ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וּכְבָר הִשְׁתַּבְּחָה הָאֻמָּה לִפְנֵי ה' יִתְעַלֶּה בִּהְיוֹתָהּ סוֹבֶלֶת הַשְּׁמָדוֹת וְהַצָּרוֹת וְנוֹשֵׂאת רָעוֹתָם, אָמַר: "'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה" (תהלים מד, כג). וְאָמְרוּ ז"ל בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ: "'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם' - זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁמָד" (שיר השירים רבה ב, א). וְעַל כֵּן רָאוּי שֶׁיִּשְׂמְחוּ אֲנָשָׁיו בְּמַה שֶּׁיִּסְבְּלוּהוּ מִן הַצָּרוֹת וַאֲבֵדַת הַמָּמוֹן וְהַטִּלְטוּל וְהֶפְסֵד כֹּל עִנְיְנֵיהֶם, כִּי כֹּל זֶה שֶׁבַח לָהֶם אֵצֶל ה' יִתְעַלֶּה וְהַצְלָחָה עֲצוּמָה, וְכֹל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע לָהֶם הוּא כְּקָרְבָּן כָּלִיל* עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְיֵאָמֵר לָהֶם: מִלְאוּ יֶדְכֶם* הַיּוֹם לה', וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה. עַל כֵּן רָאוּי לָהֶם שֶׁיִּבְרְחוּ אַחֲרֵי ה', וְיִכָּנְסוּ בְּאֶרֶץ בָּתָה* וּבַמִּדְבָּרוֹת, וְלֹא יָחוּסוּ עַל פְּרִידַת קְרוֹבִים, וְלֹא עַל אֲבֵדַת מָמוֹן, כִּי כֹּל זֶה מְעַט מִזְעָר כְּנֶגֶד מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, מֶלֶךְ הַכֹּל, הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה, ה' אֱלֹהֶיךָ, וְנֶאֱמָן הוּא לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא. כֵּן מָצָאנוּ הַחֲסִידִים הַטְּהוֹרִים, בּוֹחֲרֵי הָאֱמֶת וּמַשִּׂיגֶיהָ, מְשׁוֹטְטִים עַל דָּת ה' מִן הַקְּצָווֹת הָרְחוֹקִים, וּבָאִים אֶל מְקוֹמוֹת הַחֲכָמִים לְהוֹסִיף לָהֶם דֵּעָה בַּדָּת, בַּעֲבוּר שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה שָׂכָר טוֹב מֵאֵת ה' - וְאֵיךְ לֹא יִגְלֶה הָאָדָם וִישׁוֹטֵט בַּעֲבוּר הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? וַאֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם, כְּשֶׁתֵּצַר לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאַחַת הֶעָרִים יֵצֵא אֶל עִיר אַחֶרֶת, כֹּל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁתֵּצַר עָלָיו אֱמוּנַת דָּת ה' בְּמָקוֹם אֶחָד, הֲלֹא יֵצֵא אֶל מָקוֹם אַחֵר?
מי שנמנע ממנו לגלות למקום אחר
וּמִי שֶׁיִּמָּנַע מִמֶּנּוּ לָצֵאת קְצָת זְמַן - לֹא יִשְׁכַּח נַפְשׁוֹ, וְלֹא יִתְפַּקֵּר בְּחִלּוּל שַׁבָּת וּבְמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְיַחְשֹׁב שֶׁכְּבָר סָר מֵעָלָיו עֹל הַתּוֹרָה. זֹאת הַתּוֹרָה לֹא יִמָּלֵט מִמֶּנָּה אִישׁ מִבְּנֵי יַעֲקֹב לְעוֹלָם, לֹא הוּא וְלֹא זַרְעוֹ וְלֹא זֶרַע זַרְעוֹ, יִרְצֶה אוֹ לֹא יִרְצֶה, אֲבָל הוּא נֶעֱנָשׁ עַל מַה שֶׁיְּבַטֵל מִמִּצְווֹתֶיהָ וְעַל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר מֵאַזְהָרוֹתֶיהָ. וְלֹא יַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב אֲשֶׁר בַּעֲשׂוֹתוֹ הָעֲבֵרוֹת הַגְּדוֹלוֹת לֹא יֵחָשְׁבוּ עָלָיו הַקְּטַנּוֹת, וְיִתְפַּקֵּר בָּהֶן, אֲבָל יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שְׁחוּק עֲצָמוֹת נֶעֱנָשׁ עַל הָעֲגָלִים אֲשֶׁר חָטָא בָּהֶם וְהֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל, וְנֶעֱנָשׁ עַל בִּטּוּל עֲשִׂיַּת הַסֻּכָּה בְּסֻכּוֹת. וְזֶה שֹׁרֶשׁ מִשָּׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה, דְּעוּהוּ וְהוֹדִיעוּהוּ וְהַקִּישׁוּ עָלָיו*.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
18 - איגרת תימן חלק ט'
19 - איגרת תימן חלק י'
20 - לימוד שבועי באמונה ח- יד טבת תשע"ו
טען עוד
ביאורים
עד עתה חיזק הרמב"ם את האמונה וההבנה ביחס להבטחת ה' שנמסרה בידי הנביאים, שישראל יגברו על ייסורי השמד, וכן חיזק את מעמד דת ישראל מתוך העלאת מעמד הר סיני, שבו עמדו בפני השכינה וראו ניסים ומופתים גדולים.
