בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • איגרת תימן
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
4 דק' קריאה
עמידת המשיח
וְאוּלָם אֵיךְ יַעֲמֹד הַמָּשִׁיחַ וְאָנָה יַעֲמֹד - הוּא יַעֲמֹד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, וּבָהּ יַתְחִיל לְהִגָּלוֹת, כְּאָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: "וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ" (מלאכי ג, א). וְאוּלָם אֵיכוּת* עֲמִידָתוֹ הִיא, שֶׁלֹּא יִוָּדַע כְּלָל קֹדֶם עָמְדוֹ, בְּעוֹד שֶׁאֵינוֹ מָשִׁיחַ, עַד שֶׁיֵּאָמֵר עָלָיו שֶׁהוּא בֶּן פְּלוֹנִי וּמִמִּשְׁפָּחָה פְּלוֹנִית, אֲבָל* יַעֲמֹד אִישׁ לֹא יִוָּדַע קֹדֶם הִגָּלוֹתוֹ, וְהָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר יֵרָאוּ עַל יָדוֹ יִהְיוּ רְאָיָה עַל אֲמִתַּת טַעֲנָתוֹ וַאֲמִתַּת יִחוּסוֹ. אָמַר ה' יִתְעַלֶּה מְתָאֵר עִנְיָן זֶה: "הִנֵּה אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח" (זכריה ו, יב). וְאָמַר יְשַׁעְיָהוּ גַּם כֵּן, מְתָאֵר הִגָּלוֹתוֹ מִבִּלְתִּי שֶׁיִּוָּדַע לוֹ לֹא אָב וְלֹא אֵם וְלֹא מִשְׁפָּחָה וְלֹא יַחַס וְלֹא קְרוֹבִים, אָמַר: "וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו" וְגוֹ' (ישעיה נג, ב). וְאַחַר הִגָּלוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְקַבְּצוֹ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם וּשְׁאָר עָרֵי יִשְׂרָאֵל - יִתְפַּשֵּׁט יָמָּה וָקֵדְמָה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֲלֵיכֶם לְתֵימָן וְלַאֲשֶׁר אַחֲרֵיכֶם בְּהֹדּוּ, כְּאָמְרוֹ עַל יְדֵי יְשַׁעְיָהוּ: "הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים" וְגוֹ' (שם יח, ב).

מעלות המשיח בנביאים
וְאוּלָם רֹב מַעֲלוֹתָיו אֲשֶׁר תֵּאֲרוּהוּ בָּהֶן כֹּל הַנְּבִיאִים, מִמֹּשֶׁה תְּחִלָּה עַד מַלְאָכִי, אַתָּה יָכוֹל לְלַקְּטָן מִכֹּל הָאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים*. וְאָמְנָם הַמְיֻחָדוֹת שֶׁבָּהֶן, שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵרָאֶה - יַבְהִיל ה' כֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ מִשָּׁמְעוֹ, וְתִפָּסֵד מַלְכוּתָם, וְיִמָּנְעוּ מֵעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ לֹא בְּחֶרֶב וְלֹא בְּמֶרֶד, רְצוֹנִי לוֹמַר: שֶׁהֵם לֹא יְדַבְּרוּ בּוֹ, וְלֹא יְכַזְּבוּהוּ, אֲבָל יִבָּהֲלוּ מִן הָאוֹתוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁיֵּרָאוּ עַל יָדוֹ, וְיִדֹּמּוּ*. אָמַר יְשַׁעְיָה מְתָאֵר הִכָּנַע כֹּל הַמְּלָכִים לְפָנָיו: "עָלָיו יִקְפְּצוּ* מְלָכִים פִּיהֶם" (שם נב, טו). וְשֶׁהוּא יָמִית כֹּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לַהֲמִיתוֹ בְּמִצְוָתוֹ, וְלֹא יִנָּצֵל וְלֹא יִמָּלֵט מִיָּדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ: "וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע" (שם יא, ד). וְאוּלָם הִסְתַּלֵּק הַמִּלְחָמוֹת וְהַחֶרֶב מִמִּזְרַח הָאָרֶץ וְעַד מַעֲרָבָהּ - לֹא יִהְיֶה זֶה בִּתְחִלַּת הִגָּלוֹתוֹ, אֲבָל אַחַר מִלְחֶמֶת גּוֹג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר יְחֶזְקֵאל.

