ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
עזרו לנו להמשיך בהפצת התורה. אנו עדיין רחוקים מאוד מהיעד!
בית המדרש מדורים קרוב אליך

גליון מס 143

חמש שניות לפיצוץ

גדול עלינו היום המפחיד הזה >>> נוצרנו בו בניגוד להמלצת המומחים>>> מאז אנחנו קונפליקט אחד גדול כל אחד מאיתנו שועל, נחש, שימפנזה וגם מלאך >>> תחשבו בגדול אבל תחליטו בקטן, יהיה מזה רעש
לחץ להקדשת שיעור זה
התפללנו מנחה לא מזמן, ובברכת השנים אמרנו: "ברך עלינו את השנה הזאת". לפני השקיעה של כ"ט אלול, חצי שעה לפני סוף השנה, מברכים את השנה. מה כבר יכול לקרות בחצי שעה?! האמת היא שבחצי שעה יכולים לקרות הרבה דברים - אי חדש יכול להתגלות, הר געש יכול להתפרץ ולהרוס מדינה שלמה. או למשל נפילת מגדלי התאומים בארצות הברית - כמה זמן לקח כל האירוע? הוא קרה די מהר, ובזמן הקצר הזה השתנה משהו בעולם.
הרבה מהאנשים פה מכירים את התחושה של להחזיק רימון (רימון יד, לא רימון שאוכלים). אחרי שמשחררים את המנוף של הניצרה, יש חמש עד שבע שניות – והרימון מתפוצץ. אפשר לספור את השניות שנשארו, ברגעים האלה כל שנייה היא שנייה. לשניות האלו יש הרבה יותר משמעות מזמנים אחרים. זה לא רק שהשניות האלו ארוכות יותר, הן גם שוות יותר, ברגעים כאלה הזמן נמדד באופן אחר.
בראש השנה מתחיל זמן חדש. אנחנו אומרים בתפילה "היום הרת עולם". משמעות המילה 'עולם' במקרא שונה מהמשמעות שבה אנחנו משתמשים בה בדרך כלל. 'עולם' זה לא היקום או הגלקסיה, אלא זמן, כמו שגם בלשוננו הביטוי 'לעולם ועד' מבטא זמן נצחי. משמעות הביטוי "היום הרת עולם" הוא, אם כן - היום יום הלידה והיצירה של הזמן. כלומר, זה לא רק שהקדוש ברוך הוא מוסיף עוד חתיכה של זמן, אלא שמתרחשת פה בריאה חדשה של זמן חדש. שנה היא לא רק כך וכך ימים או כך וכך שעות, שנה היא מהות לעצמה. ולכן שנה חדשה היא בריאה חדשה.
• • •
הרמב"ם, כותב שכשהאדם מתבונן בשמים ובכל הכוכבים, זה גורם לו להרגיש, בלשונו של הרמב"ם, "שהוא ברייה קטנה שפלה אפלה". היום אנו יודעים על הרבה הרבה יותר כוכבים ממה שידעו בזמנו של הרמב"ם. גם בראש השנה, כשנוצר זמן חדש, כשנולדת שנה חדשה, זהו דבר הרבה יותר גדול מאיתנו, והוא יכול לגרום לנו את אותה תחושה של קטנות. כמו ילדים שיש משהו שמפחיד אותם והם מחזיקים ידיים, בראש השנה אנחנו נמצאים בבית כנסת ביחד, משתדלים להיצמד אחד לשני ולהיות ביחד. אנחנו מפחדים, אז אנחנו עומדים ביחד ומחזיקים ידיים. אנחנו מרגישים יותר טוב כשאנחנו נמצאים ביחד.
• • •
אנחנו אומרים "היום הרת עולם", ו"הרת" פירושו הריון, אבל האמת היא שלפי כל המפרשים ראש השנה הוא לא היום שבו נברא העולם, אלא היום שבו נברא האדם. כשאנחנו אומרים "זה היום תחילת מעשיך" – אז תחילת מעשיך היא הבריאה של האדם; האדם הוא מרכז הבריאה.
