ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְאוּלָם מַה שֶּׁרְאִיתִיךָ נוֹטֶה אֵלָיו מֵעִנְיָן הַכּוֹכָבִים וְהַדִּבּוּקִים* שֶׁהָיוּ וְשֶׁעֲתִידִים לִהְיוֹת - כֹּל זֶה הוּא עִנְיָן שֶׁרָאוּי שֶׁתְּסִירֵהוּ מִדַּעְתְּךָ, וּתְכַבֵּס מַחְשַׁבְתְּךָ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר תְּכַבֵּס הַבֶּגֶד הַמְטֻנָּף מִטִּנּוּפוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עִנְיָנִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם כְּלָל אֵצֶל הַחֲכָמִים הַשְּׁלֵמִים, וַאֲפִלּוּ אֲשֶׁר אֵין לָהֶם דָּת, כֹּל שֶׁכֵּן בַּעֲלֵי הַדָּת, וּבִטּוּלָם מְבֹאָר נִגְלֶה בִּטְעָנוֹת שִׂכְלִיּוֹת, אֵין זֶה מְקוֹם זִכְרָן. אָמְנָם שְׁמַע קְצָת מַה שֶּׁבָּא בַּתּוֹרָה בָּזֶה.
ה' מפר את תחזיות החוזים
דַּע, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, בְּעָמְדוֹ הִסְכִּימוּ הַחוֹזִים כֻּלָּם שֶׁזֹּאת הָאֻמָּה לֹא תַּצְלִיחַ, וְלֹא תֵּצֵא מֵעַבְדוּתָהּ לְעוֹלָם. וּבַזְּמָן שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהוּא תַּכְלִית* רֹעַ מַזָּלָהּ - אָז בָּאָה לָהּ הַהַצְלָחָה, וְעָמַד בָּהּ מִבְחַר הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי*, וּפְדָאָהּ. וּבָעֵת שֶׁהִסְכִּימוּ הַחוֹזִים שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם יִיטַב אֲוִירָהּ בַּזְּמָן הַהוּא, וְתִשְׁמַן, וְיַצְלִיחוּ אֲנָשֶׁיהָ תַּכְלִית הַהַצְלָחָה - אָז חָלוּ בָּהֶם הַמַּכּוֹת. אָמַר יְשַׁעְיָה, מְתָאֵר אֵלּוּ הָעִנְיָנִים: "אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ" וְגוֹ' (ישעיה יט, יב). וְכֵן מַמְלֶכֶת נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע, כְּשֶׁהִסְכִּימוּ חֲכָמָיו וְחוֹזָיו וְכֹל מִי שֶׁמִּתְפָּאֵר בְּמַלְכוּתוֹ בְּהַקְדָּמַת יְדִיעָה, שֶׁזּוֹ הִיא תְּחִלַּת הַצְלָחָתוֹ, וְשֶׁמֶּמְשַׁלְתָּם מַאֲרֶכֶת וּמַתְמֶדֶת - אָז סָרָה מַלְכוּתוֹ וְאָבְדָה, כְּמוֹ שֶׁיִּעֲדָהּ ה' רָע. אָמַר יְשַׁעְיָהוּ גַּם כֵּן, מְשַׂחֵק עֲלֵיהֶם עַל זֶה, וּמַלְעִיג עֲלֵיהֶם בְּהִתְפָּאֲרָם בְּהַקְדָּמַת הַיְדִיעָה, וְעַל הַמַּמְלָכָה עַצְמָהּ בְּחָשְׁבָהּ שֶׁבָּהּ חֲכָמִים מוֹעִילִים בְּחָכְמָתָם, אָמַר: "יַעַמְדוּ נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים" וְגוֹ' (שם מז, יג). וְכֵן יִהְיֶה הָעִנְיָן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, מְהֵרָה יִגָּלֶה, כִּי כְּשֶׁיַּחְשְׁבוּ הָאֻמוֹת שֶׁזֹּאת הָאֻמָּה לֹא תִּהְיֶה לָהּ מַלְכוּת לְעוֹלָם, וְלֹא מֶמְשָׁלָה, וְלֹא תְּשׁוּעָה מֵאֲשֶׁר הֵם בּוֹ, וְיַסְכִּימוּ עַל זֶה כֹּל הַחוֹזִים וְהַקּוֹסְמִים וּבַעֲלֵי הַכֹּחוֹת - יָפֵר ה' מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וֶאֱמוּנוֹתֵיהֶם הַשִּׁקְרִיּוֹת, וְיֵרָאֶה הַמָּשִׁיחַ. אָמַר יְשַׁעְיָה, מְבָאֵר זֶה הָעִנְיָן: "מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל, מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל, מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַיִם תּוּשַׁב וּלְעָרֵי יְהוּדָה תִּבָּנֶינָה וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם" (שם מד, כה). זֹאת הִיא הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית אֲשֶׁר יַאֲמִינוּהָ עֲדַת יִשְׂרָאֵל, לֹא תַּבִּיט לְמַאֲמַר אוֹמֵר דִּבּוּק קָטָן אוֹ גָּדוֹל.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
29 - איגרת תימן חלק י"ח
30 - איגרת תימן חלק י"ט
31 - איגרת תימן חלק כ'
טען עוד
ביאורים
הרמב"ם רואה כי השואל מושפע מתיאוריות האסטרולוגים, ומבהיר לו את יחסו השלילי אליהן.