סימנים שישו לא המשיח
וְאֵינִי רוֹאֶה שֶׁזֶּה אֲשֶׁר נִרְאָה אֶצְלְכֶם יֵשׁ בּוֹ מִזֶּה דָּבָר. וְאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁוּעַ הַנָּצְרִי, שְׁחוּק עֲצָמוֹת, עִם רֹב מַה שֶּׁיִּחֲסוּהוּ אֵלָיו הַנָּצְרִים שֶׁעָשָׂה, מֵהַחֲיוֹת הַמֵּתִים כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ, וּמִן הַנִּפְלָאוֹת הָהֵן אֲשֶׁר יְשַׁקְּרוּ בָּהֶן, עַד שֶׁאִלּוּ נוֹדֶה לָהֶם בָּם עַל צַד הַצָּעַת הַטַּעֲנָה – לֹא הָיוּ נִצּוֹלִים עִמָּנוּ בְּטַעֲנָתָם שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ, כִּי נַרְאֶה לָהֶם מִן הַכָּתוּב אֶלֶף סִמָּנִים אוֹ קָרוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה בְּיֵשׁוּעַ וַאֲפִלּוּ לְפִי טַעֲנָתָם. הֲיִתְפָּאֵר בְּזֹאת הַמַּדְרֵגָה אֶלָא מִי שֶׁיָּשִׂים עַצְמוֹ שְׂחוֹק?

עצה לאנשי תימן
סוֹף דָּבָר, שֶׁזֶּה הָאִישׁ אִלּוּ אָמַר זֶה בְּזָדוֹן וּבִזּוּי - הָיָה מִתְחַיֵּב אֶצְלִי מִיתָה. אֲבָל הַקָּרוֹב אֶצְלִי, וְהוּא הָאֱמֶת, שֶׁהוּא נִשְׁתַּגֵּעַ וְנִפְסַד דִּמְיוֹנוֹ. וַאֲנִי אִיעַצְכֶם עָלָיו עֵצָה טוֹבָה לָכֶם וְלוֹ, וְהִיא, שֶׁתִּכְפְּתוּהוּ* זְמָן, עַד שֶׁיִּתְפַּרְסֵם אֵצֶל הַגּוֹיִם כֻּלָּם שֶׁנִּפְסַד שִׂכְלוֹ, וּתְפַרְסְמוּ זֶה לִבְנֵי אָדָם, וְאַחֲרֵי כֵן תַּתִּירוּהוּ. וּבָזֶה תַּצִּילוּ אוֹתוֹ תְּחִלָּה, כִּי כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ הַגּוֹיִם דְּבָרָיו אַחַר זֶה הָעִנְיָן יִשְׂחֲקוּ עָלָיו וְיַחְזִיקוּהוּ לְמִשְׁתַּגֵּעַ, כַּאֲשֶׁר הוּא, וְתַצִּילוּ עַצְמְכֶם מֵרָעַת הַגּוֹיִם. וְאִם תַּנִּיחוּ הָעִנְיָן עַד שֶׁיִתְפַּרְסֵם לַגּוֹיִם – תְּמִיתוּהוּ*, וְאוּלַי יָבוֹא עֲלֵיכֶם רֹגֶז* בַּעֲבוּרוֹ.
___________________________________
אֵיכוּת – צורת הופעתו. אֲבָל – אלא. הָאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים – ספרי התנ"ך. וְיִדֹּמּוּ – וישתקו. יִקְפְּצוּ – יסגרו. שֶׁתִּכְפְּתוּהוּ – תאסרוהו. תְּמִיתוּהוּ – תגרמו למיתתו בידי הגויים. רֹגֶז – אומות העולם יכעסו עליכם.


