ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
רְבִיעִית — תִּתְחַלֵּפְנָה הַמַּדְרֵגוֹת כְּפִי רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאֶחָד עַל מִסְפַּר הַמִּצְווֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַחֵר. כִּי קִיּוּם מִצְווֹת רַבּוֹת יִתֵּן רְאָיוֹת לְמַדְרֵגָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, בְּלִי-סָפֵק — לְהִתְחַבֵּר בָּזֶה* רִבּוּי מִצְווֹת וְרִבּוּי פְּעֻלּוֹת.
בגלל חילוף המדרגות אין לשער שכר העולם הבא
וְיִקְרֶה מִצַּד-חִלּוּף הַמַּדְרֵגוֹת הַלָּלוּ כִּי כְבָר יִמָּצֵא אָדָם שֶׁיִּהְיוּ בְיָדוֹ מִצְווֹת רַבּוֹת יוֹתֵר מֵאִישׁ אַחֵר — וְאַף-עַל-פִּי-כֵן, לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשׂוּ הַמִּצְווֹת הָהֵן עַל הַכַּוָּנָה הָרְאוּיָה, לֹא יַסְפִּיקוּ לָתֵת לוֹ אֶלָּא מַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמַּדְרְגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, וְאוּלַי שֶׁלֹּא יַסְפִּיק לִקְנוֹת עַל-יְדֵיהֶן שׁוּם-מַדְרֵגָה מִמַּדְרְגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא. וּלְפִי שֶׁאֵין הקב"ה מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה [פסחים קיח.], יִנָּתֶן-לוֹ בָּעוֹלָם-הַזֶּה שְׂכַר הַמִּצְוָה אוֹ הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה. וְיִמָּצֵא, גַּם-כֵּן, אָדָם שֶׁיַּעֲשֶׂה כָל יָמָיו רִבּוּי עֲבֵרוֹת, וּבְסוֹף יָמָיו יַעֲשֶׂה מִצְוָה אַחַת אוֹ פֹעַל אֶחָד בְּכַוָּנָה רְאוּיָה וְיָמוּת מִתּוֹךְ אוֹתָהּ כַּוָּנָה — שֶׁתַּסְפִּיק אוֹתָהּ כַּוָּנָה לָתֵת לוֹ מַדְרְגָה-מָה* מִמַּדְרְגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁהוֹכַחְנוּ בַפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי-זֶה מֵהַהוּא שׁוֹטֵר שֶׁשָּׁקַד בְּמִיתַת רַבִּי חֲנִינָא בֶן-תְּרַדְיוֹן [ע"ז יח.]. וּפְעָמִים יִמָּצֵא אִישׁ, תַּסְפִּיק מַדְרֵגָתוֹ — מִצַּד-רִבּוּי עֲשִׂיַּת מִצְווֹת וְהַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת — אֶל שֶׁיִּהְיֶה מֻשְׁגָּח בָּעוֹלָם-הַזֶּה וּמֻצָּל מִכָּל הַפְּגָעִים, כְּרֹב חֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַטֶּבַע כְּפִי-רְצוֹנָם; כְּמוֹ שֶׁהָיָה זֶה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶן-דּוֹסָא [תענית כד:] וּבְנַחוּם אִישׁ-גַּם-זוֹ [שם כא.] וְרַבִּי פִנְחָס בֶּן-יָאִיר [חולין ז.] וְדוֹמֵיהֶם. וּפְעָמִים יִמָּצֵא אִישׁ אֶחָד — מִצַּד רִבּוּי הַמִּצְווֹת וְהַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת וְהַהַשָּׂגָה שֶׁיַּשִּׂיג בָּאֵל, יִתְבָּרַךְ — שֶׁיַּגִּיעַ בָּעוֹלָם-הַזֶּה לְמַדְרֵגַת יְשַׁעְיָהוּ וֶאֱלִישָׁע וְדוֹמֵיהֶן; וְזוֹ מַדְרֵגָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁהִיא מַדְרֵגַת גְּדוֹלֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהָיוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
97 - מאמר שלישי פרק ל' חלק א'
98 - לימוד יומי באמונה כט אלול תשע"ה
99 - לימוד שבועי באמונה ז-יג תשרי תשע"ו
טען עוד
ביאורים
המדד הרביעי הוא כמות המצוות: כמות המצוות המשתנית בין אדם לחברו בהכרח יוצרת הבדל בין מדרגות האנשים לעולם הבא. מלבד מה שלמדנו על מספר הפעמים של עשיית אותה המצוה, עשיית מצוות שונות ורבות מבטאת שייכות עמוקה יותר לאלוהים ולתורתו. אם-כן, ריבוי המצוות וריבוי הפעולות, הכוונות הנכונות והשוני במצוות עצמן – כל אלו משפיעים על מדרגת האדם לעולם הבא.