האדם הוא יצור שמורכב משני חלקים: הקדוש ברוך הוא לקח נשמה של מלאך והכניס אותה בתוך גוף של שימפנזה. בסיפור הבריאה של האדם בספר בראשית, כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר: "נעשה אדם", והמפרשים מסבירים שהקדוש ברוך הוא התייעץ עם המלאכים לפני שהוא ברא את האדם. המלאכים הם האינטלקטואלים הכי גדולים שיש; אצל בני אדם, מישהו עם מאה־וחמישים IQ הוא מיוחד, לכל אחד מהמלאכים יש אלף וחמש מאות IQ. הקדוש ברוך הוא שאל אותם "מה דעתכם על הניסוי הזה?". הם ענו לו שאין סיכוי, זה לא ילך, זה שילוב לא מוצלח. האדם הוא קונפליקט אחד גדול.
באופן אחר מפרשים את המילים "נעשה אדם", שהקדוש ברוך פנה לכל היצורים בעולם ואמר להם: בואו נעשה אדם. ואז האדם נברא מכל חלקי המציאות, כל יצור הכניס בו חלק: השועל הכניס בו קצת שועליות, האריה – אריוּת, התולעת – תולעיוּת, והנחש גם שתל את חלקו. את כל החלקים האלה אפשר לראות בבני האדם. ובסוף הקדוש ברוך הוא אמר: אני רוצה לצרף את החלק שלי ולהכניס לתוכו. וזה פירוש הפסוק "ותחסרהו מעט מאלוקים" – מעט, לא כמו אלוקים אבל הכי קרוב שיש. הקדוש ברוך הוא נתן באדם את היכולת להיות כמוהו, הקדוש ברוך הוא יכול לברוא עולמות ולהרוס אותם, וגם בני האדם יכולים לברוא עולמות ולהרוס אותם.
'הרת עולם' פירושו הריון, ובסוף הריון, כידוע נולד ילד. לפעמים נולד ילד יפה וטוב, אבל קורה לפעמים שנולדת מפלצת. על שנים מסוימות אפשר לומר שהן היו שנים טובות, והיו גם שנים אחרות שהיו שנים מפלצתיות – היו כמה וכמה שנים כאלו שהיו מפלצתיות מתחילתן, בכל מה שאפשר. עכשיו ראש השנה – נוצרת שנה חדשה, ואנחנו יכולים לשנות את השנה. על ידי אותו החלק שהקדוש ברוך הוא הכניס באדם, בזכותו ובכוחו, יש לנו את הכוח לברוא עולם – בכוח ובפועל, או להרוס עולם – בכוח ובפועל. עכשיו, בשני הימים של ראש השנה, בואו נעשה את השנה קצת יותר מזהירה ויפה.
• • •
שני הימים של ראש השנה הם ימי הדין: ביום הראשון הדין הוא 'דינא קשיא', דין קשה, וביום השני 'דינא רפיא', דין רפוי.
ביום הראשון השאלה שעולה היא האם כדאי להמשיך את הקיום של העולם? יש סיבות טובות להחליט שזה לא כדאי. פעם אמר לי נהג מונית ערבי: "אתה יודע בשביל מי יורד הגשם? לא בשביל האנשים, להם לא מגיע. הגשם יורד בשביל החמורים, הפרות והעצים". ייתכן שהעולם קיים בשביל הבהמות, ולא בשביל אנשי המחשבים. אולי העולם קיים גם בשביל הילדים הקטנים, הם מסתובבים פה, נראים נחמדים, יש להם פוטנציאל, יש להם תקווה.
