ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אווירת הויכוח שבין יעקב לבניו סביב 'אירועי שכם' היא של מתח בין דורי, בין הזקנה והחכמה של יעקב לבין הקנאות והנחרצות של בניו. שמעון ולוי, מתוך תחושת שליחות של עשיית צדק מול אלו אשר טמאו את דינה אחותם עושים 'נקמה בגויים תוכחות בלאומים', בצירוף גבייה מאסיבית של ממון שכם - 'ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו'. יעקב, אביהם הזקן, רואה לעומתם תמונה כוללת יותר, אחראית יותר, החוששת מתגובת גויי הארץ - 'ונאספו עלי והכוני'. זו ראייה שיש בה צד פרגמטי ובוגר, ואף טקטי ובטחוני.
מלבד המתח בין הצעירוּת והרגש הגואה למול השכל האחראי והמאופק עולֶה כאן גם הפער בין שלטון השכל לשלטון הרגש. התובענה, 'הכזונה יעשה את אחותנו'? נותרת דמומה בחלל האויר בואכה שכם, ואנו מתרוצצים בין הפרשנויות לשתיקה: אין תגובה לדבריהם של הבנים כי אכן לטענת עומק שכזו אין כל תשובה, או שמא להיפך, יעקב לא מגיב שהרי 'מה תשובה זו עושה לחשש יעקב על השמדתו הוא וביתו' כדברי רבינו ה'אור החיים' הקדוש שם.
האינטליגנציה
יעקב המציג את כובד הראש האינטלקטואלי נראה יציב יותר, מאזן ומרגיע לעומת גאות הרגשות החמים של הבנים. זו האחריות ש'עושה את זה' למנהיג. העם, ההמון, הנוער, מלאים פעמים רבות 'פתרונות קסם' למצבים קשים שבהם בוחרת ההנהגה במדיניות של הבלגה לעומת התביעה לתוקפנות מצדם של הצעירים בעלי הכח, מלאי האון והגבורה. ניכר בעליל כי מאחורי הפער הזה עומד המנגנון של 'יוסיף דעת' במובן זה שהדעת ההולכת ומתווספת עם הבגרות מוסיפה מרחב של גוונים בין השחור ללבן של הצעירים. שוב אין האדם הבוגר מבחין רק בקצוות, בקיצוניות, אלא חי הרמוניה שלימה של מצבי חיים ואפשרויות.
אלא שיוסיף דעת גם יוסיף מכאוב, כי אכן, מגוון צבעי ביניים זה שמצד אחד פורס את מרחב הראייה, גם משבש מצד שני ומטשטש את חדות האבחנות. מבחינה זו, המשקל המבורך של תוספת הדעת יכול להפוך לעומס יתר בעת הצורך לחריצת דין, לקביעת תגובה. הבנים, הדור הצעיר, אכן עוד לא ראה את כל צדדי החיים ומורכבותם האין סופית. הוא עוד לא יודע את כל גווני ההשלכות שיכולות להיות לכל צעד פזיז שיינקט בלא חשיבה מעמיקה. אבל הוא כן יודע בחדוּת חד משמעית, שלעולם לא יתכן ש'כְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ'! שאין עוברים הלאה אם 'נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקב'!
יתרונה של רוח ההמון
צד זה של עוז החיים, הפן של היצריות הדורשת נקמה באויב הינו הפועל היוצא של עולם חוויתי עשיר יותר שקיים אצל ההמון באופן מפותח יותר מאשר אצל שכבת האינטלקטואלים שמעליו. ועולם זה רגיש וקרוב יותר לתחושה המבורכת של כבוד האומה, תחושה המתעמעמת עקב ריבוי הדעת, שלפעמים בעת של חילול כבוד האומה ריבוי דעת זה מוסיף מכאוב. באובדנה של תחושת הכבוד, של הצורך במחאה נוראה נגד חילול כבודנו - האינטליגנציה לבדה איננה מבטיחה עתיד לאומה.
בחלוף זמנים רבים בהם לא נראה ביטוי מעשי של מחיקת חילול הלאומיות הישראלית - היא מתחללת והולכת מתוכנו ועל ידינו, על ידי ההנהגה, שהיא אולי מלאת חשיבה ועמוסת תובנות אך מעוטת רגישות לכבוד הלאומי.
חיבור הצדדים השונים
ההמון הרגיש אינו נעדר חכמה, כי הרגש גם הוא הינו תובנה ראויה של החיים. וכך גם שמעון ולוי אינם רק עמוסי אמוציות של תוקפנוּת. הם מבינים, שהבלגה על חילול כבוד האומה היא שמביאה לסכנה מפניה חושש יעקב (אור החיים שם), שהרי בעם שתגובותיו רופסות על פגיעה בגופו ועל חילול כבודו - ניתן עוד להוסיף ולפגוע כהנה וכהנה.
וכיון שהצדדים אינם כה סותרים הרי שמן המיצר הזה צריך להחלץ. לא או רגש כבוד לאומי או מחשבה רחבה - אלא זה בצד זה, זה מזין את זה. לא רק נבערים מדעת יזעקו על נבלה כלפי כבודנו הלאומי ולא רק אדישים לחילול כל קודש יהיו עשירים בדעת.
לכך צריכה הנהגה להוביל. לשחרור נכון וממלכתי של הקנאה לכבוד האומה נגד מחלליו, שאם לא כן, יש חשש כפול: או שהנקמה תצא מכלל שליטה ותאבד את כבודה, או שבלא כיוון נכון של האגרסיוֹת הלאומיות, המוצדקות, כלפי אויבינו, ההנהגה עצמה חלילה תעמוד לכלות את כל היקר לה ולבניה - מפאת השיבוש שהתבסס במערכות הנורמאליוּת שכרעו מנטל 'הומאניזם' ו'הבנה ללב האוייב' - תולדת רוחב הדעת המשתק.
כדי לפלס נכונה דרך בטוחה בין סלעי הקונפליקט, דרך שתהא נכוחה אל מול מצוקי אדם העומדים מולנו - נלך בדרכה של תורה, של עדינות כשנצרך, מלווה נאמנה לאנושיות רגישה, ושל תקיפות נוקשה, כשנצרך, בהגנה על כבוד בית ישראל - בית יעקב. אור התורה, אור ה' הוא המנחה את המחשכים, ולאורו נלך - 'בית יעקב לכו ונלכה באור ה'.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
איך להתכונן לחגים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