תיאוריות אלו אינן עומדות בכללי ההיגיון ואינן מקובלות על חכמי העולם, הדתיים ושאינם דתיים. יתרה מכך, התורה מדריכה אותנו כי הנהגת ה' אינה כבולה לשום תיאוריה מוגבלת, בין אם יש לה ביסוס מדעי והגיוני ובין אם לא. דוגמה בולטת לכך רואים בתקופה שלפני יציאת מצרים. כל בעלי התחזיות למיניהם גרסו כי לעם ישראל אין סיכוי לצאת משיעבוד האימפריה המצרית, ושלא הגיוני כי ארץ בעלת אקלים כה יפה ונוח תיהפך לגיהנום עלי אדמות. כן אפשר לראות זאת בנבואתו של ישעיהו, המתייחס לכל התחזיות האופטימיות בדבר עתידה של האימפריה הבבלית וקובע כי היא תיפול ותאבד.
החוזים המצרים והבבלים עמדו בראש פסגת האינטלגנציה והמדע בזמנם. תחזיותיהם היו נר לרגליהם של מלכים רבים והמון העם כולו. גם כיום אנו נפגשים בתחזיות רבות, שחלקן אף מבוססות על המדע, ביחס לעתיד הצפוי לנו. הרמב"ם מלמדנו כי הנהגת ה' עומדת מעל כולם, והיא זו המכוונת את כל מה שקורה. אמנם אנו יכולים ואף מחוייבים להתייחס לכל הניתוחים האנושיים, אך עלינו לזכור כי ישנה הנהגה אלוהית היכולה לשנות הכל בן רגע. אמונת ישראל וכוחו אינם כבולים לשום תיאוריה ולשום חוק טבעי או פיזיקלי, כיוון שכוחם בא ממקור עליון יותר.
הרחבות
התורה אינה נוגדת את ההיגיון האנושי
שֶׁהֵם עִנְיָנִים אֵין אֱמֶת בָּהֶם כְּלָל. הרמב"ם מסביר שדברי החוזים בכוכבים הינם שקר. בהלכות עבודה זרה מרחיב הרמב"ם הגדרה זו לכל מיני קסמים וניחושים ודומיהם, שאינם אמת ובכל זאת התורה אסרתם, אלא שהם כולם שקר: "ודברים אלו כולן דברי שקר וכזב הן... ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על הלב שיש בהן תעלה (– תועלת)... כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודברי חכמה אבל התורה אסרה אותן אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ... אבל בעלי החכמה ותמימי (– שלמי) הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינן דברי חכמה אלא תוהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן, ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים, 'תמים תהיה עם ה' אלהיך' " [יא, טז]. מדברי הרמב"ם עולה שכוונת התורה באומרה "תמים תהיה עם ה' אלוהיך" [דברים יח, יג] היא שיש להיות שלמים בחכמה, ולא לנטות אחרי דברי הבל כקסמים, צפייה בכוכבים וכדומה. ההליכה בדרך התורה אינה ויתור על האמת וההיגיון האנושי, אלא נובעת מחכמה גדולה ורחבה.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
משמעות המילים והדיבור שלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהו הכח שמוציא את עם ישראל ממשבר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
