ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
59 אֲבָל הַהֶכְרֵחִיִּים מֵהַמַּדָּעִים כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיג חוּשֵׁנוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים עִמּוֹ, אָנוּ חַיָּבִים שֶׁנַּאֲמִין בָּהֶם כֻּלָּם בֵּין שֶׁיִּהְיוּ* מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִתְקַיֵּם הַמּוּחָשׁ הַהוּא כִּי אִם בָּהֶם וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אוֹ יוֹתֵר מִזֶּה וַאֲפִלּוּ הִגִּיעוּ אֶל מַה שֶּׁהִגִּיעוּ, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּלְתִּי הַמּוּחָשׁ הַהוּא וְאִי אֶפְשָׁר בִּלְעֲדֵיהֶם כֻּלָּם. וְהָאֶחָד מֵהֶם כִּי כְּשֶׁאֲנַחְנוּ רוֹאִים עָשָׁן שֶׁנַּאֲמִין מְצִיאוּת הָאֵשׁ בִּמְצִיאוּת הֶעָשָׁן, כִּי לֹא יִתֹּם* זֶה כִּי אִם בָּזֶה. וְכֵן כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע קוֹל אָדָם מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד אוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַכֹּתֶל, אֲנַחְנוּ חַיָּבִים שֶׁנַּאֲמִין בִּמְצִיאוּתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה קוֹל אָדָם כִּי אִם מֵאָדָם נִמְצָא. 60 אֲבָל מַה שֶּׁיּוֹסִיף עַל הָאֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים הַמָּזוֹן נִכְנָס בְּבֶטֶן בַּעַל חַי מֻגְשָׁם וְתֵצֵא הַפְּסֹלֶת מִמֶּנּוּ; וְאִם לֹא נַאֲמִין בְּאַרְבָּעָה דְבָרִים לֹא יִשְׁלַם מַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ חוּשֵׁינוּ, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ מוֹשֵׁךְ הַמָּזוֹן לִפְנִים וְכֹחַ מַחֲזִיק בּוֹ עַד שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל*, וְכֹחַ שֶׁמְּעַכֵּל אוֹתוֹ, וְכֹחַ דּוֹחֶה פְּסָלְתּוֹ בּוֹ נִדְחֶה חוּץ. וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה הַמּוּחָשׁ לֹא יִתֹּם כִּי אִם בְּאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה צָרִיךְ שֶׁנַּאֲמִין שֶׁאַרְבַּעְתָּם אֱמֶת. 61 וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִשְׁלַם לָנוּ אֱמוּנַת מַה שֶּׁנַּאֲמִין עַד שֶׁנְּחַדֵּשׁ לוֹ מְלָאכָה שֶׁתְּאַמְּתֵהוּ לָנוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּצְטָרֵךְ לִמְלָאכוֹת רַבּוֹת, וְכַאֲשֶׁר יִתְאַמֵּת שֶׁהַדָּבָר הַהוּא הַמּוּחָשׁ נִתְלֶה בָּהֶם אָנוּ חַיָּבִים שֶׁנַּחְשֹׁב אוֹתָם כֻּלָּם אֱמֶת עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם הַמּוּחָשׁ הַהוּא. וְזֶה כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה הַיָּרֵחַ מֵאִיר עַל הָאָרֶץ וְהוּא בָּא בְּעִתִּים שׁוֹנִים מִיּוֹם וּמִלַּיְלָה, וְעִם זֶה הוֹלֵךְ הֲלִיכָה אֲרֻכָּה וַהֲלִיכָה קְצָרָה, כַּאֲשֶׁר יְקַצֵּר עִתִּים לְהַגִּיעַ אֶל אַחַת הַמַּחֲנוֹת הַשְּׁמֹנָה וְעֶשְׂרִים אֲשֶׁר הִשַּׂגְנוּם וְקָרָאנוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, וְיִמָּשֵׁךְ עִתִּים וְיַעֲבֹר אוֹתָם. וְעִם זֶה אָנוּ רוֹאִים אוֹתוֹ פַּעַם הוֹלֵךְ בַּנֶּגֶב וּפַעַם בַּצָּפוֹן, וְנֵדַע מִזֶּה כִּי אִם הָיְתָה לוֹ תְּנוּעָה אַחַת בִּלְבַד לֹא הָיְתָה מִתְחַלֶּפֶת הֲלִיכָתוֹ וְרָחְבּוֹ. וּרְאוֹתֵנוּ הִתְחַלְּפוּתוֹ מְחַיֵּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנוּעוֹת רַבּוֹת, וְשֶׁהַתְּנוּעוֹת הָרַבּוֹת לֹא תִהְיֶינָה כִּי אִם מִגְּשָׁמִים רַבִּים*, מִפְּנֵי שֶׁהַגֶּשֶׁם הָאֶחָד לֹא יָנוּעַ בְּעֵת אַחַת שְׁתֵּי תְנוּעוֹת מִתְחַלְּפוֹת*, כָּל שֶׁכֵּן שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע. וְשֶׁהַגְּשָׁמִים הָרַבִּים הַשָּׁוִים בְּצוּרָתָם פּוֹסְקִים קְצָתָם אֶת קְצָתָם*, וְלָכֵן הַתְּנוּעוֹת יֶחְסְרוּ קְצָתָם מִקְּצָתָם אוֹ יוֹסִיפוּ עָלָיו, וְשֶׁזֶּה לֹא יִתְאַמֵּת לָנוּ כִּי אִם כִּמְלֶאכֶת הַשִּׁעוּר שֶׁנִּקְרֵאת הַנְדָּסָה. וְהִיא תַּרְאֶה אוֹתָם לָנוּ נִכְנָסִים בְּצוּרָה עַל דֶּרֶךְ הַהַרְכָּבָה, אַחַר שֶׁנַּעֲמֹד עַל הַפָּשׁוּט מֵהֶם וְהִתְעַסַּקְנוּ לָדַעַת הַצּוּרוֹת הַפְּשׁוּטוֹת, אַחַר הַנְּקֻדּוֹת וְהַקַּוִּים, עַד שֶׁיָּדַעְנוּ הַצּוּרָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת וְהַמְרֻבַּעַת וְהָעֲגֻלָּה וְהַנִּכְנֶסֶת וְהַפְּשׁוּטָה וְהַפּוֹסֶקֶת, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִידִיעַת הַצּוּרָה הַפּוֹסֶקֶת וּמַה שֶּׁמִּתְבָּרֵר מֵחֲלָקֶיהָ, וּמַה שֶּׁמִּתְבַּטֵּל, עַד שֶׁיָּדַעְנוּ כִּי צוּרוֹת הַגַּלְגַּלִים כַּדּוּרִיּוֹת אוֹ עֲגֻלּוֹת וּמִקְצָתָם בְּתוֹךְ קְצָתָם. 62 וּבְהַשְׁלָמַת הַמְּלָאכוֹת הָאֵלֶּה יִתְבָּרֵר לָנוּ כִּי הֲלִיכַת הַיָּרֵחַ מֻרְכָּב מֵאַרְבָּעָה תְּנוּעוֹת, וְצָרִיךְ שֶׁנַּאֲמִין כִּי אֵלֶּה הַמְּלָאכוֹת אֱמֶת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא תִתֹּם לָנוּ אֱמוּנַת הִתְחַלְּפוּת הֲלִיכָתוֹ עַל הַחֹק הַטִּבְעִי* כִּי אִם בָּהֶם.
________________________
שֶׁיִּהְיוּ – המסקנות הנובעות מן החוש. לֹא יִתֹּם – לא תיתכן השלמת מציאותם. שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל – יתעכל. מִגְּשָׁמִים רַבִּים – מושפע מכמה גורמים וכוחות. מִתְחַלְּפוֹת – שונות. פּוֹסְקִים קְצָתָם אֶת קְצָתָם – מפסיקים ומתגברים זה על זה. עַל הַחֹק הַטִּבְעִי – בדרך הטבע.
