ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- איגרת תימן
וְכֵן רְאִיתִיךָ אוֹמֵר שֶׁהַמַּדָּע בְּאַרְצוֹתֵיכֶם מֻעָט, וּפָסְקָה מִכֶּם הַחָכְמָה, וְשַׂמְתָּ סִבָּתוֹ הֱיוֹת הַדִּבּוּק בַּמְשֻׁלֶּשֶׁת הָעֲפָרִית*. דַּע שֶׁזֶּה מִקְרֶה בִּלְתִּי מְיֻחָד בְּאַרְצוֹתֵיכֶם, אֲבָל הוּא הַיּוֹם בְּכֹל יִשְׂרָאֵל, כְּלוֹמַר: הֶפְסֵק הַחָכְמָה וְחֻלְשַׁת הַיְדִיעוֹת. וְעִלַּת* זֶה בֶּאֱמֶת הִיא מַה שֶּׁיִּעֲדָנוּ ה' רָע עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ: "לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִנַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר" (שם כט, יד), וְאֵין סִבָּתוֹ לֹא מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית וְלֹא מְשֻׁלֶּשֶׁת אִשִּׁית. וְהַמּוֹפֵת עָלָיו, שֶׁשְּׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב: "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם" (מלכים א ה, יא), הָיָה בְּאֶמְצַע מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית. וְכֵן אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה, אֲשֶׁר הָיָה עַמּוּדוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא גִּלָּה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּכֹל הָעוֹלָם, וְיָסַד פִּנַּת הַיִּחוּד לְכֹל בְּנֵי הָאָדָם, וְכֵן יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אֲשֶׁר שְׁלָשְׁתָּם הֵם נוֹשְׂאֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד* בְּלִבּוֹתָם אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּהוּ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: "הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים' (בראשית לה, יג)" (בראשית רבה מז, ו; שם פב, ו) - אֵלּוּ הָאָבוֹת שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ בְּאֶמְצַע מְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית גַּם כֵּן. וְיִתְבָּאֵר כֹּל זֶה בְּמַה שֶּׁנּוֹדַע שֶׁהַדִּבּוּק הַקָּטָן, וְהוּא דִּבּוּק שַׁבְּתַאי וָצֶדֶק, מִזְּמָן שֶׁיִּתְחַבְּרוּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁיִּתְחַבְּרוּ עַד שֶׁיִּתְחַבְּרוּ פַּעַם שֵׁנִית - הַזְּמָן שֶׁבֵּינָתַיִם עֶשְׂרִים שָׁנָה מִשְּׁנֵי הַחַמָּה בְּקֵרוּב. וְלֹא יָסוּרוּ מִלְּהִתְחַבֵּר בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחַת שְׁנֵים עָשָׂר חִבּוּרִים, וְתִהְיֶה מִדַּת עֲמֹד הַדִּבּוּקִים בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחַת מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. אַחַר כֵּן יֶעְתַּק דִּבּוּקָם בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת אַחֶרֶת, וְהוּא שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּבּוּק הָאֶמְצָעִי, וְהוּא דִּבּוּק הַהֶעְתֵּק הַהוֹוֶה כֹּל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁל חַמָּה. וְיִהְיֶה לְפִי זֶה הַסֵּדֶר, מִיּוֹם שֶׁיִּתְחַבְּרוּ שְׁנֵי הַכּוֹכָבִים הָאֵלֶּה בְּמַעֲלָה אַחַת, אֵיזוֹ מַעֲלָה שֶׁתִּהְיֶה, עַד שֶׁיִּתְחַבְּרוּ בַּמַּעֲלָה הַהִיא בְּעַצְמָהּ - תת"ק וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וְזֶהוּ הַדִּבּוּק הַגָּדוֹל הַהוֹוֶה כֹּל אֶלֶף שָׁנָה חָסֵר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהוּא מִיּוֹם שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ שַׁבְּתַאי וָצֶדֶק בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן מִמַּזָּל טָלֶה עַד שֶׁיִּתְדַּבְּקוּ פַּעַם שֵׁנִית. וּכְשֶׁתָּשִׁיב הַחֶשְׁבּוֹן לְאָחוֹר, יִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁזָּכַרְתִּי לְךָ מִהְיוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בִּמְשֻׁלֶּשֶׁת עֲפָרִית, וְכֵן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. וְאוּלָם הֵבֵאתִי לְךָ זֶה לְהָסִיר מִמְּךָ הַסָּפֵק, שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ לַמְשֻׁלֶּשֶׁת בָּזֶה סִבָּה. החכמה אינה תלויה
האמונה בדיבוק היא שקר
וְכֵן אָמְרְךָ שֶׁאֲנָשִׁים חִשְּׁבוּ הַדִּבּוּק הֶעָתִיד וּמָצְאוּ שִׁבְעַת הַכּוֹכָבִים כֻּלָּם יִתְקַבְּצוּ בְּמַזָּל אֶחָד - הוּא מַאֲמָר בִּלְתִּי אֲמִתִּי מִמִּי שֶׁאֲמָרוֹ לְךָ, שֶׁאֵין שָׁם דִּבּוּק שֶׁל שִׁבְעָה כְּלָל, לֹא בַּדִּבּוּק הֶעָתִיד לִהְיוֹת רִאשׁוֹנָה, וְלֹא בְּהַרְבֵּה דִּבּוּקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו, וְאוּלָם זֶה דְּבַר מִי שֶׁלֹּא יֵדַע לְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן טוֹב, כְּמוֹ שֶׁסִּפַּרְתָּ מִכְּלַל דְּבָרָיו שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה מַבּוּל מֵעָפָר וַאֲוִיר. וַאֲשֶׁר רָאוּי לְךָ שֶׁתֵּדָעֵהוּ, שֶׁאֵלּוּ הַמַּאֲמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב, וְלֹא תִּהְיֶה אֶצְלְךָ רְאָיָה עַל אֲמִתָּתָם הִמָּצְאָם כְּתוּבִים בַּסְּפָרִים, כִּי הַשַּׁקְרָן כְּמוֹ שֶׁיְּכַזֵּב בְּפִיו כֵּן יְכַזֵּב בְּקֻלְמוֹסוֹ, וְאֵינוֹ נִמְנָע לוֹ. וְהַסְּכָלִים הַפְּתָיִים הֵם אֲשֶׁר תִּהְיֶה אֶצְלָם רַאֲיַת אֲמִתַּת מַאֲמָר הֱיוֹתוֹ כָּתוּב, וְלֹא בָּזֶה יִתְאַמְּתוּ הַדֵּעוֹת, אֲבָל בְּפָנִים אֲחֵרִים.
