ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
וְיַעֲלֶה בַּשְּׁמִינִית אֶל הַהַגָּדָה הָאֶפְשָׁרִיִּית וְיַחְקֹר עָלֶיהָ אִם הָיָה כַּאֲשֶׁר הִגִּיד הַמַּגִּיד עָלֶיהָ אִם לֹא. 29 וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה בָּעִנְיָן הַתְּשִׁיעִי אֶל הֲבָאַת הָרְאָיָה בַּדָּבָר הַהוּא, אִם הוּא מִן הָרָאוּי*, יוֹצִיא מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁמְּחַיְּבוֹ בִּקְצָת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֲרָהּ. אֲבָל הַנִּמְנָע יִמְנַע בּוֹ כָּל הַדּוֹמֶה בַּדָּבָר אֲשֶׁר גָּזַר בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר יִבָּטְלוּ כֻּלָּם וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם הָאֶחָד הַהוּא אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדוֹ בָּעִנְיָן הָעֲשִׂירִי וְהִזְדַּקֵּק לוֹ וְהִזְדַּכֵּךְ, יַפִּיל כָּל הַשְּׁעָרִים הָרִאשׁוֹנִים מִלִּבּוֹ אֲשֶׁר הָיוּ מְסַפְּקִים מְבֻקָּשׁוֹ וּמְשַׁבְּשִׁים אוֹתוֹ קֹדֶם הָעִיּוּן בּוֹ, וְהֵסִיר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם. 30 וּכְבָר הִתְבָּאֵר, כִּי הַמְעַיֵּן הֵחֵל בְּעִיּוּן מִדְּבָרִים מְעֹרָבִים, וְלֹא זָז לְזַקֵּק אוֹתָם תִּשְׁעָה מֵעֲשָׂרָה, וְאַחַר כֵּן שְׁמֹנָה מִתִּשְׁעָה, וְאַחַר כֵּן שִׁבְעָה מִשְּׁמֹנָה, עַד שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ מֵעָלָיו כָּל הָעִרְבּוּבִים, נִשְׁאַר לוֹ הַמְזֻקָּק הַצָּרוּף. וְאִם הוּא פּוֹסֵק הָעִיּוּן בְּהַגִּיעוֹ אֶל הָעִנְיָן הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁי אוֹ אֵיזֶה מַעֲלָה שֶׁתִּהְיֶה, כְּבָר סָרוּ מֵעָלָיו מִן הַסְּפֵקוֹת כְּפִי הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר הִנִּיחַ אַחֲרָיו, וְנִשְׁאֲרוּ עָלָיו מֵהֶם כְּפִי אֲשֶׁר הִנִּיחַ מִן הַמַּעֲלוֹת לְפָנָיו. וְאִם הוּא מַחֲזִיק הָעִנְיָן שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו*, יְקַוֶּה לוֹ שֶׁיָּשׁוּב עָלָיו וְיַשְׁלִימֶנּוּ, וְאִם אֵינֶנּוּ מַחֲזִיק צָרִיךְ לָשׁוּב אֶל הָעִנְיָן מֵרֵאשִׁיתוֹ. 31 וּבַעֲבוּר הַדָּבָר הַזֶּה טָעוּ אֲנָשִׁים רַבִּים וּמָאֲסוּ בַּחָכְמָה, קְצָתָם, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדְעוּ הַדֶּרֶךְ אֵלֶיהָ, וּקְצָתָם, יָדְעוּ וְנִכְנְסוּ בְּדַרְכָּהּ, אַךְ לֹא הִשְׁלִימוּהָ וְהָיוּ מֵהָאוֹבְדִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כא, טז): אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ.
