ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא ביארה מהו המקור לכך שמותר לנסות את ה' במצוות הצדקה, אך לא ביארה מה הטעם שמצוות צדקה שונה בזה משאר המצוות?
המאירי מבאר (שם) שאין היתר לתת צדקה כשמטרת הנתינה היא לתועלת של התעשרות, אלא שברור שאדם שמקיים את מצוות הצדקה יתעשר, שהרי מידותיו של ה' הם מידה כנגד מידה, ולכן אם אדם מנסה זה יצליח, אבל אסור לשנות את כוונת המצווה, וכלשונו: "כל לעשות על מנת כך אסור". וכן כתב בשל"ה (מסכת מגילה פרק נר מצוה) שאסור לתת צדקה בשביל להתעשר, אלא שברור שמי שנותן צדקה מתעשר.
לעומתם רס"ג (אמונות ודעות מאמר ז אות א) סובר שמותר לתת צדקה על מנת להתעשר, ולבחון את ה' אם הוא ראוי לעשירות, ואיסור 'לא תנסו' הוא רק לנסות כשאינו מאמין בה' באופן מוחלט, ובוחן האם 'יש ה' בקרבנו אם אין', אבל כשמאמין בה', ורק בוחן אותו במשהו שיש בידו יכולת לעשות, אין כלל איסור, ולדעתו מותרת נתינת צדקה למטרת התעשרות1. לפי דברי רס"ג אפשר לפרש שכוונת הגמרא (ר"ה ג ע"א) שלגוי אסור לתת צדקה על מנת שיחיו בניו, היא משום שהגוי אינו מאמין בה' ורוצה לנסות את ה' כדי לדעת אם להאמין בו, אמנם יהודי מאמין בה' ומנסה את עצמו אם ראוי שיעשה לו נס, ולכן ליהודי מותר לתת צדקה על מנת שיחיו בניו.
שיטה שלישית היא שיטת רדב"ז (שו"ת ח"ג תמא) הסובר שמעיקר הדין היה צריך להיות איסור לנסות גם במצוות הצדקה, אמנם, מפני תקנת עניים, וכדי שיתנו יותר צדקה, תיקנו שיוכלו האנשים לתת צדקה בשביל כדי להתעשר. וכמו כן גם דין הגמרא (ר"ה ד ע"א ופסחים ח ע"א) שאדם יכול לתת 'סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני' ונחשב צדיק גמור, הוא גם משום תקנת עניים. וכן כתב רדב"ז גם בפירושו לרמב"ם (הלכות מתנות עניים ז, י) שהסיבה שכופים על מצוות צדקה אף שמתן שכרה בצידה, היא מאותה סיבה שמותר לנסות, שעושים פעולות עבור תקנת העניים גם אם אינם מהדין.
הרמ"א (יו"ד רמז, ד) פוסק להלכה שמותר לנסות את ה' רק במצוות הצדקה: "אסור לנסות את הקב"ה כי אם בדבר זה שנאמר ובחנוני נא בזאת", אמנם מביא מחלוקת האם הפסוק והגמרא נאמרו רק במעשרות, או גם בכל מצוות צדקה: "וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקב"ה אבל לא בשאר צדקה (וכ"כ ר' יונה בספרו שערי תשובה שער ג אות ל)".
סיכום: ג' שיטות יש מדוע מותר לנסות במצוות צדקה: א. מאירי – אסור לנסות גם בצדקה, אלא שבצדקה יש הבטחה מיוחדת. ב. רס"ג – אין איסור כלל לנסות את ה', אלא אם כן מנסה את ה' מחמת חסרון אמונה. ג. רדב"ז – אסור לנסות בכל מצווה אלא שבמצוות הצדקה התירו לנסות לצורך העניים.
_______________________________________________
בנוסף נראה ממנו שאין הבדל בין מצווה זו למצוות אחרות, וזה דין בכל המצוות שאין איסור לנסות את ה' אלא באופן של חוסר אמונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