ביאורים
59 מדע ההכרחיות – כאשר אדם רואה או שומע משהו, שנובע מדבר אחר, אף על פי שהוא אינו רואה אותו הוא חייב להאמין שהוא קיים, כמו שאומר הפתגם "אין עשן בלי אש" – גם כאשר לא רואים את האש אפשר לדעת שהיא קיימת בגלל העשן. וכך כאשר שומעים קול אדם מאחורי קיר, מוכרח הוא שיש אדם מאחורי אותו הקיר אף על פי שכרגע לא רואים אלא קיר.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
13 - לימוד שבועי באמונה יב- יח אדר א תשע"ו
14 - הקדמה חלק י"ב
15 - הקדמה חלק י"ג
טען עוד
61 ישנם מקרים בהם נצטרך להמציא תיאוריה על מנת לפרש דברים שאנו רואים במציאות, למשל אנו רואים שהירח עולה ושוקע בזמנים שונים ביום ובלילה, לפעמים נע במסלול קצר ולפעמים במסלול ארוך, והוא עובר בעשרים ושמונה תחנות ברקיע, אך לפעמים הוא מגיע מהר ולפעמים לאט, ואם היתה לו רק צורת תנועה אחת הוא לא היה יכול לשנות את מסלולו. העובדה שהירח עובר במסלולים שונים מלמדת שמופעלים עליו הרבה כוחות, זאת אומרת שהוא אינו מושפע מגלגל אחד בלבד אלא מכמה גלגלים. אל החישוב הזה נוכל להגיע רק על ידי מלאכת ההנדסה. מלאכת ההנדסה מורה לנו תחילה את הנקודות וקווים, ולאחר מכן את התבניות המורכבות יותר – משולש, מרובע, עיגול וכו', ובהמשך מלמדת אותנו לבנות משפטים ולבדוק אלו מהם אמיתיים ואלו מוטעים. על ידי המלאכה הזאת אנו יכולים לדעת איך הגלגלים נראים אף על פי שהם נמצאים במרחק עצום מאיתנו.
62 על ידי המומחיות במלאכת ההנדסה (מה הבעיה עם זה, זו הכוונה) אנו יודעים שתנועת הירח מורכבת מארבע תנועות, ואנו חייבים להאמין שהתנועות האלו באמת מתבצעות כך על ידי הגלגלים, מפני שאין לירח אפשרות אחרת להסתובב כך.
לב הדברים
התחושה שלנו תמיד נותנת מקום רב יותר למציאות שניצבת מול עינינו. מה שרחוק מהעין רחוק מהלב, ואת המסקנות השכליות שאפשר להסיק ממה שעינינו רואות – אנו נוטים לזנוח. המציאות החושית ניצבת במלוא עָצמתה כנגדנו ומושכת אותנו חזק. הדמיון, שבו עסקנו אתמול, מרחיב ומעצים את המציאות ונותן לה חיזוק נוסף. לדוגמה – אדם יכול לנסוע במהירות מופרזת למרות שהוא יודע שהדבר מסוכן, אך לעיתים סרטון קצרצר שבו ייחשף למראות קשים ישנה את צורת נהיגתו בצורה דרסטית.
כנגד המציאות הנגלית עומד השכל – ההיגיון. ההיגיון מלמד אותנו להביט אל עומק התהליכים ולהבין שמאחורי מה שאנו רואים מסתתרים גורמים נוספים.
השכל אינו 'צועק' את דברו. כדי להשתמש בו נדרש עמל של חשיבה וניתוח, ובלא שנתאמץ אנו עלולים לפספס את המידע שהוא נותן לנו. לכן נדמה שמה שאנו רואים בעיניים זו האמת המוחלטת ביותר. לעומת זאת, דבר שאיננו רואים – מציאותו מוטלת בספק.
מצד האמת – אין הבדל גדול. גם מה שאנו רואים בעיניים יכול להתברר כאחיזת עיניים, וגם מה שהוכחנו בשכלנו יכול להתברר כטעות. כפי שכתבנו לעיל (ראה יום - ט' אדר א'), כל הכוחות שיש בנו המספקים לנו מידע – הן החושים והן ההיגיון – הם מאת הקב"ה, ועלינו להשתמש בהם ולסמוך עליהם. זהו תפקידו של האדם – להצליח להתעלות מה'רעש' שמחוללת המציאות ולהקשיב לקולו הפנימי שלוחש על לִבּוֹ.
מדוע המציאות חזקה יותר מהשכל?
הרב קוק, בספרו אורות הקודש, מסביר שלאדם יש נטייה לחשוב שהחומר הוא ממשי ואילו הקודש, העולם הרוחני, חסר מציאות [אורות הקודש ב עמוד שח]. בדרך דומה אפשר להסביר גם כאן – לאדם קשה להתרומם מהמציאות החומרית. מציאות זו הוא מכיר היטב, מלידתו. הוא חש בה בשיא העָצמה. לעומת זאת, העולם הרוחני הולך ומתפתח באדם עם בגרותו. עולם זה נדמה לו שברירי, בלא חוקים יציבים.
הרב קוק מלמד אותנו שההפך הוא הנכון. עולם החומר הוא בר שינוי. לעומת זאת – העולם השכלי, הרוחני – חזק ונצחי יותר. ככול שאנו עולים לעולם רוחני גבוה יותר, כך מציאותו קרובה יותר לבורא עולם – מקור החיים, ויציבותו וממשיותו מתחזקת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