___________________________________
איגרת תימן (40)
בשביל הנשמה
30 - איגרת תימן חלק י"ט
31 - איגרת תימן חלק כ'
32 - איגרת תימן חלק כ"א
טען עוד
ביאורים
אתמול למדנו כי הנהגת ה' עומדת מעל כל החישובים האנושיים, והיום הרמב"ם מראה כיצד אחת מתיאוריות האסטרולוגים, שהשואל הסתמך עליה, מופרכת על ידי החישובים האנושיים עצמם. אגב כך אנו נחשפים לבקיאותו המופלאה של הרמב"ם בחוכמת האסטרונומיה.
השואל טוען כי החכמה בארצו מועטת בשל ה"דיבוק במשולשת העפרית", שהוא התקבצות של מספר כוכבים בסדר מסוים. על פי תאוריות האסטרולוגים דיבוק זה משפיע לרעה על רמת החכמה באזורים שונים. הרמב"ם דוחה זאת בהסבירו כי מיעוט החכמה היא תופעה שתקרה לישראל בגלות, ואף ישעיהו הנביא חזה אותה. הוא מוסיף להוכיח כי "דיבוק" זה הינו חסר משמעות, והיה קיים בזמנם של האבות הקדושים ושלמה המלך. כפי שאנו כבר יודעים – הוא לא השפיע כלל על השגותיהם בחכמה ובקדושה.
הרמב"ם מפריך את החששות בדבר מבול של עפר ואוויר שחזו האסטרולוגים, וסותר את חישוביהם בדבר היווצרות "דיבוק" מסוים של שבעה כוכבים. הוא מסביר כי העובדה שתיאוריות אלו כתובות בספרים והן נחלתם של רבים אינה מרתיעה אותנו. כשם שאפשר לומר דברי הבל בעל פה, אפשר לעשות זאת גם בספר. בחתירה לאמת איננו מתחשבים בקישוטים חיצוניים ובמוסכמות חברתיות. גם כאשר אנו נתקלים בתיאוריות ותרבויות מרשימות – יש לבררן בלא מורא באמצעות הכלים שה' חנן אותנו.
עולה השאלה – הדרכה זו רלוונטית לאנשים חכמים וכשרוניים כדוגמת הרמב"ם, המסוגלים לברר לעומק כל תיאוריה ולבדוק את אמִתותה. מה יעשו אנשים שאינם בעלי ידע כה נרחב באסטרונומיה, פילוסופיה, לוגיקה ועוד? כיצד יוכלו למצוא את הדרך הישרה? על כך נלמד מחר.
הרחבות
תורה ומדע
הֶפְסֵק הַחָכְמָה וְחֻלְשַׁת הַיְדִיעוֹת. הרמב"ם מסביר שכיום אנו חסרים חכמות עמוקות, כעונש על חטאנו. במורה נבוכים הרמב"ם מפרט יותר, שעם ישראל ביסודו הוא עם חכם, ורק בעקבות הגלות, שבה עם ישראל התערבב בגויים הבורים, הוא סיפח לעצמו את דעותיהם. על פי זה הרמב"ם מיישב סתירות רבות בין התורה לבין הפילוסופיה והמדע: "כי אומתנו היא אומה מלומדת מושלמת... אולם כאשר רשעי האומות הבורות איבדו את מעלותינו הטובות והשמידו את דברי החכמה שלנו ואת יצירותינו, וקטלו את חכמינו עד שנעשינו בורים, כפי שאיים לעשות לנו בשל עוונותינו באומרו ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר [ישעיה כט, יד], ואנו התערבנו בהם, עברו אלינו דעותיהם... ואנו גדלנו מורגלים לדעותיהם של הבורים הפכו עניינים פילוסופיים כאילו הם זרים לתורתנו כמו שהם זרים לדעותיהם של הבורים, ואין הדבר כן " [ב, יא]. דברים דומים אמר הרב צבי יהודה קוק : "לבחור ששאל על הסתירות בין תורה למדע, השבתי בקיצור: לא כל מה שאומרים בשם המדע זה מדע, וגם לא כל מה שאומרים בשם התורה זו תורה. לא כל אחד ראוי ודי מומחה כדי לדבר בשם התורה. שני הדברים צריכים להתברר לאמיתותם, ואחרי הבירור, רוב השאלות מתנדפות ממילא" [שיחות הרב צבי יהודה בראשית, עמ' 67-66].
לעילוי נשמת ר' יהודה ב"ר חיים שמחה נוימן ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
