ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עפרה מרמלשטין
בפועל ממש, לא תמיד אנחנו מתחילים מן ההתחלה של הדברים. גם בעניינים אחרים כמו מדע וגם בעניינים של חכמה, לא תמיד בונים את הבניין בצורה רציונלית. הספר המסודר ביותר בספרי ישראל זה הי"ד החזקה של הרמב"ם. הרמב"ם באמת עושה דברים לפי השכל. הוא פותח ב"יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", אחר־כך הרמב"ם עוסק גם בהלכות תפילה, גם בהלכות ציצית וגם בהלכות פרה אדומה, אבל הדבר הראשון הוא שצריך לדעת. הסדר הנכון הוא שיש יסוד היסודות ועמוד החכמות: לידע ולהאמין. באיזה נוסח לידע ולהאמין? זה באמת לא משנה.
זהו היסוד לא רק באופן תיאורטי אלא באופן ממשי מאוד – זה פשוט שאם הקדוש ברוך הוא לא נמצא, חלילה, אז אין משמעות לכל השטויות. יש אנשים שאני יודע שהם חיים רק בעולם של שטויות, מפני שהקדוש ברוך הוא בקושי קיים בשבילם, אם בכלל. החידושי הרי"מ אמר פעם על כך: "אחרי שהשטן גונב מהאדם את הנקודה הפנימית שלו, הוא מוכן להשאיר לו את כל השטויות: הוא רוצה ללכת עם גארטל – שילך. רוצה להתפלל 'הודו' לפני 'ברוך שאמר' כנוסח החסידים – שיתפלל". למה? מפני שזה לא מעלה ולא מוריד, הפנימיות כבר הלכה למשהו אחר. כשלאדם אין שום קשר באמת, אז הוא יכול אחר־כך לעשות את כל השטויות, ויש באמת רשימה של שטויות, שאדם משחק בכל מיני משחקים.
יש יהודים דתיים רבים, עם כיפה סרוגה או עם כיפה אחרת, שהדבר הכי דומה להם זה מכונית מהודרת: יש לה גלגלים פנטסטיים, הגה כוח, המכונית הזו הפלא ופלא, להסתכל עליה זה ללקק את השפתיים, לראות את כל המחוגים שיש בה, אחד יותר יפה מהשני – והבעיה היא שאין למכונית הזו מנוע. בתור צעצוע לשחק בו – זה פנטסטי, אבל בתור דבר שאפשר להשתמש בו – זה בכלל לא חי ולא קיים. יש בני אדם שיש להם את כל האביזרים החיצוניים, כל השעונים קיימים – כיוון, מרחק, צפון ודרום, שעה, מהירות, גז, דלק, שמן, חשמל, הכל נמצא, חוץ מזה שאין שם מנוע. הבעיה היא: איך בן אדם מתפלל? איך הוא עושה דברים? מה המנוע שמניע אותו? מהי נקודת היסוד?
יסוד היסודות ועמוד החכמות זה "לידע", ובשביל לדעת צריך להקדיש זמן למחשבה. צריך להקדיש לזה מחשבה לא בשביל להגיד את המילים באופן כזה או באופן אחר, אלא כדי שהדברים הללו יהיו באמת בעלי משמעות לאדם. זה לא רק לצייר מפה סמלית ובמפה הזו להעמיד את הקדוש ברוך הוא, זה צריך להיות דבר שאני יושב ומתעסק איתו.
שואלים איך אני יכול לעסוק בדבר שאני לא יכול למשש אותו? חלק מהעניין הזה של הקושי להתפלל, עומד בדיוק על זה - אני עומד מול הקיר. כשאני עומד מול הקיר אז התפילה שלי אל הקיר. בשביל לצאת מהבעיה הזו אני צריך לעסוק בדברים הללו. העניין הזה של לידע שיש מצוי עליון שמכוח אמיתותו נבראו כל הנמצאים, זה דבר שבן־אדם צריך לא רק להגיד אותו, אלא צריך לנסות לחשוב עליו, להפנים אותו, עד שזה הופך לפשוט וברור.
קרוב אליך (659)
הרב שבתי סלביטיצקי
141 - דמותו של הרב יורם אברג'ל זצ"ל
142 - "איפה המנוע?"
143 - תהילים 91
טען עוד
בשיחה הקודמת, דיברתי על מה אפשר לדבר עם ילדים קטנים. יכול להיות שילד קטן לא מבין מה זה אין־סוף, אבל קודם כל, גם מבוגר לא מבין מה זה אין־סוף, מבחינה זו אין הבדל גדול. העניין הוא, שכשהילד הקטן מתחיל לחשוב על אין־סוף - אני לא יודע עד כמה רחוק הוא מגיע, אבל הוא מגיע לחוויה הרבה יותר גדולה מאשר אחיו המבוגר שיושב ומפטפט על העניין הזה.
יש אנשים שהגיעו לכך מכוח הכרתם, מכוח אמונתם. זה משמעותי וחשוב להרהר בזה ולחשוב על זה, ואחר־כך גם לדבר איך בעצם לעשות שהדברים האלה יהיו דברים חיים וקיימים. דבר חי וקיים זה כמו שדוד אומר בתהילים: "באשמורות אהגה בך". אם אתם רוצים לדעת מה זה מישהו שהוא באמת יהודי טוב, ואני מסכים שזו דרגה גבוהה: כשיהודי טוב, נניח, הולך לישון בסתם לילה, הוא מוריד גרב אחת וכשהוא בדרך להוריד את הגרב השנייה הוא פתאום נזכר בקדוש ברוך הוא, זה נקרא יהודי טוב. "באשמורות אהגה בך" - זה בזמן הלילה, אני ישן ובאמצע הלילה מאיזושהי סיבה יוצא שאני מתעורר ואני נזכר בקדוש ברוך הוא, זה נקרא יהודי טוב. על זה אנחנו מדברים, איך מגיעים למדרגה כזו, מפני שאם זה נמצא אצל מישהו אז לא רק שזה לא נותן לו לישון, אלא שכפי שאמרתי, זה מכניס מנוע לתוך המכונית, וכשמכניסים מנוע זה עובד באופן אחר לגמרי. במקרה הטוב, אנשים נמצאים במצב של קרונות רכבת – כשמושכים אותם הם זזים. צריכים להכניס גם מנוע שאדם יוכל לנסוע לבד, שיהיה משהו שיניע אותו, ואז דברים ייראו לגמרי אחרת.
כדי להשיג את המנוע הזה – צריכים לעשות. כמו שכתוב בפסוק במשלי: "אם תחפשנה ככסף וכמטמונים תבקשנה אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא". יש כלל אחד שאני לא יודע באיזה תחום הוא לא קיים; הוא קיים בפיזיקה, בכימיה, בכלכלה, במחשבים, קיים ביחסי אנוש וקיים ביחסים בין הקדוש ברוך הוא לבני אדם. הכלל הוא: אי אפשר לקבל משהו בלי להשקיע. בפיזיקה זה נקרא "החוק השני של התרמו־דינמיקה", בכלכלה מכנים את זה "אין ארוחות חינם", במחשבים קוראים לזה "garbage in garbage out", ותאמינו לי שגם אצל הקדוש ברוך הוא זה ככה. אם תחפשנה ככסף – תעבוד על זה אז תמצא משהו, אתה רוצה למצוא בלי לעבוד? קדחת!
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
