- הלכה מחשבה ומוסר
- איגרת תימן
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וּרְצוֹנָם כֻּלָּם לְדַמּוֹת דָּתוֹתָם לְתוֹרַת ה' יִתְבָּרַךְ, וְלֹא תִּתְדַּמֶּה הַמְּלָאכָה הָאֱלֹהִית בִּמְלֶאכֶת בָּשָׂר וָדָם אֶלָּא לַנִּפְתֶּה, שֶׁאֵין לוֹ בְּחִינָה* בִּשְׁתֵּיהֶן. וְהַהֶפְרֵשׁ* בֵּין תּוֹרָתֵנוּ וְהַתּוֹרוֹת אֲשֶׁר הִתְדַּמּוּ בָּה, כַּהֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָדָם הַחַי הַמְדַבֵּר, וְהַצֶּלֶם* אֲשֶׁר תְתֻקַּן מְלַאכְתּוֹ מִן הַשַּׁיִשׁ אוֹ הָעֵץ אוֹ הַכֶּסֶף אוֹ הַזָּהָב, עַד שֶׁיָּשׁוּב* דּוֹמֶה לָאָדָם. שֶׁהַסָּכָל בַּחָכְמָה הָאֱלֹהִית וּבַמְּלָאכָה הָעֶלְיוֹנִית, כְּשֶׁיִּרְאֶה הַצֶּלֶם דּוֹמֶה לָאָדָם בְּכֹל שִׁטְחוֹ הַנִּרְאֶה, בְּתָאֳרוֹ וְצוּרַת אֵבָרָיו וְשִׁעוּרוֹ וּמַרְאֵהוּ, יַחְשֹׁב שֶׁמְּלֶאכֶת הַצֶּלֶם כִּמְלֶאכֶת הָאָדָם בְּשָׁוֶה, לְסִכְלוּתוֹ בְּמַה שֶּׁבְּתוֹךְ הָאֶחָד וּמַה שֶּׁבְּתוֹךְ הָאַחֵר. אַךְ הֶחָכָם הַיּוֹדֵעַ תּוֹכוֹת שְׁנֵיהֶם, יֵדַע כִּי תּוֹךְ זֶה הַצֶּלֶם אֵין תִּקּוּן מְלָאכָה בּוֹ כֹּל עִקָּר, וְתוֹךְ הָאָדָם יֵשׁ בּוֹ נִפְלָאוֹת בֶּאֱמֶת, וְעִנְיָנִים מוֹרִים עַל חָכְמַת הַבּוֹרֵא, מֵהִמָּשֵׁךְ עֲצַבָּיו בִּשְׁרִירָיו וְהִסְתַּעֲפָם, וְהִבָּדֵל מֵיתָרָיו וּמְקוֹמוֹת דִּבּוּקָם, וְהִסְתַּבֵּךְ קְשָׁרָיו וְאֵיךְ צְמִיחָתָם, וְהַרְכָּבַת עֲצָמָיו וּפִרְקֵיהֶם, וִיצִיאַת גִּידָיו דּוֹפְקִים וּבִלְתִּי דּוֹפְקִים וְהִתְחַלְּקָם, וַהֲנָחַת אֵיבָרָיו קְצָתָם מִקְּצָתָם, גְּלוּיֵיהֶם וְנִסְתְּרֵיהֶם, כֹּל אֶחָד מֵהֶם בְּשִׁעוּרוֹ וּתְכוּנָתוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וְכָרָאוּי לוֹ. כֵּן הַסָּכָל בְּסוֹדוֹת סִפְרֵי הַנְּבוּאָה וּבְתוֹכוֹת* תּוֹרָתֵנוּ, כְּשֶׁיַּעֲרֹךְ* זֹאת הַתּוֹרָה לַתּוֹרָה הַבְּדוּיָה - יַחְשֹׁב שֶׁבֵּינֵיהֶן דִּמְיוֹן, כְּשֶׁיִּמְצָא בְּתוֹרַת ה' אֲסוּרוֹת וּמֻתָּרוֹת וּבָאַחֶרֶת גַּם כֵּן אֲסוּרוֹת וּמֻתָּרוֹת, וּבְתוֹרַת ה' מַעֲשֵׂי עֲבוֹדָה וּבְזֹאת מַעֲשֵׂי עֲבוֹדָה, וְתוֹרַת ה' תְּצַוֶּה וְתַזְהִיר וּתְיַעֵד טוֹב וָרָע, וְכֵן זֹאת תְּצַוֶּה וְתַזְהִיר וּתְיַעֵד טוֹב וָרָע. וְאִלּו הֵבִין שְׁנֵי הַתּוֹכוֹת, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית הָאֲמִתִּית כֹּל חָכְמָתָהּ בְּתוֹכָהּ, וְשֶׁאֵין בָּהּ לֹא מִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין בְּתוֹכָהּ עִנְיָנִים מְבִיאִים תּוֹעֶלֶת בַּשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁית, וּמַרְחִיקִים נֵזֶק מוֹנֵעַ מִן הַשְּׁלֵמוּת הַהִיא, וְיַקְנוּ מַעֲלוֹת מִדּוֹת