ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
בתרבות המערבית, אשר מעמידה במרכז את הפרט וצרכיו, המסגרת המשפחתית תופסת מקום זניח, והזלזול בדור הקודם הופך לדבר מובן מאליו.
הכיוון שעולה מדבריהם של חכמי ישראל הוא שונה לחלוטין. הקשר להורים הוא הפתח לקשר עם אלוקים.
בפרשתנו, בעשרת הדיברות נאמר הציווי: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוקיך נתן לך" (שמות כ, יב). מתברר שהציווי על כיבוד הורים תופס ביהדות מקום נכבד יותר מאשר כל ציווי אחר. למשל, רבי משה בן נחמן (הרמב"ן), אחד מגדולי המפרשים של התורה, מסביר כי הדיבר העוסק בכיבוד הורים גונז בתוכו בתמצית דיברות נוספים, אף אלה המתייחסים לאלוקים. מי שמפקפק בהוריו, לדוגמה, עובר על פי הרמב"ן על הדיבר "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי" וכן הלאה.
הרעיון העקרוני העומד מאחורי דבריו מוזכר גם אצל חכמים: "שלושה שותפים הן באדם: הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני" (קידושין ל, ב). במילים אחרות, בספרות חז"ל יש השוואה בין ההורים לבין אלוקים, לא פחות. היחס שאמור להתעצב בנפשו של האדם כלפי הוריו, הוא מעין היחס שאמור להתעצב בנפשו כלפי אלוקיו. כדוגמת הכבוד שאמור להיות בכל תנאי בנוגע לאלוקים, גם אם נדמה לנו שהוא אינו הוגן כלפינו, כך אדם אמור לכבד את הוריו, בלי קשר לאופן שבו מתנהגים הם כלפיו.
אין זה אומר שהוא חייב להחליט החלטות הנוגעות אליו על פי דבריהם, אולם כבוד חייב להיות (בעומק הדברים זוהי הגדרת המושג כבוד אצל חז"ל. בניגוד לתפיסה המקובלת היום שכבוד הוא יחס מותנה שיש לרכוש אותו תמורת יחס ראוי, חז"ל מדריכים אותנו להיות חייבים בכבודו של כל אדם בלא התחשבות בצורה שבה הוא מתנהג כלפינו. אנו כמובן יכולים לא להסכים עמו ואף להילחם נגדו, אולם כל זאת לא סותר ש"אין לך אדם שאין לו שעה ומקום").
הכרת הטוב למקור
יתרה מזאת, היחס להורים גם בונה באדם את המידה האישיותית הבסיסית מכול: הכרת טובה. הרב קוק כותב: "הכרת טובה היא העמוד המוסרי היותר גדול ונשגב, שכשיתפתח כל צרכו בלבות בני אדם יהיה עוזר מאד אל התיקון הכללי... כיבוד הורים, ובייחוד כבוד זיכרונם אחרי מותם חזק מאד בלבות בני אדם, והרבה פעמים פועל הוא לרכך לבבות קשים מאד... אמנם לכשתתגדל האנושיות... יופיע כח ההכרה הזאת באור גדול, עד שתשפיע רב כחה על כל עלילות האנושיות הכוללות והפרטיות" (פירוש עין איה למסכת שבת, א, 9). לדבריו, הכרת הטובה להורים היא הפתח לכל ההתפתחות המוסרית. כוח הכרת הטובה המופיע בנוגע להורים יפתח באדם אישיות מכילה ולא אגואיסטית. כאשר אדם מסוגל להכיר טובה למקור שמשם הגיעו חייו (הורים), יוכל הוא לפתח הכרת טובה וענווה כלפי המקור בה"א הידיעה של החיים – הלא הוא אלוקים.
מכיוון שכך, בהתאם ליחסו של האדם אל הוריו יושפעו מעגלים נוספים באישיותו. אדם המצוי בכשל מהותי במערכת היחסים עם הוריו, עלול למצוא עם הזמן כי הדבר משפיע באופן תת-הכרתי גם על מערכות יחסים נוספות בחייו, כדוגמת מערכת היחסים הזוגית או החברתית ולהפך.
בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ישנו מערך ציוויים מסועף המעצב את היחס הנכון כלפי ההורים. לא ניכנס במסגרת זו לכל הפרטים ההלכתיים, אולם נוכל לומר בכללות כי ישנה חלוקה בין היחס העקרוני כלפי ההורים האמור להיות של כבוד ואהבה (כאמור, בלי התניה באופן שהם מתנהגים כלפינו), לבין הציווי למלא את רצונם, התקף רק בבקשות הנוגעות לחייהם שלהם ולא בבקשות הנוגעות לחייהם הבוגרים (!) של הבן או הבת.
בין כה וכה, ההורים הם הצינור שדרכו ירדה נשמתנו לעולם. ומכיוון שכך היחס אליהם הוא היחס כלפי מקור החיים. כיבוד הורים הוא ביטוי לכך שאדם מבין כי הוא אינו יחיד, אלא חלק משרשרת גדולה. אם נרצה, נוכל להתבטא כי הקשר שלנו להורינו הוא הקשר שלנו עם הנצח.
"אין כמו אמא" הוא לא רק משפט שכותבים חיילים מיואשים על קירות מגדלי שמירה. הוא משקף נקודה מהותית מאוד בנפש האנושית. ההורים הם הבסיס, הם המקור. המעגל הראשוני של התא המשפחתי מעניק לנו חוסן ושמחה לכל החיים. כדאי לטפח אותו.
מתוך העיתון בשבע.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
