ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים ועל נהרתם, על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקווה מימיהם ויהיו דם, והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים".
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היאורים ועל האגמים, והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים". מדוע אהרן, ולא משה? משיב רש"י: לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן.
"ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכינים בכל ארץ מצרים". גם כאן, מדוע אהרן? כך רש"י: לא היה העפר כדאי ללקות על ידי משה, לפי שהגין עליו כשהרג את המצרי ויטמנהו בחול, ולקה על ידי אהרן.
ובפתיחת ספר מלכים: "והמלך דוד זקן בא בימים, ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" – כיצד זה ייתכן? מסביר רש"י: "אמרו רבותינו כל המבזה בגדים אינו נהנה מהם לסוף. לפי שקרע את כנף המעיל לשאול, 'ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול בלט'". ואומר רד"ק: וזה הדרש - רחוק.
לימדונו חכמים שיש להכיר טובה גם לדומם. ועל דברי רד"ק יש לומר, כי חכמים החשיבו רעיון זה עד כדי כך שהיו מוכנים להביעו אפילו ב"דרש רחוק". ומדוע?
בפרשת שמות קראנו: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". אומר שמות רבה: "וכי לא היה מכיר את יוסף? א"ר אבין, משל לאחד שרגם אוהבו של המלך, אמר המלך התיזו את ראשו כי למחר יעשה בי כך. לכך כתב עליו המקרא, היום 'אשר לא ידע את יוסף', למחר הוא עתיד לומר 'לא ידעתי את ה''".
וכך מסביר ספר החינוך את "כבד את אביך ואת אמך": "משורשי מצווה זו, שראוי לו לאדם שיכיר ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה, ולא יהיה נבל ומתנכר וכפוי טובה, שזו מידה רעה ומאוסה בתכלית לפני אלוקים ואנשים... וכשיקבע זאת המידה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל ברוך הוא, ויערוך במחשבתו כמה וכמה ראוי לו להיזהר בעבודתו ברוך הוא".
מצוות כיבוד אב ואם אמורה להביא לידי הכרת הטוב כלפי ה'. והחינוך לכך מתחיל גם מן הדומם, מן היאור, מן החול ומכל אדם!
ותודה לחברת החשמל
הכרת הטוב הזאת אמורה להתקיים כלפי כל מעשה ראוי של כל אדם, גם אם מעשיו מקולקלים, חלקם או רובם, בין גוי בין יהודי. הנה כך מצאנו: "ר' ביבי בשם ר' ראובן אמר, רות וערפה בנותיו של עגלון מלך מואב היו... ויאמר אהוד דבר אלוקים לי אליך ויקם מעל הכסא. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה עמדת מכסאך לכבודי, חייך הריני מעמיד ממך בן יושב על כסא ה', זכה ודוד המלך הוא מצאצאיו" (רות רבה פרשה ב).
על עמרי מלך ישראל נאמר: "ויעשה עמרי הרע בעיני ה' וירע מכל אשר לפניו. וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאותיו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל" (מלכים א, פרק טז). ועליו אמר רבי יוחנן, בכיר האמוראים: "מפני מה זכה עמרי למלכות - מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל. שנאמר: 'ויקן את ההר שומרון מאת שמר בכיכרים כסף ויבן את ההר ויקרא [את] שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר שומרון'".
אחאב מלך ישראל מתואר כאחד מן הגרועים שבמלכים, ועליו אמר רבי יוחנן: "מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתיים שנה - מפני שכיבד את התורה שניתנה בעשרים ושתיים אותיות".
הכרת הטוב הזאת חסרה מאוד בדורנו, הן בגלל תקשורת קלוקלת בין בני אדם והן בגלל מערכות התקשורת השונות. נוהגים בני אדם לומר: "הממשלה לא עושה כלום". באמת? כל מי שנוסע היום בכבישים רואה את השקר שבדבר! סוף השבוע הקודם היה סוער וגשום, אך רוב רובם של הבתים היו מוארים ומחוממים, ולא שמעתי שמדברים בשבח חברת החשמל. ומה בדבר הרכבות? ומדוע חדלו ההפצרות לחסוך במים, האם לא בגלל התפלת מי ים? וטיפולי השיניים לילדים חינם?
יש מה לשפר ויש מה לתקן ויש מה להוסיף, אך הדיבור השוללני המוחלט משחית את המידות.
החמור מכול הוא כפיית הטובה כלפי הקדוש ברוך הוא על הקמת מדינת ישראל והתקיימותה, וזאת עקב מעשים מקולקלים של בני אדם. אמרו פעם לרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, "והלוא מגדלים חזירים במדינה". והוא השיב, כך אומרים: המדינה היא מן הקדוש ברוך הוא, והחזירים הם של בן גוריון!
אומר הנביא מיכה: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". הקב"ה מראה "מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה'" (תהלים קז).
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













