ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בגיל עשרים ואחת התיישב בהורדנא כבעל משפחה וידוע כגדול בתורה ובקבלה, אולם סירב לקבל עליו רבנות.
אשתו וילדיו התפרנסו בדוחק על שולחן חותנו, והוא ישב בבית המדרש של 'חברת ש"ס' ולמד יומם וליל.
כדי למצוא לו מקור פרנסה, החליטו גדולי התורה בעיר להציע לו משרת שמש ב'חברת ש"ס'. הוא קיבל את הצעתם ברצון ושמח לשמש את הרבנים.
כל ימיו עסק ר' נחומקה בצדקה ובגמילות חסדים, חיזר על הפתחים ואסף צדקה לעניים. הוא לא נהנה במאומה מכספי הצדקה שאסף, העמיד עליו מנהל חשבונות ודקדק בכל פרוטה שקיבץ. מן הבוקר ועד הלילה כיתת רגליו מבית לבית ולא מנע עזרה גם משאינם בני ברית.
ר' נחומקה היה חולה וחלש בגופו, חי תמיד חיי צער ורוב ילדיו מתו בחייו, אולם רוחו לא נשברה. תמיד היה מלא מרץ ודרוך לפעולה. בלילות היה מגיד שיעורים לפני למדנים וגם לפני בעלי מלאכה.
יום אחד הבחין בחור ישיבה בן 15 בשם ר' ישראל מאיר הכהן בר' נחומקה שבכל לילה בחצות הוא נעלם, הולך למקום כלשהו וחוזר כעבור שעה. יום אחד החליט להתחקות בחשאי אחר מעשיו באותה שעה. הוא עקב אחרי ר' נחומקה ממרחק, והצליח לראות שהוא הולך לבית הכנסת המרכזי, מוציא מפתח מכיסו ונכנס פנימה.
למחרת בלילה התפלל ר' ישראל מאיר ערבית בבית הכנסת המרכזי, ואחרי כן פנה בזהירות לעזרת נשים, שם טמן עצמו מתחת לאחד הספסלים. כשיצאו כולם, חיפש ר' נחומקה מי נותר בבית הכנסת ובעזרת נשים, ומשלא ראה איש יצא וסגר את הדלת, והותיר את ר' ישראל מאיר במקום.
בחצות לילה שמע ר' ישראל מאיר את המפתח מסתובב בחור המנעול. ר' נחומקה נעמד בפתח ההיכל וסגר את הדלת אחריו. הביט ר' ישראל מאיר בחרדה על ר' נחומקה מהורדנא. ר' נחומקה פסע לעבר בימת העץ העומדת באמצע ההיכל, עלה בגרם המדרגות ונעמד בטבורו של בית הכנסת. על הבימה הישנה נחו שני ארגזים עם דברי גניזה. תחב ר' נחומקה את ידו לאחד מהם והוציא ספר שנראה כספר קבלה.
ר' נחומקה פתח את הספר והחל ללמוד בעמידה לאור נרות קטנים שריצדו בהיכל. הוא התנועע קלות והביט עמוקות בספר, מרוכז בדביקות בלימודו. לפתע נחרד הנער המתחבא. אש ליחכה ליד ר' נחומקה שהמשיך ללמוד. ר' ישראל מאיר רצה לזעוק "אש! הצילו!", אלא שמיד הבחין בכך שלא מדובר באש גשמית רגילה ושתק. הוא הביט באימה בר' נחומקה ההוגה בתורה כנתינתה בהר סיני.
לאחר שעת לימוד בעמידה סגר ר' נחומקה את הספר ונשקו והאש כבתה. ר' ישראל מאיר לא יכול היה להירדם עד הבוקר מרוב התרגשות.
מאז התחבר ר' ישראל מאיר לרבי נחומקה. הוא נהג לבחון את מעשיו והנהגותיו של הצדיק הצנוע, כי ידע היטב מה צפון בהם.
באחד מלילות חנוכה התארח ר' ישראל מאיר בביתו של רבי נחומקה והמתין לראות כיצד רבו מברך ומדליק נרות חנוכה. אולם להפתעתו, כאשר הגיע זמן ההדלקה הרב ישב במקומו והמשיך לעסוק בלימודו ובענייניו.
ר' ישראל מאיר ידע שרבי נחומקה מדקדק להדליק נרות חנוכה מיד בהגיע הזמן הראוי, אבל לא העז לומר מאומה. רבי נחומקה המשיך לעסוק בשלו מבלי לומר מילה. חלפו שעות והנרות בחנוכייה עדיין לא דלקו, ותמיהתו של ר' ישראל מאיר הלכה וגברה.
אז נשמעה נקישה על דלת הבית. ר' ישראל מאיר מיהר לפתוח את הדלת ואשתו של רבי נחומקה נכנסה בזריזות, ואז בלי שהיות מיותרות החל רבי נחומקה לברך ולהדליק נרות חנוכה.
בתום "מעוז צור", בעוד הנרות מאירים, פנה ר' ישראל מאיר אל רבו ביראת כבוד וביקש שיסביר לו מדוע כה איחר במצוות ההדלקה.
רבי נחומקה החל להסביר: "במסכת שבת נשאלת שאלה: אם יש לאדם כסף לקנות נר אחד בלבד לליל שבת של חנוכה, האם עליו לקנות נר של שבת או שעדיף שיקנה נר חנוכה. הגמרא קובעת כי האדם מחויב להוציא את כספו על נר שבת, מפני שהנרות גורמים לכך שישרור שלום בבית, ולכן נר שמחזיק שלום בית עדיף על נר חנוכה שיש בו פרסומי ניסא".
"ממילא", המשיך רבי נחומקה, "הואיל וסוף מעשה במחשבה תחילה, אין ספק בלבי שאילו הגיעה הרבנית הביתה והייתה רואה שלא המתנתי לה להדלקת נרות חנוכה, הייתה נפגעת מאוד, ולכן דחיתי את מועד ההדלקה עד לבואה".
"רואה אתה, תלמידי חביבי", הוסיף רבי נחומקה, "שהגמרא עצמה מקילה בנרות חנוכה כדי להדגיש את גודל העניין של שלום בית. אם כן, האם בגלל הדלקת נרות חנוכה אגרום לפגיעה בשלום בית?! לא נותרה לי ברירה אלא לדחות את הדלקת הנרות מעבר לזמן הראוי ולהמתין לבואה, ואז להדליק בזמן שעדיין ראוי לפי ההלכה".
זה היה מורו ורבו של ר' ישראל מאיר הכהן, שנודע בהמשך חייו כחפץ חיים.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