ביאורים
אתמול התחלנו ללמוד על המעלות המרשימות של המשיח, מעלות שיוכיחו את היותו משיח אמת. לאחר שהיכרנו את מעלותיו האישיות, נמשיך להכיר את מעלותיו המדיניות והצלחותיו והלאומיות.
המחשבה כאילו המשיח יהיה אדם פשוט, שבאופן פתאומי יתגלה ויודיע לכולם שהוא המשיח – כפי שעשה אותו מתחזה – גם היא נובעת מבורות. המשיח בראש ובראשונה יהיה מלך גדול על ישראל, ככל תנאי המלך. מלך מבית דוד, שימלוך בארץ ישראל ויביא הצלחות אדירות לעם ישראל. ככל שהצלחותיו ילכו ויגדלו בהנהגתו את ישראל, בענייני גשמיותם ובענייני רוחניותם, כך יגדלו סיכוייו להיות המשיח. וכשיגיע להישגים אדירים – כשכל עמי העולם יקבלו מרותו ומשפטו, כשלא יהיה מי שיעז לעמוד נגדו, וכשיהיה לו שלטון עולמי לבסס את מלכות האמת ולהכחיד את הרשעה – רק אז יוכר כמשיח באופן ודאי (ראה בדברי הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם, יא, ד). אמנם, לפני שיומלך הוא אכן יהיה אדם פשוט מאוד, שאינו מפורסם כלל (ודאי שלא יהיה מפורסם כמשיח בכל ישראל לפני שיומלך, כפי שאותו המתחזה מנסה).
לכן גם דעת הנוצרים, המאמינים שישו היה משיח, מושתתת על בורות בענייני המשיח ובנבואות הרבות אודותיו. הרי אפילו אם נקבל את טענותיהם השקריות באשר לניסים שעשה, כגון החייאת מתים, הלוא אין בכך די כדי ללמד על מעלת נבואה החורגת מהרגיל (כבר אליהו ואלישע החיו מתים), וכל שכן שלא הביא לישראל ולאנושות דבר אחד מכל מה שהמשיח אמור להביא. זאת אומרת שאף אם היינו מקבלים את כל סיפורי השקרים של הנוצרים כאמת, עדיין היה ברור ומוכח שהטענה שהוא היה משיח היא שקר גדול.
לכן, מסכם הרמב"ם, אין ספק שאותו מתחזה שבתימן אינו המשיח. אם הוא מזיד בדבריו דינו מוות, ואם מעשיו נובעים משיגעון, כפי הנראה, עדיין הוא מהווה סכנה לעצמו ולכלל היהודים, כי עלולים להאשימם במרד. עצת הרמב"ם ליהודים היא לכלוא אותו, עד שיתפרסם בין הגויים שהוא משוגע ושאין מי שהולך אחריו.

הרחבות
התפשטות הנצרות והאיסלם
נַרְאֶה לָהֶם מִן הַכָּתוּב אֶלֶף סִמָּנִים אוֹ קָרוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא הָיָה בְּיֵשׁוּעַ וַאֲפִלּוּ לְפִי טַעֲנָתָם. הרמב"ם במקום אחר מסביר מזווית מבט אלוהית מדוע דתות הנצרות והאיסלם התפרסמו בעולם: "אבל מחשבות בורא עולם אין כח באדם להשיגם כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד . שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד' [צפניה ג, ט]. כיצד? כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים ובעמים רבים ערלי לב, והם נושאים ונותנים בדברים אלו ובמצוות התורה. אלו (– הללו) אומרים מצוות אלו אמת היו וכבר בטלו בזמן הזה ולא היו נוהגות לדורות, ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם ואינן כפשוטן וכבר בא משיח וגלה נסתריהם. וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום וינשא, מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו (– הנחילו להם) אבותיהם ושנביאיהם ואבותיהם הטעום" [הלכות מלכים ומלחמותיהם יא, ג].
גם רבי יהודה הלוי כותב דברים דומים: "ואלה האומות הם הצעה והקדמה למשיח המחוכה , אשר הוא הפרי, וישובו כלם פריו כאשר יודו לו וישוב העץ אחד, ואז יפארו ויוקירו השורש אשר היו מבזים אותו" [ספר הכוזרי מאמר ד, כג].
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il