לקדוש ברוך הוא אין שום בעיה להפסיק את הקיום של העולם. פעם אחת הוא החליט להביא מבול, הוא אמר: בני האדם לא מתנהגים טוב, אז הוא הביא מבול, ומכל בני האדם נשאר רק אחד. אבל האמת היא שבשביל להפסיק את העולם, לא צריך מבול של מים או של אש, הקדוש ברוך הוא יכול פשוט לכבות את העולם, ללחוץ על כפתור וזהו. זהו הדין הקשה של היום הראשון.
היום השני הוא דרמטי פחות, אבל כואב יותר. אחרי שביום הראשון החליט הקדוש ברוך הוא להמשיך את קיום העולם, ביום השני עולה השאלה – איך העולם ממשיך, באיזה אופן?
• • •
לפעמים אנשים מחליטים החלטות גדולות ומקבלים עליהם כל מיני דברים גדולים, בדרך כלל זה לא מחזיק מעמד שלושה ימים, ולפעמים אפילו גורם לאדם לשנוא את עצמו. לפעמים אנשים מצהירים: "הוריי, אבי ואמי, אחיי ואחיותיי, מהיום אהיה מלאך" – מהמלאכים הגדולים האלה לא נולדים אפילו מלאכים קטנים. אפשר לראות אחרי יום הכיפורים מה נשאר מכל היום הקדוש, איך הארוחה שמיד אחרי הצום נראית...
מה שיכול להחזיק הם שינויים קטנים. צריך לעשות שניים או שלושה שינויים קטנים ולהחזיק בהם, או לפחות שינוי אחד, צעד אחד, חצי צעד, תזוזה כלשהי. כשאדם עושה משהו, אפילו קטן, אז יש תנועה, וגם אם זה לא נראה הרבה, אחרי שנים, כשאדם מסתכל אחורה, הוא יכול לומר: כאן היה רגע של אמת. אמנם, אפשר וגם צריך לחלום חלומות גדולים; אבל הם פועלים במישור אחר. השינויים שאנחנו מנסים לעשות בראש השנה לא צריכים להיות גדולים מדי.
היה לי קרוב משפחה שהיה נהג אגד והיה לו קו קבוע. יום אחד החברה החליטה להעביר אותו מהקו הזה לקו אחר, ואז התחילו להגיע לאגד מכתבי מחאה מאנשים שהיו נוסעים אתו בקו באופן קבוע. הם ביקשו שיחזירו אותו לקו הקודם. מישהו כתב: הוא היה אומר לי כזה 'בוקר טוב', שהיה עושה לי את היום. אני מספר את זה רק כדי שתראו מה אדם יכול לעשות בכל מקום שהוא נמצא.
כשאדם עושה הרבה שינויים קטנים, נוצר בסוף שינוי גדול. בגמרא משלו את נתינת צדקה לשריון קשקשים, כל חתיכה קטנה סותמת עוד חור בשריון, עד שנוצר שריון גדול; כך נותנים מטבע ועוד מטבע עד שמגיעים לחשבון גדול. גם בשינויים קטנים אפשר לסתום ככה חורים. היה פעם מישהו שקיבל על עצמו שישקר שקר אחד פחות בכל יום ושירמה את חברו בשקל אחד פחות, אלה גם כן שינויים לטובה. אולי תקבל על עצמך לא להציק לאחותך הקטנה? ואם אין לך אחות קטנה, אז שלא תציק לאשתך. אם תיכנס הביתה עם חיוך, יש סיכוי שתקבל חיוך בחזרה. ואולי לא תכתוב לשון הרע בעיתון למרות שהעורך שלך רוצה. על ידי השינויים הקטנים האלה יהיו פחות חורים בבגד.
כשאדם עושה צעד אחד קטן אמנם לא שומעים אותו, אבל כשמאה אנשים זזים ביחד זה עושה רעש. וכשמיליון אנשים זזים יחד, זה מזעזע את העולם. אז בואו נעשה תנועה ביחד בכל הלב, וזה יזעזע את העולם.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
עוד בנושא קרוב אליך

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il