ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
ותירץ, שקודם נס חנוכה היתה כביכול ירידה גדולה לשכינה, שנכנסו גויים להיכל, ולכן היה צריך לרדת משמים אור גדול שיאיר אפילו במקומות הנמוכים. ולכן חנוכה הוא בסוף חודש ודוקא למטה מעשרה טפחים כי "לעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה" ודווקא ברשות הרבים, במקום הקליפות, ודווקא בלילה שהוא זמן התגברות המזיקים והאור מגיע אפילו לבחינת רגליים"
(אמרי פנחס)
--------------------------------------------
"מניחו למעלה מג' טפחים ומצווה להניחו למטה מי' טפחים... ולמטה מעשרה - כי מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה. רק שה' חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, ה' כביכול יורד למטה מעשרה ומתקרב אל האדם להשיבו ולהחזירו אליו, וכל זה הוא על ידי מצוות הדלקת נר חנוכה, וכאז כן עתה בכל דור בבא עת וזמן מצוה זו"
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
6 - חלק ה'
7 - מתוך החסידות
8 - חלק ו'
טען עוד
--------------------------------------------
עיקר עניינה של תורת החסידות הוא לעסוק בנפש האדם. לתת לו כלים להתמודדות ומבט עמוק על חייו.
האדם הוא עולם קטן, כך אמר האר"י הקדוש, ובשל כך כל דבר בתורה - גם מה שנוגע לכלל ישראל ואפילו לעולם כולו - קיים במקביל גם בתוך האדם הפרטי ותהפוכות חייו.
על פי הבנה זו נוכל לנסות לבחון את האירועים הכלל-ישראליים שעליהם נוסד חג החנוכה, וכך להבין את המהלך הרוחני-נפשי שאנו אמורים לעבור בחג החנוכה
באמצע בית שני, בימים בהם התחולל המרד החשמונאי, המצב הלאומי, כמו גם הרוחני, היה מסובך וקשה.
מבחינה מדינית ארץ ישראל ותושביה היו נתונים תחת עולה הכבד של ממלכת יוון. היוונים הכבידו לא רק על הגופות אלא גם על הנשמות בגזירות שונות במטרה לכפות על עם ישראל לקבל את התרבות היוונית. לא זו בלבד, אלא שעת דחק זו באה גם על רקע משבר גדול בעם ישראל - הפסקת הנבואה בתחילת ימי בית שני. אנו מוצאים בתלמוד מעשים שונים שמראים שהיחס לתורה התלויה בסברה אנושית ולא באמירה נבואית-אלוהית הייתה בגדר דבר חדש ולא מובן מאליו. יתכן שהיו שחשבו שאכן עזב ה' את בריתו עם ישראל ואינו רוצה עוד בעמו ובמעשיהם. דווקא על רקע חולשה זו, של איבוד המבט הנבואי והמעבר לשכל אנושי, קמה התרבות היוונית אשר העמידה ביסודה את הפילו-סופיה (תרגום: אהבת חכמה). או אז, מתוך חושך גדול זה, האיר הקדוש ברוך הוא לחשמונאים ניצחון מדיני-צבאי מזהיר יחד עם נס פך השמן המסמל את הניצחון האידיאולוגי. השמן נחשב לסמל החכמה (כמו שאומרת הגמרא 'הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה' - המנורה בבית המקדש בדרום) שמן טהור מסמל חכמה אנושית שיש בה הופעה של דבר השם. הנס של הפך שמן הטהור בא להראות שהאור שורה על החכמה היהודית גם כשהיא ברובד שכלי לחלוטין. הקודש יכול לשרות גם על הסברה האנושית.
בכך מבטיח הקב"ה לעם ישראל את אהבתו הבלתי תלויה. גם כשיש הסתר פנים הקדוש ברוך הוא לא עוזב באמת את עמו. זוהי הבטחה שהיא צידה קריטית לדרך של אלפיים שנות גלות שעמדו בפני עם ישראל ושמהווה את היסוד לכל היהדות שאנו מכירים.
כל התורה שבעל פה, ודרכי עיצובה והתהוותה, דרכי הפסיקה והלימוד, כולה מסתמכת על האמונה שמאחורי כל ההתרחשויות הטבעיות הן בכל העובר על עם ישראל והן התורה הטבעית של סברות העולות ונקבעות בשכל פשוט, הכל מלווה בהשגחה פרטית וליווי והשראה אלוקיים.
החסידות לקחה את המסר הזה כדרכה - לעולם הפנימי. לפעמים אנו מגיעים למצבים שבהם נראה שהכל חשוך וכל הדרכים סתומות. דווקא אם אז מתוך שברון הלב אם משליכים את כל החשבונות וכנגד כל הסיכויים יוצאים למלחמת קיום רוחנית כמו החשמונאים ולא "מוותרים" על הקשר עם השם יתברך בכל מחיר או אז מאיר אור גדול במיוחד החושף כי בכל מצב שבו נמצא האדם נמצאת ופועלת האלוהות ואינו ננפרד חלילה לגמרי מן האלוהות. רעיון זה מובע במקומות רבים בחסידות באופנים שונים ואף בשני הקטעים אותם למדנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
