ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר הלכה יומית

תערובת פירות שביעית בפירות רגילים

מוקדש לרפואת
רוני תחיה בת טובה
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
עיקרי ההלכות
א. מותר לערב פירות הקדושים בקדושת שביעית עם פירות רגילים, גם במקרה שהפירות הרגילים הם הרוב. לכן, מותר להכין סלט אן מרק מירקות הקדושים בקדושת שביעית יחד עם ירקות שאינם קדושים בקדושת שביעית.
ב. יש לנהוג בתערובת כולה בקדושת שביעית, למרות שפירות השביעית הינם מיעוט, מפני שהתערובת מוגדרת כדבר שיש לו מתירין.

א. עירוב פירות שביעית עם פירות רגילים
כתב השו"ע: "אין מבטלין איסור לכתחילה" (יו"ד סימן צ"ט סעיף ה), כלומר, אסור להביא למצב בו איסור נהפך להיתר על ידי ביטול ברוב. לדוגמא, אסור לקחת חתיכת נבלה ולבשלה עם הרבה חתיכות כשרות על מנת שיהיה ניתן לאוכלה מכוח ביטול בששים1.
עם זאת, לפי חלק מהפוסקים מותר לערב היתר בהיתר. לדוגמא, לערב חלב במים (כשיש ששים במים נגד החלב) ואחר כך לבשל במים אלו בשר. אין בזה בישול בשר בחלב ואין בזה איסור מדין ביטול לכתחילה מאחר ובזמן הביטול הכול היה היתר (ויש חולקים בדין זה ואוסרים לבטל היתר בהיתר באופן זה)2.
שאלה מעניינת מתעוררת בפירות שביעית. מצד אחד פירות שביעית הם היתר ולכן אם מערבים אותם עם פירות אחרים הרי זה ביטול היתר בהיתר. מצד שני לפירות יש קדושה וצריך לשמור עליהם בקדושתן וכאשר מערבים אותם עם פירות היתר מורידים את הפירות מקדושתם (למרות שעדיין יש לשמור את התערובת בקדושת שביעית, כדלהלן סעיף ב), וזה דומה לביטול איסור בהיתר בו גורמים לאיסור לפקוע.
להלכה פסק הגרש"ז אויערבך זצ"ל שלמרות שאסור לאבד ולגרום הפסד לפירות שביעית, מותר להוריד את הפירות מקדושתן ע"י ביטול ברוב3.
על פי זה, מותר לחתוך סלט ירקות שבו מלפפון אחד שקדוש בקדושת שביעית ומלפפונים אחרים שאין בהם קדושה והם הרוב. קל וחומר שמותר לחתוך סלט בו רק מלפפון אחד שקדוש בקדושת שביעית וירקות אחרים שאין בהם קדושה והם הרוב, לפי שהמלפפון ניכר ודבר שניכר אינו בטל ברוב.
כמו כן, מותר לבשל מרק ירקות כשאחד הירקות קדוש בקדושת שביעית. ומותר גם לטחון את המרק למרות שעל ידי זה מורידים את הירק מקדושתו (אם יש ששים כנגדו) 4.

ב. האם יש לנהוג קדושת שביעית בתערובת
בכל מקרה יש לשמור על התערובת ולא לגרום לה הפסד, לפי שהאיסור להפסיד פירות שביעית לא נובע מקדושתם, אלא מאחר והם הפקר והתורה זיכתה לו אותם רק לאכילה ודין זה לא פוקע בביטול, מפני שהתערובות מוגדרת כ"דבר שיש לו מתירין" (תערובת שיש אופן שניתן להשתמש בכולה בדרך היתר)5.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-
עוד בנושא הלכה יומית

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il