וּמַעֲלוֹת שִׂכְלִיּוֹת, לֶהָמוֹן כְּפִי שִׂכְלָם וְלַסְּגֻלּוֹת* כְּפִי הֲשָׂגָתָם, וּבָהֶם יִהְיֶה הַקִּבּוּץ הָאֱלֹהִי* חָשׁוּב וּמְעֻלֶּה, מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי הַשְּׁלֵמֻיּוֹת יַחַד, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַשְּׁלֵמוּת הָרִאשׁוֹנָה, אֲשֶׁר הִיא הֶמְשֵׁךְ מְצִיאוּתוֹ בָּעוֹלָם עַל הַטּוֹב שֶׁבָּעִנְיָנִים הַנְּאוֹתִים* לָאָדָם, וְהַשְּׁלֵמוּת הַשְּׁנִיָּה, וְהִיא הַשָּׂגַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהֵן כְּפִי יְכֹלֶת הָאָדָם. וְשֶׁהַתּוֹרוֹת הַהֵן הַמִּתְדַּמּוֹת - עִנְיָנִים אֵין תּוֹךְ לָהֶם, רַק חִקּוּי לְבַד, וְדִמּוּי וְהֶמְשֵׁל, כִּוֵּן בּוֹ הַמְדַמֶּה לְהַגְדִּיל עַצְמוֹ, וְשֶׁיָּבִיא לַחְשֹׁב שֶׁהוּא כִּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְנִגְלְתָה חֶרְפָּתוֹ לַמַּשִּׂיגִים, וְשָׁב שְׂחוֹק וָלַעַג, כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂחֲקוּ וְיִלְעֲגוּ עַל הַקּוֹף כְּשֶׁיְּחַקֶּה פְּעֻלּוֹת הָאָדָם.
___________________________________
בְּחִינָה – הבנה ויכולת הבחנה. הַהֶפְרֵשׁ – ההבדל. הַצֶּלֶם – פסל. שֶׁיָּשׁוּב – שיגיע להיות. וּבְתוֹכוֹת – בפנימיות. כְּשֶׁיַּעֲרֹךְ – כשישווה. וְלַסְּגֻלּוֹת – ליחידים בני מעלה. הַקִּבּוּץ הָאֱלֹהִי – החבורה הולכת כפי ההדרכה האלוהית. שֶׁבָּעִנְיָנִים הַנְּאוֹתִים – הראויים, מידות מתוקנות.
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
13 - איגרת תימן חלק ד'
14 - איגרת תימן חלק ה'
15 - איגרת תימן חלק ו'
טען עוד
פעמים רבות במהלך ההסטוריה עמדה דת התורה בהשוואה לדתות אחרות. פעמים רבות שאלונו אחרים או שאלנו בעצמנו מה ההבדל בין דתנו שבה אנו מאמינים והולכים, לבין הדתות האחרות? ספרים רבים עסקו בשאלה זו, כמו הכוזרי במאמר הראשון, ששם עסק בזה בהרחבה. אמנם ברור הוא שדת התורה מוכחת באופן מוחלט על ידי המסורת והמעמדים הגדולים הניסיים שחווה עמנו, עד כדי שאף שאר הדתות בנויות עליהם, אך היכן מתבטא הבדל זה שבין דת האמת, דתנו, לבין הדתות הבדויות שבאו אחרי התורה? היכן נראה ההבדל בין מעשה אלוהים למעשה אדם?
דברי הרמב"ם כאן מבארים מהו ההבדל המהותי בין דת התורה, שהיא מלאכת ה', לבין שאר הדתות המנסות להידמות לתורה, שנוצרו בידי אדם. הרמב"ם מבאר זאת באמצעות משל: משל לאדם לעומת פסל בדמות האדם. מבחינה חיצונית נראה הפסל כמו האדם, אך, מדגיש הרמב"ם, ההבדל הוא בפנימיות . בפנימיות האדם, במורכבות איבריו, רואים שיש כאן יצירה אלוהית, רואים כאן חכמה ורואים שבאמת נוצרה כאן יצירת פאר, לעומת הצלם שתוכו אינו כברו ובתוכו הכל סתום וגולמי ולא נוצר שם דבר.