מדרגתו של האדם משוקללת מארבעת המדדים האלו גם יחד, ולכן ייתכן מאוד שאדם יקיים פחות מצוות מחברו, ואף על פי כן יזכה לדרגה גבוהה יותר מחברו, וזאת בשל השתדלות יתרה בכוונות טהורות, מה שמברר, אפוא, על חשיבותה הרבה של הכוונה. יתר על כן, ייתכן וימצא אדם שלא יקבל כלל מדרגה בעולם הבא, עקב מצוות ללא כוונה. כאמור הזכרנו את דברי הרמב"ם שדי במצוה אחת בכוונה טהורה לזכות את עושה בעולם הבא. מעשה מצוה ללא כוונה כלל, לא יזכה את עושהו לעולם הבא. אמנם, כיוון שהקב"ה אינו מקפח שום בריה, יקבל אדם זה את שכרו בעולם הזה.
הכוונה קריטית כל כך, כך שבניגוד לאדם שיקיים מצוות ללא כוונה כלל, וייתכן שלא יזכה אף לעולם הבא, ימצא אדם שיקיים מעשה בודד בכוונה טהורה וראויה, ובזה יזכה לעולם הבא על אף מעשיו הרעים כל ימי חייו.
וכפי שכבר הזכרנו בפרק הקודם, כמות המצוות, הכוונות ושאר הפרמטרים במדרגות הגבוהות, משפיעות גם בעולם הזה – בהשגחה יתרה על גדולי ישראל, ובדרגות הגבוהות ממש – בקרבה לקב"ה כפי שהיתה לנביאים.
הרחבות
השפעת הדור על עבודת היחיד
שֶׁיַּגִּיעַ בָּעוֹלָם־הַזֶּה לְמַדְרֵגַת יְשַׁעְיָהוּ וֶאֱלִישָׁע וְדוֹמֵיהֶן. רבי יוסף אלבו תולה את המדרגה העליונה הזאת ב"רבוי המצוות והכוונות הראויות וההשגה שישיג באל". בגמרא מצאנו, לכאורה, תנאי נוסף: "משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל ואף על פי כן היו משתמשין בבת קול. פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריה ביריחו ונתנה עליהם בת קול מן השמים: יש כאן אדם אחד שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכאי לכך" [סנהדרין יא.]. אם-כן, גם קיום מצוות רבות וכוונות ראויות הן לא ערובה לקניית המדרגה העליונה, כל עוד הדור לא זכאי לכך שיהיה בקרבו אדם מרומם במעלה שכזו. אמנם, ייתכן שזכאות הדור איננה תנאי נוסף אלא היא משפיעה ישירות על יכולתו של היחיד להרבות במצוות ובכוונות ראויות. כך יש ללמוד מדברי הרמב"ם שכותב: "בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול, ונבערה עצת חכמי אותו הדור" [הלכות עבודה זרה א, א], ובהמשך מתאר הרמב"ם את ההתדרדרות לעבודה הזרה. הרמב"ם מתאר כאן כישלון רוחני של "בני האדם" ושל "חכמי אותו הדור". כתב על כך הרב קוק: "הנפשות הינן קשורות זו לזו וכשההמון יורד ממדרגתו הרבה, יורדים גם כן גדוליו לפי ערך זה. על כן כאשר ההמון טעה טעות גדול, מפני ירידת מידותיו ותכונותיו, נבערה עצת החכמים לחשוב דברים של טעות ליסד היסוד המתעה של עבודה זרה" [לאורו עמוד רט].
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
