹתָהּ כַּוָּנָה לָתֵת לוֹ מַדְרְגָה-מָה* מִמַּדְרְגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בַפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי-זֶה מֵהַהוּא שׁוֹטֵר שֶׁשָּׁקַד בְּמִיתַת רַבִּי חֲנִינָא בֶן-תְּרַדְיוֹן [ע"ז יח.]. וּפְעָמִים יִמָּצֵא אִישׁ, תַּסְפִּיק מַדְרֵגָתוֹ — מִצַּד-רִבּוּי עֲשִׂיַּת מִצְווֹת וְהַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת — אֶל שֶׁיִּהְיֶה מֻשְׁגָּח בָּעוֹלָם-הַזֶּה וּמֻצָּל מִכָּל הַפְּגָעִים, כְּרֹב חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע כְּפִי-רְצוֹנָם; כְּמוֹ שֶׁהָיָה זֶה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶן-דּוֹסָא [תענית כד:] וּבְנַחוּם אִישׁ-גַּם-זוֹ [שם כא.] וְרַבִּי פִנְחָס בֶּן-יָאִיר [חולין ז.] וְדוֹמֵיהֶם. וּפְעָמִים יִמָּצֵא אִישׁ אֶחָד — מִצַּד רִבּוּי הַמִּצְווֹת וְהַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת וְהַהַשָּׂגָה שֶׁיַּשִּׂיג בָּאֵל, יִתְבָּרַךְ — שֶׁיַּגִּיעַ בָּעוֹלָם-הַזֶּה לְמַדְרֵגַת יְשַׁעְיָהוּ וֶאֱלִישָׁע וְדוֹמֵיהֶן; וְזוֹ מַדְרֵגָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁהִיא מַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
97 - מאמר שלישי פרק ל' חלק א'
98 - לימוד יומי באמונה כט אלול תשע"ה
99 - לימוד שבועי באמונה ז-יג תשרי תשע"ו
טען עוד
ביאורים
המדד הרביעי הוא כמות המצוות: כמות המצוות המשתנית בין אדם לחברו בהכרח יוצרת הבדל בין מדרגות האנשים לעולם הבא. מלבד מה שלמדנו על מספר הפעמים של עשיית אותה המצוה, עשיית מצוות שונות ורבות מבטאת שייכות עמוקה יותר לאלוהים ולתורתו. אם-כן, ריבוי המצוות וריבוי הפעולות, הכוונות הנכונות והשוני במצוות עצמן – כל אלו משפיעים על מדרגת האדם לעולם הבא.
מדרגתו של האדם משוקללת מארבעת המדדים האלו גם יחד, ולכן ייתכן מאוד שאדם יקיים פחות מצוות מחברו, ואף על פי כן יזכה לדרגה גבוהה יותר מחברו, וזאת בשל השתדלות יתרה בכוונות טהורות, מה שמברר, אפוא, על חשיבותה הרבה של הכוונה. יתר על כן, ייתכן וימצא אדם שלא יקבל כלל מדרגה בעולם הבא, עקב מצוות ללא כוונה. כאמור הזכרנו את דברי הרמב"ם שדי במצוה אחת בכוונה טהורה לזכות את עושה בעולם הבא. מעשה מצוה ללא כוונה כלל, לא יזכה את עושהו לעולם הבא. אמנם, כיוון שהקב"ה אינו מקפח שום בריה, יקבל אדם זה את שכרו בעולם הזה.
הכוונה קריטית כל כך, כך שבניגוד לאדם שיקיים מצוות ללא כוונה כלל, וייתכן שלא יזכה אף לעולם הבא, ימצא אדם שיקיים מעשה בודד בכוונה טהורה וראויה, ובזה יזכה לעולם הבא על אף מעשיו הרעים כל ימי חייו.
וכפי שכבר הזכרנו בפרק הקודם, כמות המצוות, הכוונות ושאר הפרמטרים במדרגות הגבוהות, משפיעות גם בעולם הזה – בהשגחה יתרה על גדולי ישראל, ובדרגות הגבוהות ממש – בקרבה לקב"ה כפי שהיתה לנביאים.
הרחבות
השפעת הדור על עבודת היחיד
שֶׁיַּגִּיעַ בָּעוֹלָם־הַזֶּה לְמַדְרֵגַת יְשַׁעְיָהוּ וֶאֱלִישָׁע וְדוֹמֵיהֶן. רבי יוסף אלבו תולה את המדרגה העליונה הזאת ב"רבוי המצוות והכוונות הראויות וההשגה שישיג באל". בגמרא מצאנו, לכאורה, תנאי נוסף: "משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשין בבת קול. פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריה ביריחו ונתנה עליהם בת קול מן השמים: יש כאן אדם אחד שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך" [סנהדרין יא.]. אם-כן, גם קיום מצוות רבות וכוונות ראויות הן לא ערובה לקניית המדרגה העליונה, כל עוד הדור לא זכאי לכך שיהיה בקרבו אדם מרומם במעלה שכזו. אמנם, ייתכן שזכאות הדור איננה תנאי נוסף אלא היא משפיעה ישירות על יכולתו של היחיד להרבות במצוות ובכוונות ראויות. כך יש ללמוד מדברי הרמב"ם שכותב: "בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול, ונבערה עצת חכמי אותו הדור" [הלכות עבודה זרה א, א], ובהמשך מתאר הרמב"ם את ההתדרדרות לעבודה הזרה. הרמב"ם מתאר כאן כישלון רוחני של "בני האדם" ושל "חכמי אותו הדור". כתב על כך הרב קוק: "הנפשות הינן קשורות זו לזו וכשההמון יורד ממדרגתו הרבה, יורדים גם כן גדוליו לפי ערך זה. על כן כאשר ההמון טעה טעות גדול, מפני ירידת מידותיו ותכונותיו, נבערה עצת החכמים לחשוב דברים של טעות ליסד היסוד המתעה של עבודה זרה" [לאורו עמוד רט].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
