ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (גיטין לח עמוד ב) נאמר: "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שתי משפחות היו בירושלים, אחת קבעה סעודתא בשבתא ואחת קבעה סעודתא בערב שבת, ושתיהן נעקרו"
רש"י (ד"ה בערב שבת) ביאר בפירושו השני שמדובר על סעודות שהיו עושים בערב שבת, ויש בכך איסור משום שיש חשש שהאדם ייכנס בלי תאווה לשבת, וכך יימנע מכבוד השבת.
רשב"א הקשה (ד"ה ואחת קבעה) שבגמרא בפסחים (צט, ב) הובאה מחלוקת האם מותר לקבוע סעודה בערב שבת, וההלכה היא כמו הדעה שמתירה לאדם לאכול סעודה ביום שישי עד הלילה?
הרשב"א תירץ שני תירוצים: א. אם זה חד פעמי אכן אין איסור, אבל באופן קבוע אסור לקבוע סעודה בערב שבת. ב. ר"ח - האיסור לקבוע סעודה ביום ששי לא נובע מהאיסור לאכול לפני שבת, אלא איסור שנועד לכך שאנשים לא יתעסקו בסעודה במקום להכין צרכי שבת (ועיין בריטב"א שם שהביא את דבריו באופן קצת שונה).
יתכן שלדעה זו שזה משום הכנת צרכי שבת, בימינו, אם אדם מזמין אוכל ואינו מכין את הסעודה, או שהכין מראש את סעודות השבת ושומר את האוכל במקרר, אין איסור לקבוע סעודה ביום ששי.
רמב"ם (שבת ל, ד) כתב שאסור לקבוע סעודה ומשתה ביום שישי, ולמרות שמותר לאכול בלי קביעות עדיף שלא ירבה בזה, כדי שיהיה לו תאווה בשבת. אך ראב"ד חלק עליו וכתב שהאיסור לקבוע סעודה ביום שישי הוא רק ממנחה, אולם בבוקר אין איסור לקבוע סעודה.
מרכבת המשנה (שם) הביא ירושלמי (כתובות א, א) שאסור לשאת אישה ביום ששי משום כבוד השבת. וביאר שהכוונה היא כדברי ר"ח, שהאיסור הוא מחמת שאדם יתעסק בצרכי שבת ולא יכין את הסעודה.
לדעת הט"ז (א) יש חילוק בין סעודה גדולה שיש בה גם שתיית יין, ובה יש חשש שאדם ישתכר ויימנע מלהכין צרכי שבת, והיא אסורה בכל מקרה, לבין סעודה שאין בה שתיית יין, והיא מותרת אמנם, אך ראוי להימנע שלא לעשותה.
השולחן ערוך (אורח חיים רמט, ב) פסק: אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, ואפילו היא סעודת אירוסין, מפני כבוד השבת, שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול; וכל היום בכלל האיסור. והעיר עליו הרמ"א: וסעודה שזמנה ערב שבת, כגון ברית מילה או פדיון הבן, מותר, כן נראה לי וכן המנהג פשוט. אמנם של"ה (שבת נר מצוה אות ז) הביא בשם רבו שלא רצה לאכול כלל גם בסעודת ברית בערב שבת, ואמר שלדעתו מותר רק לי' אנשים לאכול.
סיכום: בגמרא מבואר שאסור לקבוע סעודה ביום שישי, ולעומת זאת בגמרא בפסחים מבואר שמותר לאכול סעודה ביום שישי. כמה הסברים יש להלכה: א. באופן קבוע אסור, וחד פעמית מותר. ב. אסור לקבוע סעודה שתגרום לבטל את האדם מלהכין צרכי שבת, ובכלל זה סעודה עם יין שלדעת הט"ז אסורה מטעם זה, ויתכן שבימינו יש להקל כיון שניתן לשמור אוכל וכן להזמין אוכל קנוי. יש דעות המתירות לעשות סעודה עד חצות, אך הם לא הובאו בשולחן ערוך וברמ"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