הברואים צריכים לדרוש ולעיין
32 וְאָמְרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִי שֶׁלֹּא הִשְׁלִים עִנְיְנֵי הַחָכְמָה, מִשֶּׁרַבּוּ תַּלְמִידֵי שַׁמַּאי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן רַבּוּ הַמַּחְלוֹקוֹת (סנהדרין פח:). וְלָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי הַתַּלְמִידִים כְּשֶׁהֵם מַשְׁלִימִים הַלִּמּוּד, לֹא תִהְיֶה בֵּינֵיהֶם מַחֲלוֹקוֹת וְלֹא עִרְבּוּב, 33 עַל כֵּן אַל יָשִׁיב* הַכְּסִיל* אוֹ הַקָּץ*, חֶטְאוֹ* עַל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא הַטּוֹב, אֵלֶּה הַסְּפֵקוֹת סִכְלוּתוֹ וְקוּצוֹ וְעַצְלוּתוֹ בָּהֶם כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ, 34 כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשָׂיו בְּרֶגַע אֶחָד בְּהִסְתַּלְּקוּת הַסְּפֵקוֹת, כִּי אָז הָיָה יוֹצֵא מֵחֹק הַבְּרוּאִים וְהוּא נִבְרָא. וּמִי שֶׁלֹּא תָּלָה הַחֵטְא בָּזֶה בְּעַצְמוֹ, אַךְ הִתְאַוָּה שֶׁיְּשִׂימֵהוּ הַבּוֹרֵא יוֹדֵעַ מַדָּע שֶׁאֵין בּוֹ סָפֵק, כְּבָר שָׁאַל שֶׁיְּשִׂימֵהוּ אֱלֹהָיו דּוֹמֶה לוֹ, כִּי הַיּוֹדֵעַ בְּלֹא סִבָּה הוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֵר. אֲבָל כָּל הַבְּרוּאִים לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה מַדָּעָם בְּלֹא סִבָּה, וְהִיא הַדְּרִישָׁה וְהָעִיּוּן הַצְּרִיכִים לְמִדָּה מֵהַזְּמַן כַּאֲשֶׁר סִפַּרְנוּ, וְהֵם מִתְּחִלַּת רִגְעֵי הַזְּמַן הַהוּא עַד אַחֲרִיתָם בַּסְּפֵקוֹת כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. 35 וְהַמְשֻׁבָּחִים הֵם הַמַּמְתִּינִים עַד אֲשֶׁר יְצָרְפוּ הַכֶּסֶף מִן הַסִּיג*, וְכַאֲשֶׁר אָמַר (משלי כה, ד): הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף, וְיִמְצוּ חֲלֵב הַמְּלָאכָה עַד אֲשֶׁר יוֹצִיאוּ חֶמְאָתָהּ, 36 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (שם ל, לג): כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וגו', וְעַד אֲשֶׁר יִצְמַח זְרוֹעָם וִיקַצְּרוּהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (הושע י, יב): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד, וְעַד שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל פְּרִי עֵצָם וְיָשׁוּב* לְמָזוֹן, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (משלי ג, יח): עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
6 - הקדמה חלק ה'
7 - הקדמה חלק ו'
8 - הקדמה חלק ז'
טען עוד
ביאורים
29 בשלב התשיעי הוא ינסה להוכיח את אותו המשפט ויבחן האם הוא דבר מחויב המציאות, ואז הוא יוכל ללמוד ממנו דברים נוספים, או שהוא דבר מן הנמנע, ואז הוא ישלול אותו ואת כל הדומים לו. לאחר שהוא שלל את הדברים הנמנעים, יישאר לו הדבר המסוים לו הוא ייחל, וזהו השלב העשירי שבו לאחר שהוא סינן את כל הדברים המסופקים והלא הגיוניים, נשאר בידו רק אותו הדבר שלו ציפה.
30 אותו אדם חקר עשר חקירות ולא הרפה. ואילו הוא היה נעצר בעודו בחקירה הרביעית למשל, הוא אף פעם לא היה מגיע למסקנה שאליה הוא הצליח להגיע לאחר החקירה המרובה של עשרת השלבים אלא היה נשאר עם כל הספקות שהתלבנו בששת השלבים הבאים. גם אם אדם עוצר באמצע החקירה, אם הוא זוכר באיזו נקודה הוא הפסיק את החקירה הוא יוכל להמשיך את החקירה מאותה נקודה בה עצר, אבל אם הוא אינו זוכר היכן עצר הוא יצטרך להתחיל את החקירה שלו מחדש ומה שחקר עד עתה לא יועיל כלום.
