ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת־רִבְקָה וַתְּהִי־לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ:
רש"י מבאר:
האהלה שרה אמו. ויביאה האהלה ונעשית דוגמת שרה אמו, כלומר והרי היא שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו.
אצל שרה דולק היה הנר מערב שבת לערב שבת. מה משמעות הדבר? בעל מאור ושמש (דברים רמזי יום ב' של סוכות) ביאר יפה את הדבר:
וְיֵרָאֶה לרמוז בזה, כי הנה ידוע אשר השם יתברך נתן לנו שבתות למנוחה ומועדים לשמחה המזכירין את ה' לעמו ישראל, בכדי שיהיה עת פנוי לאיש ישראלי להמשיך עליו אור קדושה גם על ימי חול, ולהכין לעצמו משבת לחבירו…
וזהו ביאור מאמר חז"ל שהובא בפירוש רש"י, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, רומז שהמשיכה אור קדושה משבת לחבירו.
מהות השבת – חיבור בין קודש לחול. הנר הדלוק משבת לשבת מסמל את החיבור בין שבת לשבת באמצעות ימות החול שביניהם. שרה עשתה פעולה בערב שבת, אך הפעולה המשיכה גם לימות החול.
נרות השבת שאנו מדליקים כבים במהלך השבת ולכן אינם ממשיכים לדלוק בשבוע שלאחריה, אך פעולת הדלקת הנר נעשית לפני השבת. גם אצלנו הדלקת הנר סמוך לשבת מהווה את החיבור הראשוני שבין החול ובין הקודש. דבר זה בא לידי ביטוי חזק במיוחד במנהג שנוהגות רבות מנשות ישראל במהלך הדלקת הנרות: להדליק, לכסות עיניים, לברך ולפקוח עיניים. ההדלקה נעשית ביום חול עבור השבת, ואת אותו אור הופכים מידית לקדוש באמצעות הברכה. לאחר הברכה פוקחים עיניים, ומגלים שפתאום אותו נר שהיה נר חול, הופך לנר קודש!
וישנו רעיון נוסף בעניין הדלקת הנרות. אצל שתי האמהות, שרה ורבקה, דלוק היה הנר משבת לשבת. מה הדבר מזכיר לנו? הדבר מזכיר את בית המקדש ואת נר התמיד שהיה דלוק בלילה וביום עד בין הערביים בדרך נס (עיין רמב"ן שמות כ"ז, כ; ובריטב"א שבת כב. בניגוד לרש"י בשמות שם). זהו הנס המיוחד בנר המקדש (ובלחם הפנים המחזיק משבת לשבת – עיין משנה במנחות י"א, ז) וזהו הנס המיוחד אצל שרה – נר הדולק משבת לשבת.
מכאן למדנו שנרות השבת מקבילים לנרות המקדש. הקבלה שכזו ניתן לראות בגמרא בשבת (כא.):
תני רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת – אין מדליקין בהן במקדש, משום שנאמר להעלות נר תמיד. הוא תני לה והוא אמר לה: כדי שתהא שלהבת עולה מאיליה, ולא שתהא עולה על ידי דבר אחר.
נרות שבת מקבילים לנרות המקדש[1]. מהות הנר – להביא את אור ה' לעולם. לכן יש צורך בפתילה טובה, ויש להשאיר את האש הדולקת ליד הפתילה עד שהלהבה אוחזת בפתילה, עולה מאליה ואיננה צריכה אחר כך תיקון והטיה (רש"י שבת כא.). כך גם על אור השבת להיכנס לתוך נשמתנו, להיות טבעי ולהאיר מעצמו: "שתהא שלהבת עולה מאליה".
יש כאן חיבור נפלא בין עולם החול לעולם הקודש, בין עולם קדושת הזמן – השבת, לעולם קדושת המקום – מקדש.
את כל אלו זוכה האישה לעשות, ובכך להפוך את ביתה למקדש מעט בשבת. כך כתוב בתיקוני הזוהר (תיקון כ"ד):
וצריך איתתא לתקנה שרגא בליל שבת לימינא, ואיתחשב לה כאילו תיקנה מנרתה בדרום ופתורתא בצפון [וצריכה האישה לתקן את הנר בליל שבת בצד ימין, ובכך ייחשב לה הדבר כאילו תיקנה את המנורה בדרום ואת השולחן בצפון]… אמרין אלין מלאכין דקא נחתין עם שכינתא: לית דין אתר הדיוט, אלהין אתר דרעוא בה מן קדם ה' [אומרים אלו המלאכים היורדים עם השכינה: אין זה מקום פשוט אלא מקום שיש בו רצון מלפני ה']…
האישה זוכה להפוך את ביתה למקום משכנו של הקב"ה בשבת, ולהכניס את אור השכינה לתוך ביתה!
למדנו דבר זה משרה ומרבקה, ונשות ישראל זוכות לעשותו מדי שבת: להשרות שכינה בתוך ביתנו, להפוך את עולם החול – שבו היינו שרויים עד עתה – לעולם של קודש!
[1] השל"ה (שבת, תורה אור כ"ט) כתב אף הוא שיש הנוהגים להדליק שבעה נרות כנגד שבעת הנרות שבמנורה (ויש הנוהגים לסמל כך את שבעת ימי השבוע על פי האר"י).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
