ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
הם היו צריכים לדעת פרקים רבים בבוטניקה - בתורת הצומח, שכן בלעדי זה לא היו יכולים להורות בדיני כלאיים, להבחין בין המינים השונים, להגדיר מה מאותו המין ומה שונה, האם שיפון הוא ממין חיטה, והאם כמון הוא ממין שעורה. וכן להכיר כל מין ואת מידת התפשטותו באדמה. על מנת לקבוע כמה צריך להרחיק בינו לבין מין אחר.
חכמי ישראל היו צריכים לדעת פרק הגון בביולוגיה, על מנת להבחין בין מין למין בבעלי-החיים מבחינת איסורי כלאיים. הם היו צריכים להכיר את גורמי המוות כבעלי-החיים, לקבוע איזה דבר עושה את הבהמה או החיה טריפה והיא נאסרת באכילה, ואיזה לא עושה אותה טריפה. ועל-מנת כן היו צריכים להכיר את כל האיברים ודרכי פעולתם, בלעדי זה לא היו יכולים להורות בהלכות טריפות. הם היו צריכים להורות איזה בהמה בעלת מום שפוסל אותה למזבח, ואיזה מום פוסל לכהנים מלעבוד במזרח.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
41 - 40. שכר ועונש בעבודת השם
42 - 41. ידיעת חכמות העולם
43 - 42. מעלות לשון הקודש
טען עוד
אגב, באחד היישובים הביאו בהמה לשוחט ע"מ לשחוט. אחר השחיטה הוא הכניס את ידו לבדוק אם היא טריפה, ומיד הוציא את ידו וקבע בפסקנות שהיא טריפה גמורה. בעל הבהמה נזעק: "מדוע אתה מטריף בקלות כזו, זה גורם לי הפסד מרובה!". כשהגיע וטרינר לבדוק את הבמה, מיד ציווה לשרוף את הבהמה כי סכנה להשתמש בה אפילו לבעלי-חיים.
היות ומצוות התורה מקיפות את כל תחומי החיים ואת כל המציאות כולה, זה דורש מחכמי התורה להיות חכמים בכל החכמות. ולא בכדי אמר הגאון מוילנא: מי שחסר לו יד אחת בחכמות העולם, חסרות לו עשר ידות בחכמת התורה. והגאון מוילנא בעצמו היה חכם בכל החכמות, כידוע.
חכמי ישראל היו צריכים להיות בקיאים באסטרונומיה, ע"מ לחשב את חשבון החדשים והשנים ועיבור השנים. החשבון חייב להיות מדויק, שאם לא כן - אח"כ תתגלה הטעות, ואפילו טעות קטנה ביותר בחישוב, במשך אלפי שנים היא נהפכת לגדולה. וכמה מדויק חשבון חכמים, שלא נצרכו לתקן את החשבון, שלא כמו שקרה בעמים אחרים שהם לא דייקו.
גם תחום הנגינה לא הוזנח בישראל. הנגינה תפשה מקום נכבד בישראל. עסקו בה הנכבדים בעם - שבט לוי! הנגינה היתה מלאכת קודש בביהמ"ק. בראש העוסקים בה היו גדולי ישראל: דוד ושמואל.
מכל זה אפשר לראות את גדולת חכמתם של חכמי ישראל מאז ומעולם, גדולה שעוררה התפעלות והערצה בקרב העמים.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
