ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כוחות צבא ומשטרה נמצאים בכל מקום וצלפים עומדים על הגגות ברחבי העיר. בתי קולנוע, מסעדות, פאבים, תיאטראות ואפילו הרכבת התחתית נסגרו'.
"אני ממש מופתע מההשפעה על הטרוריסטים שהצליחו לזרוע פחד", אמר אחד מתושבי העיר, "אני מרגיש שהפסדנו להם, ובכך הפסדנו את החופש לעשות כל העולה על רוחנו". (מתוך העיתונות, בעקבות החששות האחרונים ממתקפות טרור).
והשבוע בתל אביב (מתוך העיתונות) – 'על מסרי ההרגעה של המשטרה לציבור, נכתב ונאמר - "הסכנות היום-יומיות לציבור, גם אם המחבל איננו מסתובב ברחוב, הן לא פחותות. לא ייתכן שרוצח אחד ישבית את המדינה. צריך לחזור לשגרה תוך כדי דריכות".
בארצנו הקדושה והאהובה, הסובלת מאויבים ומחבלים רבים, מתלבטים רבים פעם אחר פעם – האם לשנות מאורח החיים בעקבות הטרור, או להמשיך ולדבוק בשגרת החיים. מחד – עומדת המצווה 'ונשמרתם לנפשותיכם', מאידך – דווקא המשך שגרת החיים תוכיח לאויבינו, שאין בכוחם לנצחנו, והמוטיבציה שלהם לביצוע פיגועים תפחת, ונמצאו הנפשות נשמרות.
בפרשת וארא, אנו מוצאים את משה מתרה פרעה, לפני הנחתת חלק מהמכות. בהתראה לפני מכת הברד, משנה משה בלשונו ואומר (ט, יד): "כי בפעם הזאת, אני שולח את כל מגפותי אל ליבך...". הלשון – 'כל מגפותי' מתמיה את המפרשים – מדוע דווקא מכת הברד נקראת 'כל מגפותי'?
רש"י במקום מתרץ את הקושיא, ואומר שלשון זו מכוונת למכת בכורות, "למדנו מכאן שמכת בכורות שקולה כנגד כל המכות". תירוץ זה תמוה מאד, שהרי אמנם אפשר להבין שמיתת הבנים הבכורים קשה למצרים יותר מכל הצרות, אבל דברי משה נאמרו לפני מכת ברד ולא מכת בכורות.
המפרשים התקשו בכך. יש המתרצים שהמכות מחולקות ל'סדרות של מכות', כדברי רבי יהודה שהיה נותן סימנים במכות – דצ"ך עד"ש באח"ב. וכך, מכת ברד היא הפתיח לסדרת המכות האחרונה – באח"ב, המסתיימת במכת בכורות. לכן, דברי משה נסובו על מכת בכורות.
השפתי חכמים מתרץ, שעלינו לנקד את רש"י באופן שונה מההבנה הפשטנית. אם ננקד בכורות, כשה- ב' בחיריק, ונוסיף דגש לאות כ', הרי שבכורות מלשון – ביכורים. ובברד, הוכו דווקא השעורה והפשתה, כי הן מבכירות, וכבר היו גדולות ונשברו. גם תירוץ זה תמוה, שהרי במה קשה מכת ברד משאר המכות, והשפתי חכמים נדחק בכך.
ואולי הקושי המיוחד במכת ברד, יתורץ לאור הדברים בהם פתחנו. ישנה נקודה נוספת, בה ההתראה המקדימה למכת ברד שונה משאר ההתראות למכות מצריים. משה פוקד על פרעה והמצרים להכניס את המקנה ואת כל אשר להם הביתה, כי הברד ימית את כל אשר בשדה. ואכן, הירא את דבר ה' מעבדי פרעה, הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.
בהתראה זו, לראשונה, משה מצליח לשתק את מצריים ולהשבית את שגרת החיים, לפני שהמכה הגיעה בפועל. בשאר המכות, המצרים עברו 'טרור', כאן המצרים שותקו מראש. ומי שמשבית מראש את שגרת חייו, כבר הפסיד. (אכן, מחז"ל במכילתא בשלח משמע, שגם במכת דבר, יראי ה' מהמצרים הכניסו את המקנה הביתה, וכך ניצלו חלק מבהמות מצריים. אך עניין זה לא נאמר בתורה במפורש, והברד הפך לסמל השיתוק מראש).
ובימינו, זימן לנו ה' שבכל הארץ, אנו עומדים איתן מול הטרור. אירופה הפסידה לו מראש, אך ישראל קדושים הדבקים בארץ חמדה, זוכים כולם בעצם המשך שגרת החיים, לחסום את הרוע והמוות ולהביא חיים לעולם.
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