31 כמו שאמרנו לעיל, בתחילת המאמר, ישנם שני סוגים של אנשים המואסים בחכמה: א. אנשים שאינם יודעים את הדרך אל החכמה וחושבים שדבר שקרי הוא האמת וכן ההיפך. ב. אנשים שמכירים את הדרך של החכמה ואת החקירה, אך הם נוטשים את אותה הדרך ואינם מסיימים את החקירה עד הסוף, ולכן נוצרים אצלם הרבה מאוד ספקות, ועליהם אמר שלמה המלך (משלי כא, טז): "אדם תועה מדרך השכל, בקהל רפאים ינוח". וכתב רבנו בפירושו לפסוק: "בעולם הזה כפי שאתה רואה מי שאין לו דעה יאבד ללא תבונה וללא הבחנה וייפול בכל רע. ולעולם הבא לא יגיע אל האושר, כי אין להגיע אליו אלא במשמעת לה', ואין דרך למשמעת כי אם בידיעה".
32 חז"ל (סנהדרין פח:) אמרו: "משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה מחלוקת". רבנו לומד מכאן (כמו שכתב הרמב"ם בהקדמות למשנה) שכאשר שני אנשים בעלי אותו כח שכלי מתווכחים, לבסוף לא תהיה ביניהם מחלוקת מפני שהם יגיעו להכרעה, אך כאשר הלימוד נעשה שטחי נוצרות מחלוקות רבות מפני שהנחלקים אינם יורדים לסוף העניין ואף שהם עדיין רחוקים מלסיים את הלימוד הם חושבים שכבר ניתחו את העניין עד תומו.
33 מכאן לומד רבנו שאדם שיש לו ספקות רבים אינו יכול להתלונן כלפי הקדוש ברוך הוא, מפני שהספקות באים בגלל חוסר החכמה שיש בו או קוצר החקירה שלו, ואם הוא היה יותר משכיל או שהיה מסיים את החקירה אולי לא היו לו ספקות ושאלות.
34 לא ניתן לדעת דבר בשלמות ללא שלב של ספקות. אדם הרוצה לדעת דברים ללא שלבים של ספק, רוצה בעצם להיות בדרגת בורא ולא בדרגת נברא, מפני שכל הנבראים מגיעים לידיעות ברורות על ידי עיון וחקירה ועוברים שלבים רבים של ספקות ושאלות וניתוחים הלוקחים זמן רב.
35 על אלו הטורחים בסבלנות עד שהם מצליחים לפתור את כל הספקות ולהגיע אל האמת אמר שלמה (משלי כה, ד): "הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי". בפירושו למשלי חיבר רבנו את הפסוק הזה עם הפסוק הבא – "הגו רשע לפני המלך ויכון בצדק כסאו" והסביר שכמו שכשהצורף מוציא את הפסולת מהכסף הוא מצליח ליצור כלי טוב, כך גם מלך צריך להוציא את הרשעה ממדינתו על מנת שיוכל לשלוט כראוי.
36 וכן נאמר עליהם הפסוק (משלי ל, לג): "כי מיץ חלב יוציא חמאה, ומיץ אף יוציא דם", שפירושו הוא – אדם שסוחט חלב יוציא חמאה – שמנת משובחת, אך אדם שסוחט את אפו יותר מידי יוציא דם, זאת אומרת שאל לו לאדם לכעוס יותר מדי מפני שיצא מכך רק רע, אלא עליו לעסוק בדברים טובים ואז יצמחו לו תוצאות טובות כמו שאומר הנביא הושע (י, יב): "זרעו לכם לצדקה, קצרו לפי חסד" ופירות עמלו יבשילו ככתוב (משלי ג, יח): "עץ חיים היא למחזיקים בה".
לעילוי נשמת משפ' פוגל מהישוב איתמר הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
