ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
החסידות הזו, במובן מסוים לא הייתה בנוסח של החסידות ככלל, היא התחילה מ"היהודי הקדוש", המשיכה לרבי בונם מפשיסחה ואחר כך עברה לרבי מקוצק; הם השליכו מאחוריהם את כל מיני מנהגי חסידים – סעודות שיושבים, אוכלים ושרים ביחד, מתפללים ושרים - בקוצק זה לא היה חלק מהעניין. אופן ההתנהגות שיהודי חסיד יושב כל היום ולומד, לא היה לפני כן.
בקוצק, היו אנשים שהאריכו בתפילה שעות על גבי שעות, התחילו להתכונן לתפילה בבוקר והגיעו לשחרית אולי בצהריים או אחר הצהריים. היו אנשים כמו הרי"מ מגור, שהיה בנאדם אקסטטי באופן כללי, שהתפילה שלו הייתה בתנועות, העוויות וצעקות, והיו אנשים אחרים. על הרבי מקוצק בעצמו סיפרו שהיה מתפלל בקיצור, בדממה גמורה, בשקט, לא ראו אותו לא נע ולא זע; אבל אחרי שהיה גומר להתפלל היה לוקח לו חצי שעה־שעה עד שהיה מתחיל להכיר אנשים, זו היתה תפילה מסוג אחר.
אז מה היה שם?
מה שבוודאי היה בקוצק, זו נקודה אחת: מה שאתה עושה צריך להיות אמיתי! וכל השאר לא משנה. אתה לומד כך או אחרת, אתה שר, אתה מסתובב, אתה מאריך בתפילה שמונה שעות או מתפלל רבע שעה – הכל בתנאי שיהיה אמת. הדרישה של האמת היא מעבר לעניין שבנאדם לא משקר, על שקרן פשוט לא מדברים. הכוונה היא לאדם שלומד ומתפלל, והשאלה היא כמה מתוך זה אמת, וכמה זה סוג של העמדת פנים. אני יכול להתפלל ולעשות פרצופים, והפרצופים האלה הם לא פרצופי אמת; אני יכול להיות מנומס ויכול להיות מחוצף ושניהם הם שקר.
האיש הזה שאומר תהילים, אם הוא אומר תהילים באמת – זה בסדר גמור, מאה אחוז בסדר; אם יש איש אחר שיושב כל היום ולומד מהר"ם שיף, זה גם כן בסדר, בתנאי ששניהם יהיו באמת, באמת לאמיתה. כמו שהיו אומרים: "לא לרמות אחרים זה דבר קטן, אבל לא לרמות את עצמו זו בעיה גדולה".
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
177 - האם חייבים לעשות כושר?
178 - התוועדות לכבוד יום ההילולא של הרבי מקוצק
179 - טייסת במרפסת
טען עוד
בודאי לא כל האנשים שהיו שם היו במדרגה הזו, אבל זה היה הלחץ הגדול; ממילא גם האימה הגדולה שהייתה מהרבי מקוצק, הייתה מונחת על הכל. סיפר אחד החסידים: בדרך כלל היה הרבי נעול וסגור בחדר שלו, יום אחד יצא הרבי מחדרו, ראה את החסיד, קרא לו ושאל אותו: "האם פלוני, היה מהחסידים שבאו לכאן"? החסיד השיב בחיוב, הרבי הודה לו ושב לחדרו, והחסיד נפל מתעלף רק מהפגישה.
שאלו את הרבי מקוצק למה הוא יצר דרך כזו, והוא אמר: מתי משה רבינו השתחווה ונפל על פניו? כשהוא ראה "חסד ואמת", הוא ראה עמוד של אמת והשתחווה. הוא אמר: "ראיתי אמת ולא יכולתי לעמוד, זהו זה". החיפוש אחרי האמת, זה היה אופן עבודת ה', "לעבדו באמת".
