ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרמו כעת זכר למחצית השקל לישיבה הגדולה בעולם!
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר כיבוד הורים

אם המצוות

כיבוד הורים הוא מצווה כה חשובה שממנה נגזר גם היחס שלנו כלפי הקב"ה.
לחץ להקדשת שיעור זה
מערכות היחסים בין הורים לילדים הן אחד הנושאים הרגישים כיום.
בתרבות המערבית, אשר מעמידה במרכז את הפרט וצרכיו, המסגרת המשפחתית תופסת מקום זניח, והזלזול בדור הקודם הופך לדבר מובן מאליו.
הכיוון שעולה מדבריהם של חכמי ישראל הוא שונה לחלוטין. הקשר להורים הוא הפתח לקשר עם אלוקים.
בפרשתנו, בעשרת הדיברות נאמר הציווי: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נתן לך" (שמות כ, יב). מתברר שהציווי על כיבוד הורים תופס ביהדות מקום נכבד יותר מאשר כל ציווי אחר. למשל, רבי משה בן נחמן (הרמב"ן), אחד מגדולי המפרשים של התורה, מסביר כי הדיבר העוסק בכיבוד הורים גונז בתוכו בתמצית דיברות נוספים, אף אלה המתייחסים לאלוקים. מי שמפקפק בהוריו, לדוגמה, עובר על פי הרמב"ן על הדיבר "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי" וכן הלאה.
הרעיון העקרוני העומד מאחורי דבריו מוזכר גם אצל חכמים: "שלושה שותפים הן באדם: הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני" (קידושין ל, ב). במילים אחרות, בספרות חז"ל יש השוואה בין ההורים לבין אלוקים, לא פחות. היחס שאמור להתעצב בנפשו של האדם כלפי הוריו, הוא מעין היחס שאמור להתעצב בנפשו כלפי אלוקיו. כדוגמת הכבוד שאמור להיות בכל תנאי בנוגע לאלוקים, גם אם נדמה לנו שהוא אינו הוגן כלפינו, כך אדם אמור לכבד את הוריו, בלי קשר לאופן שבו מתנהגים הם כלפיו.
אין זה אומר שהוא חייב להחליט החלטות הנוגעות אליו על פי דבריהם, אולם כבוד חייב להיות (בעומק הדברים זוהי הגדרת המושג כבוד אצל חז"ל. בניגוד לתפיסה המקובלת היום שכבוד הוא יחס מותנה שיש לרכוש אותו תמורת יחס ראוי, חז"ל מדריכים אותנו להיות חייבים בכבודו של כל אדם בלא התחשבות בצורה שבה הוא מתנהג כלפינו. אנו כמובן יכולים לא להסכים עמו ואף להילחם נגדו, אולם כל זאת לא סותר ש"אין לך אדם שאין לו שעה ומקום").


הכרת הטוב למקור
יתרה מזאת, היחס להורים גם בונה באדם את המידה האישיותית הבסיסית מכול: הכרת טובה. הרב קוק כותב: "הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב, שכשיתפתח כל צרכו בלבות בני אדם יהיה עוזר מאד אל התיקון הכללי... כיבוד הורים, ובייחוד כבוד זיכרונם אחרי מותם חזק מאד בלבות בני אדם, והרבה פעמים פועל הוא לרכך לבבות קשים מאד... אמנם לכשתתגדל האנושיות... יופיע כח ההכרה הזאת באור גדול, עד שתשפיע רב כחה על כל עלילות האנושיות הכוללות והפרטיות" (פירוש עין איה למסכת שבת, א, 9). לדבריו, הכרת הטובה להורים היא הפתח לכל ההתפתחות המוסרית. כוח הכרת הטובה המופיע בנוגע להורים יפתח באדם אישיות מכילה ולא אגואיסטית. כאשר אדם מסוגל להכיר טובה למקור שמשם הגיעו חייו (הורים), יוכל הוא לפתח הכרת טובה וענווה כלפי המקור בה"א הידיעה של החיים – הלא הוא אלוקים.
מכיוון שכך, בהתאם ליחסו של האדם אל הוריו יושפעו מעגלים נוספים באישיותו. אדם המצוי בכשל מהותי במערכת היחסים עם הוריו, עלול למצוא עם הזמן כי הדבר משפיע באופן תת-הכרתי גם על מערכות יחסים נוספות בחייו, כדוגמת מערכת היחסים הזוגית או החברתית ולהפך.
בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ישנו מערך ציוויים מסועף המעצב את היחס הנכון כלפי ההורים. לא ניכנס במסגרת זו לכל הפרטים ההלכתיים, אולם נוכל לומר בכללות כי ישנה חלוקה בין היחס העקרוני כלפי ההורים האמור להיות של כבוד ואהבה (כאמור, בלי התניה באופן שהם מתנהגים כלפינו), לבין הציווי למלא את רצונם, התקף רק בבקשות הנוגעות לחייהם שלהם ולא בבקשות הנוגעות לחייהם הבוגרים (!) של הבן או הבת.
בין כה וכה, ההורים הם הצינור שדרכו ירדה נשמתנו לעולם. ומכיוון שכך היחס אליהם הוא היחס כלפי מקור החיים. כיבוד הורים הוא ביטוי לכך שאדם מבין כי הוא אינו יחיד, אלא חלק משרשרת גדולה. אם נרצה, נוכל להתבטא כי הקשר שלנו להורינו הוא הקשר שלנו עם הנצח.
"אין כמו אמא" הוא לא רק משפט שכותבים חיילים מיואשים על קירות מגדלי שמירה. הוא משקף נקודה מהותית מאוד בנפש האנושית. ההורים הם הבסיס, הם המקור. המעגל הראשוני של התא המשפחתי מעניק לנו חוסן ושמחה לכל החיים. כדאי לטפח אותו.
מתוך העיתון בשבע.
עוד בנושא כיבוד הורים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il