כעת הרמב"ם מבאר שעצם ייסורי השמד מביאים שלמות לאדם ולעבודת ה'. שהרי אפשר היה לחשוב שלעם המאמין באמונה הנכונה לא יהיו צרות, שהרי ה' ישמור עליהם, ואם בכל זאת יש צרות זה מעיד חלילה על אי נכונות אמונתם. אך לא כך – ראינו שישראל משתבחים בצרות וייסורי השמדות: "כי עליך הורגנו כל היום" [תהלים מד, כג], וההסבר לכך הוא מפני שאדרבה, ישראל כל כך בטוחים באמונתם, עד כדי שבשעת ניסיון באשר לאמונתם הם מוכנים למסור את כל היקר להם ולא להחליף את דתם. הַקְרבה זו היא מעין הקרבן שמביא המקריב לה', שהרי ה' אינו צריך את הקרבנות בשבילו, אלא שהם מועילים מצד המקריב, שמתעלה בכך שמוכן למסור ממונו בשביל עבודת ה'.
בכל דור יש אנשי מעלה אשר משמשים מקור השראה ורצון למסירות לעבודת ה', הרמב"ם עצמו הוא דוגמה לכך. הרמב"ם מביא לדוגמה חסידים אשר היו נודדים ממקום למקום בשביל להשיג דעת בעבודת ה'. אפשר ללמוד מהם בקל וחומר לשעת שמד – שכאשר עבודת ה' נמצאת בסיכון, יש לעזוב את מקום השמד, שהנדידה משם היא למען כל האמונה בה'.
בזמן זה של השמד היו שלא יכלו להימלט ולצאת מן הגזרות. כלפי אותם אנשים כותב הרמב"ם שלא יטעו לחשוב שכיוון שביטלו מעליהם חלקים גדולים מן המצוות, כבר אינם חלק מעם ישראל, ואין משמעות לשאר המצוות, אם יקיימו אותן או לא. אין זה כך, אומר הרמב"ם, אלא יסוד גדול, שהוא "שרש משרשי התורה", שה' דן על קלה כעל חמורה. כמו שירבעם בן נבט נענש על העבֵרות הגדולות שעשה (שהחטיא את ישראל בעגלים), כשם שנענש בדין גמור על חטאים קלים (שביטל מצוות סוכה בחג סוכות, שהרי במובן מסוים ביטול עשה הוא הפחות חמור שבעבֵרות), וכן הוא גם בקיום המצוות, הקלות והחמורות. הקשר של איש מישראל למצוות הוא קשר פנימי המונח בטבע מציאותו. מעשי העבֵרה הם רעים מצד עצמם, ולכן כל עבֵרה גורעת מהקשר הזה.
הרחבות
קבלת ייסורי הגלות באהבה
רָאוּי שֶׁיִּשְׂמְחוּ אֲנָשָׁיו בְּמַה שֶּׁיִּסְבְּלוּהוּ מִן הַצָּרוֹת. הרמב"ם מסביר שמי שסובל ייסורים בעבור שמירת התורה, צריך לשמוח בכך שהוא עושה את רצון ה' למרות הקושי. רבי יהודה הלוי אומר שצריך לקבל את הגלות וייסוריה באהבה ובבחירה, מתוך הכנעה וקבלת דין שמים, ואם היינו מקבלים את ייסורי הגלות בצורה זו, היינו נגאלים במהרה. אמנם רבים מתקשים לקבל את הייסורים באהבה, אך בכל זאת יש בהם מעלה גדולה, כי למרות הייסורים הם אינם מוותרים על יהדותם: "אילו היו רובנו... מקבלים את השפלות ככניעה לאלוהים ולתורתו, לא היה מזניחנו העניין האלוהי זה הזמן הארוך. אבל מיעוטנו בדעה הזאת, ולרוב יש שכר מפני שהם סובלים את הגלות בין הכרח לבחירה, כי אילו היו רוצים היו חברים למשפילים אותם במילה שיאמרו בלי טורח, וכגון אלו לא יאבדו אצל שופט צדק. ואילו היינו סובלים הגלות והייסורים האלה לשם ה' כראוי, היינו פאר לדורו של משיח המצופה, והיינו מקרבים קץ הישועה המצופה" [כוזרי מאמר ראשון, קטו]. בשירו 'מאז מעון האהבה' הבהיר רבי יהודה הלוי רעיון זה בחריפות רבה: "מאז, מעון האהבה היית, חנו אהבי באשר חנית. תוכחות מריבי ערבו לי על שמך , עזבם – יענו את אשר עינית... עד יעבר זעם ותשלח עוד פדות אל נחלתך אשר פדית". מרוב אהבת ה', חביב עלינו גם רצונו לייסרנו.
לבריאות אביעד בן ספירה אוסקר הי"ו
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
סדרת החינוך של הטבע!
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
