ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (בראשית ל"ז א)
מצינו במדרש:
"אברהם גייר גיורים, הדא הוא דכתיב (בראשית יב) ויקח אברם את שרי אשתו [וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן], א"ר אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא, אם מתכנסין כל באי העולם לבראות אפילו יתוש אחד אינן יכולין ואת אומר ואת הנפש אשר עשו בחרן, אלא אלו הגרים שגייר אותם אברהם ולמה אמר עשו ולא אמר גיירו ללמדך שכל מי שהוא מקרב את הגר, כאלו בראו, תאמר אברהם היה מגייר ושרה לא היתה מגיירת תלמוד לומר ואת הנפש אשר עשו בחרן אשר עשה אין כתיב כאן אלא אשר עשו, א"ר חוניא אברהם היה מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים, ומה ת"ל אשר עשו, אלא מלמד שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה, יעקב גייר גיורים דכתיב ויאמר יעקב אל ביתו [וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי] ויתנו אל יעקב [אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם] (בראשית ל"ה ב-ד, עיינו ברש"י שם, עיינו גם בדברינו לפרשת וישלח תשסז) ביצחק לא שמענו והיכן שמענו רבי יצחק ותאני לה משום רבי הושעיא רבה בשם ר' יהודה בר סימון כאן כתיב וישב יעקב בארץ מגורי אביו מאי מגורי אביו מגיורי אביו" (בראשית רבה (וילנא) פרשת וישב פרשה פד ד ד"א וישב יעקב וגו').
המדרש מוכיח כי סוגיית הגיור העסיקה מאוד את האבות (והאימהות), אברהם, שרה, יצחק ויעקב הקדישו לכך משאבים, זמן ומאמצים מיוחדים.
אחת מ'פצצות הזמן' השוכנות בתוך החברה הישראלית היא בעייתם של מי שעלו ארצה מכח חוק השבות, קיבלו אזרחות ישראלית מלאה, ולפחות בדור השני דוברים עברית, לומדים במוסדות החינוך היהודים ואפילו התורנים, משרתים בצה"ל וחיים כאן בכל המובנים, אך אינם מוגדרים על פי ההלכה כיהודים.
דא עקא כאשר הם רוצים להתחתן על פי חוק, מדינת ישראל איננה מציעה פתרון עבורם. שהרי על פי חוקי המדינה, חתונה היא אקט דתי שמנוהל על פי דתו של המבקש והם חסרי דת. מדובר על מאות אלפים, ההערכות נעות בין שלוש מאות אלף לחצי מיליון (כולל הדור השלישי).
ניתן לחלקם לשלש קבוצות:
הראשונה - כוללת יהודים, שבגלל השואה הנוראה ושלטון הרשע הסובייטי אבדו את היכולת להוכיח את יהדותם. אין ברשותם מסמכים ואין להם מסורת של חיים יהודיים.
השניה - צאצאים של יהודים, שבגלל הנסיבות הקשות התחתנו עם לא יהודיות והם חייבים בגיור מלא על פי ההלכה.
השלישית - בני משפחה רחוקים של יהודים שהיו זכאים לעלות ארצה מכוח חוק השבות.
בדברינו בשבועות הקרובים, נבחן מה ניתן לעשות בעניינה של כל קבוצה ומה רבני מכון "ארץ חמדה" מציעים כפתרון. נתחיל בקבוצה הראשונה. בירור יהדות הוא תחום נרחב. ניתן להוכיח יהדות בדרכים שונות. על מדינת ישראל להשקיע מאמצים גדולים, בסדר גודל לאומי, כדי לעזור למבקשים לחזור לחיק האומה. לית מאן דפליג כי זוהי מצווה גדולה לעזור לאחינו ולאחיותינו לשוב לצור מחצבתם. אין צורך בשום פרוצדורה הלכתית מהרגע שהוכח כי אכן מדובר ביהודים, גם אם רק אימם יהודית. מבחינת "ארץ חמדה" אנו עסוקים בכתיבת תשובה הלכתית שתציע פתרון לכ40% מהעולים. לכשנסיים נקרא לגדולי הרבנים בארץ ובעולם יחד עם גדולי המדענים להצטרף אליה. בשבוע הבא נפרט יותר בנושא מרתק זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
