ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ח - 492 וְאַחַר שֶׁדִּקְדַּקְתִּי אֵלּוּ הַדִּקְדּוּקִים, הִתְעַסַּקְתִּי לַחֲקֹר עַל סְעִיפֵי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת וּפֹארוֹתֶיהָ*, וְרָאִיתִי לִכְתֹּב מִמַּה שֶּׁנִּזְדַּמֵּן לִי מֵהֶם י' שְׁאֵלוֹת, וְאָשִׁיב עָלֶיהָ מֵהַכָּתוּב וְהַשֵּׂכֶל וְהַקַּבָּלָה.
מי יחיה
493 הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה , אִם יִשְׁאַל שׁוֹאֵל מִי וָמִי יִחְיוּ מִן הָאֻמָּה בְּעֵת הַיְשׁוּעָה? אָשִׁיב וְאֹמַר כָּל צַדִּיק וּבַעַל תְּשׁוּבָה, כִּי מִי שֶׁיָּמוּת מִבְּלִי תְשׁוּבָה הוּא מֵהָעֲנוּשִׁים*, וְכֵן רָאוּי בַּשֵּׂכֶל, כִּי כְּבָר הִבְטִיחַ הַבּוֹרֵא אֶת הַשָּׁב שֶׁיְּקַבְּלֵהוּ בִּכְתוּבִים רַבִּים. וּכְבָר הִתְחַיְּבוּ כָּל אֵלֶּה הַמּוֹעֲדִים* לְכָל שָׁב מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו, א), אַחַר שֶׁמָּנוּ מִינֵי הַחֵטְא וְשָׂמוּם ד' מַעֲלוֹת. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְאַחַר כָּךְ עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאַחַר כָּךְ כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְאַחַר כָּךְ מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם. וְאָמְרוּ אַחַר כָּךְ אוֹ יָכוֹל שֶׁכִּפְּרָה לוֹ מִיתָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם. וְהִנֵּה נִתְחַיְּבָה תְּחִיַּת הַמֵּתִים לְכָל שָׁב, וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי מְעַט הֵם מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁמֵּתִים מִבְּלִי תְשׁוּבָה.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
95 - מאמר שביעי חלק ט'
96 - מאמר שביעי חלק י'
97 - מאמר שביעי חלק י"א
טען עוד
495 וְהַב' , הֲיָמוּתוּ אַחַר כֵּן? וְאָשִׁיב כִּי לֹא יָמוּתוּ, אֲבָל מַעְתִּיקִים* אוֹתָם מִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶל נְעִימוּת הָעוֹלָם הַבָּא. וּבָזֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צב, א), מֵתִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְהַחֲיוֹתָם, שׁוּב אֵינָן חוֹזְרִים לַעֲפָרָן.
איך יהיה מקום בארץ
496 וְהַג' , הֲתָכִיל אוֹתָם הָאָרֶץ? וְאֹמַר שֶׁמֵּעֵת שֶׁיָּצְאָה אֻמָּתֵינוּ לִבְנֵי הָעוֹלָם אַלְפַּיִם וּמָאתַיִם שָׁנָה וְעוֹד, יִהְיוּ כְּמוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים דּוֹר, כָּל דּוֹר ק"כ רְבָבָה* אֲנָשִׁים וְנָשִׁים עַל דֶּרֶךְ הַקֵּרוּב*. וְאִם נֹאמַר אִם כֻּלָּם שָׁוִים וְכֻלָּם יִחְיוּ, אֵין מְמַלְּאִים מִן הָאָרֶץ כִּי אִם חֵלֶק* מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים חֵלֶק, עַל שֶׁנָּשִׂים לְכָל אֶחָד יוֹתֵר מִד' אַמָּה לִמְקוֹמוֹ וְלִזְרִיעָתוֹ וְלִדְרָכָיו וְלִבְהֵמוֹתָיו. וְזוּלַת זֶה כִּי כָּל אַנְשֵׁי הַדּוֹרוֹת יִהְיוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים רְבָבָה בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים עַל הַקֵּרוּב, יִהְיֶה הַכֹּל שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי רְבָבָה וּשְׁמֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים רְבָבָה, וְכַאֲשֶׁר נִגְזֹר לָהֶם* מִן הָאָרֶץ מָאתַיִם פַּרְסָה עַל מָאתַיִם, אֲשֶׁר הֵם חֵלֶק מִמֵּאָה וַחֲמִשִּׁים מִן הָאָרֶץ, וְנִמְדֹד אוֹתָם אַמּוֹת, בְּכָל פַּרְסָה שְׁלֹשָׁה מִילִים, וְכָל מִיל ד' אֲלָפִים אַמָּה, וְכָל אַמָּה אֲשֶׁר הִיא אַמָּתַיִם וָחֵצִי וּשְׁלִישׁ, יִהְיֶה לְכָל אָדָם רָחָב בִּמְקוֹמוֹ רפ"ח אַמּוֹת, וְאֵי זֶה דָּבָר יֵשׁ בָּהּ בָּזֶה שֶׁיִּתְבַּלְבְּלוּ בּוֹ הַחֲכָמִים?
