ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בת אל מזל
א.מצוות עשה מדאורייתא (לרוב הראשונים) לענג את השבת במאכלים ומשקים טובים ומשובחים.
ב.הבטחות רבות נאמרו בחז"ל למקיימים מצווה זו. בימינו, רובינו יכולים לענג את השבת בדרגה הגבוהה ביותר.
ג. ראוי לקנות את צרכי השבת ביום שישי כדי שיהיה ניכר שהקניה היא לכבוד שבת.
ד.העובדים ביום שישי, יקדימו את קניותיהם לחמישי, על מנת שיספיקו להכין את האוכל לכבוד שבת.
א. עונג שבת
"אמר רב יהודה אמר רב: כל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו שנאמר והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" (שבת קיח א).
הבטחה זו והבטחות נוספות נאמרו מפי האמוראים על מצוות התורה לענג את השבת 1 .
כיצד מענגים את השבת? שלש מידות בדין זה 2 :
א. מי שיש לו יכולת כלכלית לענג את השבת במאכלים ומשקים משובחים, יוציא כפי יכולתו.
ב. מי שאין ביכולתו לעמוד בהוצאות כבדות, יצא ידי חובתו אפילו אם יקנה דבר קטן לכבוד שבת.
ג. מי שאין לו ממון לקנות אוכל לשלש סעודות, אלא רק לשתי סעודות, עליו אמר רבי עקיבא "עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות" ופטור משלש סעודות.
בימינו ברוך ה' רובנו חיים ברמה כלכלית שמאפשרת לענג ולכבד את השבת כראוי לה, ברווח ובשמחה 3 .
ב. קניות לשבת
"אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר ברוך ה' יום יום" (ביצה טז א).
וכתבו הפוסקים שהלל הזקן מודה לשמאי, וסובר שכך היא המידה הנכונה, אלא שבטחונו בהקב"ה היה חזק כל כך והיה בטוח שיזמין לו הקב"ה בהמה נאה לשבת.
להלכה פסקו ראשונים ואחרונים כבית שמאי. אלא שבזמנינו שהשפע ברשתות השיווק ובחנויות רב, אין כמעט משמעות לדין זה 4 .
ככלל, ראוי לקנות את צרכי שבת ביום שישי דווקא ולא קודם, לפי שכך ניכר יותר שהקניות הם לכבוד שבת. אלא שמובא בפוסקים שדברים שצריכים הכנה רבה וטרחא, מותר לקנותם קודם.
וממילא, מי שעובד ביום שישי, עדיף שיקדים את הקניות והבישולים.
ראוי לומר על כל דבר שקונה שהוא 'לכבוד שבת' 5 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