מסביר הרמב"ם שכך הוא בנמשל, התורה אל מול שאר הדתות. אמנם בדמיון החיצוני הן נראות שוות – בשתיהן יש אסור ומותר, מצוות עשה ושכר ועונש. אך זה הוא רק המבנה החיצוני – בתוכיות המצוות רואים שבשאר הדתות אין יצירה אלוהית ואין חכמה שנראית. שאר הדתות יכולות רק להבטיח בצורה מאגית שאם תעשה כך יהיה לזה יעוד כזה ושכר כזה וכן הלאה. אך בתורה, להבדיל, אין לך אף לא מצוה אחת שאין בה שתי שלמויות, גם שלמות אנושית, והתקדמות האדם במידות טובות וממוצעות, וגם התעלות והשגת מושכלות שכליים (שלמות רוחנית). כאן רואים שזה הוא מעשה ה', כאן יש יצירה אלוהית.
הרחבות
אמונה אלוהית ואמונה אנושית
וְהַהֶפְרֵשׁ בֵּין תּוֹרָתֵנוּ וְהַתּוֹרוֹת אֲשֶׁר הִתְדַּמּוּ בָּה, כַּהֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָדָם הַחַי הַמְדַבֵּר, וְהַצֶּלֶם אֲשֶׁר תְתֻקַּן מְלַאכְתּוֹ מִן הַשַּׁיִשׁ אוֹ הָעֵץ אוֹ הַכֶּסֶף אוֹ הַזָּהָב, עַד שֶׁיָּשׁוּב דּוֹמֶה לָאָדָם. הרמב"ם מסביר את ההבדל המהותי בין תורת האמת לבין דתות אחרות, על ידי המשלתן לגוף חי שברא הקב"ה לעומת גוף חסר רוח חיים שיצרו אדם. ר' יהודה הלוי , בספרו 'הכוזרי', מבאר גם כן שההבדל בין היהדות לעבודה זרה הוא כמו בין יצירה אלוהית לבין יצירה אנושית: "כי הדברים אשר יכינו לקבל הרשמים (– ההשפעות) ההם האלֹהיים אינם ביכולת אדם ולא יוכלו לשער כַּמותם ואיכותם... צריך בזה אל ידיעה שלימה מפורשת תכלית הביאור מאת האלהים . ומי שהגיעוֹ... וקיים אותו על גבוליו ותנאיו בלב שלם, הוא המאמין. ומי שהשתדל לתקן הדברים לקבל הענין ההוא במחקר ... הוא הממרה (– כופר), כי הוא מקריב הקרבנות ומקטיר הקטורות מהקָשה וסברא, ואיננו יודע אמִתת מה שראוי..." [מאמר ראשון, עט].
כדי להסביר את ההבדל התהומי בין שני סוגי העבודות, מביא ר' יהודה הלוי משל: הדבר דומה לרופא מפורסם במקצועיותו, שהגיעו אליו רבים לקבל תרופות. בתקופה מסוימת הרופא נעדר, ובזמן הזה נכנס למחסן איש פשוט וחילק לכולם מהתרופות. מובן שהתרופות לא הועילו ואף הזיקו, כיוון שהאיש לא ידע איזו תרופה מתאימה לטיפול במחלה, מהו המינון הנכון, מתי לקחת אותה וכן הלאה. כך, כדי לעבוד את ה' בצורה האמתית, צריך להיצמד ל'הוראות היצרן' ולא לחקור או להמציא הוראות מזויפות. אפילו אם לוקחים את אותן 'תרופות' בדיוק, ומשתמשים בהן על פי הוראות של מחשבה אישית או המצאה ולא לפי ההוראות האלוהיות – זה הופך באחת מאמת לשקר, מעבודת ה' לעבודת עצמי.
לעילוי נשמת הניה בת יעקב ורבקה ע"ה
חלק ב'
כ"ז חשוון תשע"ו
בשביל הנשמה | כ"ז חשוון תשע"ו
חלק ו'
ב' כסלו תשע"ו
בשביל הנשמה | ב' כסלו תשע"ו
לימוד שבועי באמונה כו חשוון- ב כסלו תשע"ו
כו חשוון- ב כסלו תשע"ו
בשביל הנשמה | כו חשוון- ב כסלו תשע"ו
איגרת תימן חלק ט"ו
י"ב טבת התשע"ו
בשביל הנשמה | י"ב טבת התשע"ו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מתנות בחינם
ראיית המבט השלם
איך ללמוד גמרא?
דיני פלסטר בשבת
חידוש כוחות העולם
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
מי אתה עם ישראל?
הקשבה בזמן של פילוג
איך עושים קידוש?