האם יכירו אותם
497 וְהַד', אִם יַכִּירוּם אַנְשֵׁי בֵיתָם וּקְרוֹבֵיהֶם מִן הַחַיִּים? וְאֹמַר כִּי הַנְּבִיאִים וְהָרוֹעִים וְהַנְּסִיכִים, כְּשֶׁמִּתְחַיֵּב* שֶׁיַּכִּירוּם בְּנֵי הָאָדָם, יִתְחַיֵּב לְעֻמַּת זֶה שֶׁיַּכִּירוּ קְצָתָם אֶת קְצָתָם וְשֶׁיְּחֻבַּר כָּל אָדָם אֶל שִׁבְטוֹ, כַּאֲשֶׁר הוּא מְבֹאָר בְּסִדּוּר הַשְּׁבָטִים בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל וְזוּלָתוֹ.
האם יהיו להם מומים
498 וְהַה', מִי שֶׁיָּמוּת מֵהֶם וְהוּא סוֹמֵא, אוֹ מְבֻטָּל מֵאֵבָרָיו אוֹ בִּשְׁאָר הַפְּגָעִים וְהַמּוּמִין, מַה יִּהְיֶה מֵעִנְיָנוֹ? וְאֹמַר שֶׁיִּחְיֶה תְּחִלָּה בַּמּוּם הַהוּא עַד שֶׁיַּכִּירוּהוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהוּא הוּא, וְאַחַר כֵּן יִרְפָּאֵהוּ הַבּוֹרֵא וְתִהְיֶה אוֹת גְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם צא, ב), עוֹמְדִין בְּמוּמָן וְאַחַר כֵּן מִתְרַפְּאִין, וְעַל כֵּן הִקְדִּים (דברים לב, לט): אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא. וּכְבָר אָמְרוּ (ישעיה לה, ה-ו): אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם.
___________________________
וּפֹארוֹתֶיהָ – ענפיה. מֵהָעֲנוּשִׁים – מהנענשים. הַמּוֹעֲדִים – הייעודים וההבטחות. מַעְתִּיקִים − מעבירים. ק"כ רְבָבָה – מליון ומאתיים אלף. דֶּרֶךְ הַקֵּרוּב – בערך. חֵלֶק וכו' – (חשבונו של רס"ג לא מבורר, ראה פירוש אור עציון). נִגְזֹר לָהֶם – נחלק להם. כְּשֶׁמִּתְחַיֵּב – מוכרח שיכירו אותם, שהרי נאמר שהם ישמשו בהנהגה.
ביאורים
492 -ח- עשר שאלות בנוגע לתחיית המתים
אחרי הבירורים שביררנו בנוגע לתחיית המתים, נעיין בעשר שאלות נפוצות על תחיית המתים ונענה עליהן על פי התורה, השכל והמסורת.
493 שאלה ראשונה – מי הם האנשים שיזכו לקום בתחייה? תשובה: צדיקים ובעלי תשובה, ואילו הרשעים שלא שבו מחטאיהם, לא יזכו לזה. השכל מחייב שבעל התשובה יזכה לקום לתחיה עם הצדיקים, כי בפסוקים רבים הבטיח ה' לשבים שיקבלם.
494 חז"ל מלמדים שיש ארבעה סוגי עבירות: א. מצוות עשה. ב. מצוות לא תעשה. ג. כריתות ומיתות בית דין. ד. חילול ה'. ושאלו האם מיתת האדם מכפרת לאדם על חטאיו? וענו, שאף שיש עבירות שלא די בתשובה כדי שיתכפרו, תשובה עם המיתה מכפרת, ולכן כל בעל תשובה עתיד לקום בתחיית המתים, כמו שנאמר (יחזקאל לז, יב): "הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי". ומכאן נראה שרוב עם ישראל יקום לתחייה, מפני שרובם חוזרים בתשובה לפני שמתים, ורק מעטים מתים ללא תשובה.
495 שאלה שנייה – האם האנשים שיקומו לתחייה יחזרו למות לאחר מכן? תשובה: הם לא ימותו, אלא יילקחו היישר מהעולם הזה בימות המשיח, אל חיי העולם הבא, ועל כך אמרו חז"ל (סנהדרין צב.): "תנא דבי אליהו: צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותן אינן חוזרין לעפרן".
496 שאלה שלישית – איך יתכן שכולם יקומו לתחייה, הרי אין מקום לכולם בעולם הקטן שלנו? החשבון של רס"ג אינו מחוור, לכן לא פירשנו דבר, וכן כתב הרב היעב"ץ בפירושו למעמדות יום שישי בפסוק "פרו ורבו": "בקש חשבונות רבים שאינם עולים כהוגן, ואפשר שנפל בו טעות מהסופרים, ובעבור שמידת הארץ אשר אמר הוא דעה קדומה וגם הפרסה והמיל והאמה הם מידות קדומות, ועוד כי בעוונותינו שרבו יצאו עוד מימי הגאון ז"ל עד היום קרוב לתשע מאות וחמישים שנה".
497 שאלה רביעית – האם האנשים שיחיו בתקופה של תחיית המתים יכירו את הקמים לתחייה? תשובה: כמו שברור שהם יכירו את הנביאים, הנסיכים והרועים (משה, אהרן וכו') שיקומו לתחייה, כך נראה שיכירו זה את זה, ושכל אחד יכיר את שבטו ויצטרף אליו, כמו שמופיע בספר יחזקאל.
498 שאלה חמישית – האם מי שנפטר כשהוא בעל מום יקום עם מומו? תשובה: בעלי המומים יקומו עם מומם, כדי שאנשי ביתם יזהו אותם, ואז ה' ירפא אותם, כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין צא:): "עומדין במומן ומתרפאין", כלומר תחילה ה' מחיה את המתים ואחר כך הוא מרפא את מי שצריך רפואה, וכבר אמר ישעיה (לה, ה-ו): "אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה, אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם".
לעילוי נשמת שלום בן ג'ני ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
