ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (סוטה כז ע"א) לומדת מהפסוק "'איש איש' - לרבות אשת שוטה", שבית הדין מקנים לה.
שולחן ערוך (אבן העזר קעח, יג) פסק שאם בית דין קינאו לאשה באופן זה, ונסתרה, קורעים כתובתה, וכשיבוא בעלה ייתן לה גט.
הגמרא (סוטה כה ע"א) דנה בשאלה האם אישה שהתנהגה בפריצות ומוגדרת כ'עוברת על דת' מותר לקיימה או אסור לקיימה? הגמרא הוכיחה מהמשנה שבית דין מקנים לאשה, ואם תאמר שהבעל יכול לקיים 'עוברת על דת', איך בית דין עושים משהו שלא ניחא לבעל? רש"י שם (ד"ה עבדינן) כתב שהשאלה היא מצד שבית הדין הם שלוחים של האדם לקנות לאשה, ואם הדבר הוא חוב לבעל, והוא לא רוצה בו, הם לא יכולים להיעשות שלוחים לחובתו.
נודע ביהודה (תניינא אבן העזר קנט) דן באופן שבית הדין הזהירו אישה שלא תתרועע עם אדם פלוני, וכן את בעלה, ולא שמעו להם. ודנו השואלים אולי זה נחשב כקינוי של בית הדין, וכפי ששנינו במשנה ולכן יש חשש שאם התייחדה עם אותו אדם היא נאסרה עליו.נודע ביהודה כתב שאין האישה נאסרת כי כל כוח בית דין הוא רק כשהבעל אינו כאן, והם עושים את שליחותו, ומקנים לאשה. אבל אם הבעל כאן ואינו מוחה, איך יקנאו בית הדין?
עוד כתב נודע ביהודה שלדעתו אם יבוא הבעל וייצא מבית האסורים, או מהמצב בו הוא היה, ויאמר שלא רצה בקינוי של בית הדין מעיקרא, מבטל הקינוי למפרע. ומה שכתבו רמב"ם ושולחן ערוך שהאישה אסורה לעולם, כוונתם רק אם הבעל לא מחה על הקינוי.
דין נוסף שלדעת נודע ביהודה הוא מחויב הוא שבית הדין אינם יכולים לשלוח שליח לקנא לאישה, אלא הם צריכים בעצמם להתרות ולקנא לה. כי זהו חידוש מפסוק שבית דין יכולים לקנא, אבל כיון שגם הבעל אינו יכול לקנא על ידי שלוחו, גם כאן זה שליח לחוב לאחרים. וגם אם האדם עצמו יכול לקנא על ידי שליח, בית דין שהם שליחים אינם יכולים לעשות שליח משום שאין שליח עושה שליח בדבר שעושים אותו רק בדיבור (משום שזה 'מילי').
אמנם מתשובות חתם סופר (ד, צו) עולים שני דברים: א. שגם כשהבעל נמצא כאן בית הדין יכולים לקנא. ב. שבית הדין יכולים לקנא על ידי שליח ואינם צריכים לקרוא לאשה בעצמם. יתכן שדבר זה יוסבר לפי דברי החזון איש (אבן העזר מט, י) שהפסוק לא בא לחדש שבית דין הם שליחים של הבעל, ודבר זה הוא פשוט משום שזו זכות לו שיקנו עבורו, אלא הפסוק רק בא לחדש ששייך קינוי בלי נוכחות הבעל, ולא צריך שהבעל יקנא לאשתו באופן ישיר, אבל אין כל ספק שקינוי מועיל לאישה שנחשדת, משום שזו זכות לבעל.
לפי דברי החזון איש יובנו גם דברי הרב ז'ולטי בפד"ר (ג, עמוד 269 יחד עם הרב ניסים והרב אלישיב) שכיון שבית הדין אינם ממלאים תפקיד עצמאי, אלא הם רק שליחים של הבעל לקנא, לכן גם רב העיר שאינו בית דין יכול לקנא לאשה, וזאת מכיוון שברגע שהאישה עושה דברי פריצות, זה דבר טוב שעושים עבור הבעל, ולכן כל אדם יכול לקנא לה.
סיכום: המשנה מחדשת שבמקרים מסוימים, גם בית הדין יכולים לקנא לאשה, ואם האישה תיסתר עם אותו אדם היא תפסיד את כתובתה, והגמרא לומדת זאת מפסוק. נחלקו האחרונים האם ניתן לבצע זאת על ידי שליח, לדעת הנודע ביהודה רק בית הדין עצמם יכולים להתרות באשה וזה ייחשב לקינוי, אולם לדעת החתם סופר והרב ז'ולטי כל אדם יוכל להתרות באישה, וכנראה שהבינו כדברי החזון איש שהתראה זו פועלת מדין זכין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
