ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הפסוק הזה חשוב בגלל שלמען האמת, כשמישהו שאוהב אותך נותן לך ברכה – אין בכך מעלה כל־כך גדולה. אבל כשמישהו כמו בלעם הרשע מברך אותך – זה סימן מובהק לכך שיש כאן מעלה מיוחדת. אך מה בדיוק פירוש הפסוק? מה הוא ראה שגרם לכך שהשכינה נכנסה בו והוא עמד לברך את עם ישראל?
לפי הפירוש הפשוט, מסביר רש"י: בלעם ראה שפתחי האוהלים של בני ישראל אינם פונים זה לזה. חז"ל למדו מכך הלכה למעשה, שלא פותחים חלונות ופתחים של שכנים זה מול זה. הסיבה לכך היא צניעות ו"היזק ראיה", וזו אכן מעלה מיוחדת שיש בעם ישראל.
אולם יש פירוש עמוק יותר: פתח משמש לשני דברים – גם ליציאה מהפְּנים לחוץ, וגם לכניסה מהחוץ לפְּנים. יש אנשים שכל החיים שלהם מתנהלים מבחוץ. ריקנות עצומה בפנים וחוסר עצמיות גורם לחפש תשומת לב מהסביבה. אדם שכזה חי בשביל החוץ, בשביל ה"שואו", מה יחשבו עלי, מה יגידו עלי. למה אנשים צובעים את השיער בירוק, כחול או צהוב? כי הם מרגישים בפנים חסרי חשיבות, חסרי ערך עצמי, אז הם מנסים לקבל ערך מבחוץ. כשאנשים מצביעים ושואלים עליו, מתייחסים אליו, אפילו אם הוא קצת מוזר – הוא מקבל מזה תחושת ערך. כמו שאדם מבקש צדקה, ככה גם האיש הזה מבקש צדקה של תשומת לב... לפעמים מרוב שאדם ריקני, הוא מרגיש שאין לו 'מה למכור' חוץ מדברים חיצוניים. גם ילדים מבקשים תשומת לב, לעתים בדרכים לא טובות. הם מרביצים, צועקים, משתוללים, והם עושים זאת רק כדי לקבל תשומת לב מהמבוגרים. אך מי שיש לו פנימיות של בעל ערך, לא צריך להבליט עצמו כלפי חוץ.
בני ישראל הרגישו שמה שיש להם למכור זה לא רק תשומת־לב, אלא שיש להם הרבה בפנים. הם רוצים לשמור על הערך העצמי הזה, לכן הם לא פותחים את האוהלים. הם לא זקוקים ולכן גם לא מחפשים מבטים ומחיאות כפיים, הם לא רוצים שכולם יסתכלו וייגרם להם היזק ראיה, "עין הרע".
יש אצלנו בחורה שחזרה בתשובה. הוריה רצו שהיא תלמד באוניברסיטה, אך היא לא רצתה. הם לחצו עליה, עד שיום אחד היא פשוט קפצה מהחלון, קנתה כרטיס טיסה לישראל, נכנסה לסימנר והתחילה חיים חדשים. האמא עשתה רעש גדול אך בסוף נכנעה והסכימה לדרך החדשה של הבת. היא התחתנה, יש לה, ברוך ה', משפחה, וההורים שלה היום הכי מרוצים דווקא ממנה יותר משאר ילדיהם. כששאלו אותה למה היא החליטה לחזור בתשובה ולעזוב את כל מה שהיה לה, היא ענתה שכשהיא למדה בבית־ספר לא דתי, היא הרגישה שכל השיחות עם החברות היו על איך למשוך תשומת לב מהסביבה. היא הרגישה ריקנות עצומה והתביישה שהיא מתמלאת רק מהתייחסות של אנשים אחרים. זה דחף אותה מאוד לחפש משמעות לחיים, ולבסוף היא התקרבה ליהדות.
הנקודה השנייה שיש בפתח היא מהחוץ לפְּנים. אדם שהבן שלו לקראת בר־מצווה חושב, איזה בר־מצווה נעשה? השכן ערך אירוע לשלוש מאות איש, אז גם אני רוצה. הוא לוקח הלוואות, אוסף כספים. יוצא שהשכן מחליט עליו...אדם כזה מסתכל החוצה ומשווה את עצמו כל הזמן לשני, לפי זה הוא שופט את עצמו ואת החיים שלו. כל החיים שלו הם מהחוץ אל הפנים.
בני ישראל לא חששו ממה קורה אצל השכן, מה קורה בטלוויזיה, בתקשורת. אנחנו כבר לא שמים לב כמה החוץ פועל עלינו בלי שנרצה בכלל. יש אמרה של הרבי מקוצק – "אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה. אבל אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה". כשכל אחד יהיה מי שהוא, העולם יהיה מקום יפה יותר.
הלכתי פעם לניחום אבלים, והאבל סיפר לי משהו, חצי בסיפור וחצי בשאלה: "לפני שנתיים אבי היה בארץ, ובמהלך הביקור קיבל שבץ. ישבתי ליד מיטתו בבית החולים, אך לא הייתה שום תנועה בגופו, הוא היה מותש לחלוטין. ברגע מסוים ראיתי שהשפתיים שלו נעות, מיד הצמדתי את האוזניים לפיו ושמעתי שהוא לוחש 'קולה, קולה'. רצתי למטה למכונת השתייה, הכנסתי את כל הכסף הקטן שהיה לי, קניתי שלוש־ארבע פחיות ועליתי במהירות בחזרה.הוא שתה בצמא את כל הפחיות. אחרי כמה ימים הוא הרגיש יותר טוב. הכל הסתדר ברוך ה' וטסנו בחזרה לבלגיה. יום אחד הגיע אבא לביקור בביתי, והצעתי לו לשתות קולה. אבא הסתכל עלי בתדהמה ושאל: 'אני?! קולה?! אני אף פעם לא שותה קולה...'. סיפרתי לו את כל מה שקרה בבית־החולים, איך הוא לחש 'קולה', איך רצתי לקנות לו פחיות ואיך הוא שתה הכל בגמיעה אחת. אבא הסתכל עלי שוב, ולא האמין. 'הרי מימיי לא שתיתי קולה?'... ואני ממשיך בשלי – 'אבל אבא! הרי במו עיניי ראיתי, ובמו אוזניי שמעתי שזו הייתה המילה הראשונה שהוצאת מהפה!'".
החבר שאל אותי איך זה יכול להיות. לדעתי, ההסבר הוא שהפרסומות, הטלוויזיה והתקשורת מכניסות לנו דברים חיצוניים לראש, דברים שהם לא אנחנו אבל הם נכנסים לנו לוורידים. זה מעוות, מתכנת את המוח שלנו מחדש. אנשים רוצים להוציא מאיתנו כסף והם משתמשים לשם כך בכל מיני טכניקות. את זה בלעם ראה בעם ישראל – "אין פתחיהם מכוונים זה לזה". הם חיים לפי מה שהם, ולא מושפעים מדברים חיצוניים. אין ספק שעם הפסוק הזה כדאי לפתוח את הבוקר. לחיים לחיים!
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
131 - מה זה אומר "תינוק שנשבה"?
132 - קולה! קולה
133 - מחט בפיג'י
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