בנוסף לזה, בקוצק הייתה בקשה אחרת – להיות קיצוני; זה היה קיצוני כדי להיות קיצוני; לא קיצוניות כתוצאה ממצב קיצוני אלא בגלל המקום אליו שואפים להגיע. הוא לא רצה שיהיו לו המוני חסידים, הוא רצה שיהיו לו חסידים שיהיה להם אבנט של קש על מותניהם, על הראש יהיו מכוסים בעלה של כרוב במקום כיפה - אם אין ליהודי כסף אז הוא שם עלה של כרוב לצורך כיפה, וזה מספיק - ושייצאו ליער ויצעקו: "צמאה נפשי לאלוקים". כשאלו סוגי הדרישות, לא אומרים לכולם שיבואו. הוא אמר: "אני רוצה להביא את הדברים עד לקיצוניות הכי גדולה".
הייתי צריך לכתוב שתי שורות לאיזה ספר על הרבי מקוצק - אחד הדברים שכתבתי: "היה איש שהשמים לא היו בשבילו הגבול האחרון", זו הדמות של האיש. מה כבר אפשר לדרוש מאנשים רגילים, אולי אבקש ממך שתלמד עוד חצי שעה גמרא? זה המקסימום שאני יכול לבקש?
אנשים עובדים ועובדים ואני לא רואה שיש גאולת עולם. דברים זזים ככה ככה, זה עולה וזה יורד, מצב של "בעל־בית" נינוח אבל לא באה גאולת עולם; השאלה היא האם זה אוכל אותי? האם זה אוכל אותך למה לא מניחים תפילין בקיבוץ פלוני בארץ? האם זה לא נותן לך לישון בלילה? האם אכפת לך מה שקורה בעולם? אכפת לך שיש מישהו אחד שעדיין לא קרא קריאת־שמע?
הייתי רוצה לדרוש מבנאדם: "אתה צריך ללמוד הרבה תורה, כמה שנכנס, לחזור על זה הרבה ולדעת הרבה, אחר כך אתה צריך להתפלל עד שזה יחדור לך פנימה, אחר כך אתה צריך לדאוג לכבוד עם ישראל – למה שקורה להם בארץ ובחו"ל". אז בנאדם אומר: איך אני לעשות את כל הדברים האלה? הרבי מקוצק כשהוא עמד ודרש מאנשים, הוא לא הסכים שאנשים יהיו ככה סתם. הוא היה בנאדם שרצה להיות קיצוני, הוא רצה מאנשים בדיוק את הענין הזה - תתפלל עד שתתפקע, תלמד עד שלפעמים תתפקע, ותעשה כל מיני מצוות מכל הצדדים. איך אפשר לעשות את זה? לוחצים.
בתמצית, הנוסח של קוצק זה לא סוג של דבר שיש בו הדרכה לחיים: "קמים בבוקר ומניחים תפילין כמנהג קוצק, אוכלים מצה שרויה כמוהם וכיוצא בזה", זה לא עובד ככה. יש נוסח מסוים, הנוסח הזה הוא נוסח שאתה יכול להיות מי שאתה. אתה יכול להיות גבאי בית־הכנסת באיזה מקום, ועולה על דעתך שאתה רוצה לנהוג בתוך בית הכנסת שלך בדרך של קוצק, אז יש שתי אפשרויות: או שישברו לך את הראש, או שכולם יקבלו את מרותך. בין כך ובין כך צריך לנסות את זה.
אדם יכול לעשות הרבה מאוד פשרות בחייו; ויכול להיות שהאיש הזה שעושה כך וכך פשרות בסוף ימות, יקראו לו "הרב הצדיק" ויקברו אותו בקהל גדול, זה לא משנה. מה שמעסיק אותי זה איפה נמצא הקדוש ברוך הוא, ומה הוא אומר? זה לא קל כי זה לא נוח, ברגע שאני חושב מה הקדוש ברוך הוא אומר – אני בצרות...
קוצק איננה הדרך לכולם – בפירוש לא, והיא גם לא נשארה להרבה דורות. זה תם ולא נשלם, כי כל הדרכים לא נשלמו עד הסוף. אבל קוצק היא דרך כזו, שאני מחדד ומחדד ומנסה להביא את הדברים לדקות של קרן אור, למידות של נקודה גיאומטרית. האם אני יכול לעשות את זה? זו שאלה. אבל יכול להיות שיום אחד אקום בבוקר ואחשוב: "אולי ראוי לנסות, אולי רק למשך חצי שעה". שווה, לפחות פעם בחיים, לעשות חצי שעה שכזאת. לחיים!!
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
