ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אווירת הויכוח שבין יעקב לבניו סביב 'אירועי שכם' היא של מתח בין דורי, בין הזקנה והחכמה של יעקב לבין הקנאות והנחרצות של בניו. שמעון ולוי, מתוך תחושת שליחות של עשיית צדק מול אלו אשר טמאו את דינה אחותם עושים 'נקמה בגויים תוכחות בלאומים', בצירוף גבייה מאסיבית של ממון שכם - 'ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו'. יעקב, אביהם הזקן, רואה לעומתם תמונה כוללת יותר, אחראית יותר, החוששת מתגובת גויי הארץ - 'ונאספו עלי והכוני'. זו ראייה שיש בה צד פרגמטי ובוגר, ואף טקטי ובטחוני.
מלבד המתח בין הצעירוּת והרגש הגואה למול השכל האחראי והמאופק עולֶה כאן גם הפער בין שלטון השכל לשלטון הרגש. התובענה, 'הכזונה יעשה את אחותנו'? נותרת דמומה בחלל האויר בואכה שכם, ואנו מתרוצצים בין הפרשנויות לשתיקה: אין תגובה לדבריהם של הבנים כי אכן לטענת עומק שכזו אין כל תשובה, או שמא להיפך, יעקב לא מגיב שהרי 'מה תשובה זו עושה לחשש יעקב על השמדתו הוא וביתו' כדברי רבינו ה'אור החיים' הקדוש שם.
האינטליגנציה
יעקב המציג את כובד הראש האינטלקטואלי נראה יציב יותר, מאזן ומרגיע לעומת גאות הרגשות החמים של הבנים. זו האחריות ש'עושה את זה' למנהיג. העם, ההמון, הנוער, מלאים פעמים רבות 'פתרונות קסם' למצבים קשים שבהם בוחרת ההנהגה במדיניות של הבלגה לעומת התביעה לתוקפנות מצדם של הצעירים בעלי הכח, מלאי האון והגבורה. ניכר בעליל כי מאחורי הפער הזה עומד המנגנון של 'יוסיף דעת' במובן זה שהדעת ההולכת ומתווספת עם הבגרות מוסיפה מרחב של גוונים בין השחור ללבן של הצעירים. שוב אין האדם הבוגר מבחין רק בקצוות, בקיצוניות, אלא חי הרמוניה שלימה של מצבי חיים ואפשרויות.
אלא שיוסיף דעת גם יוסיף מכאוב, כי אכן, מגוון צבעי ביניים זה שמצד אחד פורס את מרחב הראייה, גם משבש מצד שני ומטשטש את חדות האבחנות. מבחינה זו, המשקל המבורך של תוספת הדעת יכול להפוך לעומס יתר בעת הצורך לחריצת דין, לקביעת תגובה. הבנים, הדור הצעיר, אכן עוד לא ראה את כל צדדי החיים ומורכבותם האין סופית. הוא עוד לא יודע את כל גווני ההשלכות שיכולות להיות לכל צעד פזיז שיינקט בלא חשיבה מעמיקה. אבל הוא כן יודע בחדוּת חד משמעית, שלעולם לא יתכן ש'כְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ'! שאין עוברים הלאה אם 'נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקב'!
יתרונה של רוח ההמון
צד זה של עוז החיים, הפן של היצריות הדורשת נקמה באויב הינו הפועל היוצא של עולם חוויתי עשיר יותר שקיים אצל ההמון באופן מפותח יותר מאשר אצל שכבת האינטלקטואלים שמעליו. ועולם זה רגיש וקרוב יותר לתחושה המבורכת של כבוד האומה, תחושה המתעמעמת עקב ריבוי הדעת, שלפעמים בעת של חילול כבוד האומה ריבוי דעת זה מוסיף מכאוב. באובדנה של תחושת הכבוד, של הצורך במחאה נוראה נגד חילול כבודנו - האינטליגנציה לבדה איננה מבטיחה עתיד לאומה.
בחלוף זמנים רבים בהם לא נראה ביטוי מעשי של מחיקת חילול הלאומיות הישראלית - היא מתחללת והולכת מתוכנו ועל ידינו, על ידי ההנהגה, שהיא אולי מלאת חשיבה ועמוסת תובנות אך מעוטת רגישות לכבוד הלאומי.
חיבור הצדדים השונים
ההמון הרגיש אינו נעדר חכמה, כי הרגש גם הוא הינו תובנה ראויה של החיים. וכך גם שמעון ולוי אינם רק עמוסי אמוציות של תוקפנוּת. הם מבינים, שהבלגה על חילול כבוד האומה היא שמביאה לסכנה מפניה חושש יעקב (אור החיים שם), שהרי בעם שתגובותיו רופסות על פגיעה בגופו ועל חילול כבודו - ניתן עוד להוסיף ולפגוע כהנה וכהנה.
וכיון שהצדדים אינם כה סותרים הרי שמן המיצר הזה צריך להחלץ. לא או רגש כבוד לאומי או מחשבה רחבה - אלא זה בצד זה, זה מזין את זה. לא רק נבערים מדעת יזעקו על נבלה כלפי כבודנו הלאומי ולא רק אדישים לחילול כל קודש יהיו עשירים בדעת.
לכך צריכה הנהגה להוביל. לשחרור נכון וממלכתי של הקנאה לכבוד האומה נגד מחלליו, שאם לא כן, יש חשש כפול: או שהנקמה תצא מכלל שליטה ותאבד את כבודה, או שבלא כיוון נכון של האגרסיוֹת הלאומיות, המוצדקות, כלפי אויבינו, ההנהגה עצמה חלילה תעמוד לכלות את כל היקר לה ולבניה - מפאת השיבוש שהתבסס במערכות הנורמאליוּת שכרעו מנטל 'הומאניזם' ו'הבנה ללב האוייב' - תולדת רוחב הדעת המשתק.
כדי לפלס נכונה דרך בטוחה בין סלעי הקונפליקט, דרך שתהא נכוחה אל מול מצוקי אדם העומדים מולנו - נלך בדרכה של תורה, של עדינות כשנצרך, מלווה נאמנה לאנושיות רגישה, ושל תקיפות נוקשה, כשנצרך, בהגנה על כבוד בית ישראל - בית יעקב. אור התורה, אור ה' הוא המנחה את המחשכים, ולאורו נלך - 'בית יעקב לכו ונלכה באור ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
