ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ז - 394 וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלַמְתִּי בֵּאוּרֵי הָעֲשָׂרָה הָהֵם אֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי שְׁמוֹתָם, אֹמַר עַתָּה בָּאָדָם הַשָּׁוֶה, וְהוּא אֲשֶׁר שִׁעוּר עֲווֹנוֹתָיו כְּשִׁעוּר זְכֻיּוֹתָיו. הָאָדָם הַזֶּה אִם יִמָּצֵא מְרֻחָם*, וְנֶחְשָׁב עִם הַצַּדִּיקִים. וְהוּא שֶׁהָרַחֲמִים הַנִּזְכָּרִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר* שֶׁיָּחוּלוּ עָלָיו* וְיָבוֹאוּ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מִקְרֶה כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מוּשָׁב* אֶל הַנִּבְרָאִים, וְיִהְיוּ מִשְּׁמוֹת הַפֹּעַל. 395 וְיַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ מֵהֶם* שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים, הָאֶחָד קִבּוּל הַתְּשׁוּבָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר (ישעיה נה, ז): וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ. 396 וּשְׁמוֹעַ תְּפִלַּת מִי שֶׁהוּא בְּצָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (חבקוק ג, ב): בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר. 397 וְהַשָּׂגַת הַשָּׁוֶה בַּצַּדִּיקִים*, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קטז, ה): חַנּוּן ה' וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם. 398 וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ראש השנה יז, א): וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה מַכְרַעַת, וְעַל כֵּן לֹא יִהְיוּ בְּנֵי אָדָם בְּעֵת הַגְּמוּל* כִּי אִם שְׁתֵּי כִּתּוֹת אֵין בָּהֶם שְׁלִישִׁית, אֶלָּא צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים בִּלְבַד כַּאֲשֶׁר אָמַר (מלאכי ג, יח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע.
___________________________
יִמָּצֵא מְרֻחָם − ראוי לרחמי ה'. שֶׁאִי אֶפְשָׁר וכו' − אין לומר כלפי ה' שהוא מרחם "כי הרחמנות התפעלות נפשית היא, והוא יתעלה מרומם ונעלה מכך". (הערת הרב קאפח). עָלָיו − על ה'. מוּשָׁב − תתייחס הפעולה. מֵהֶם − מהרחמים. וְהַשָּׂגַת הַשָּׁוֶה בַּצַּדִּיקִים − שזוכה 'השווה' למעלת הצדיקים. בְּעֵת הַגְּמוּל − לעתיד לבוא.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
72 - מאמר חמישי חלק י"ב
73 - מאמר חמישי חלק י"ג
74 - מאמר חמישי חלק י"ד
טען עוד
394 -ז- מצוות ועבירות המקבלות משנה תוקף
לאחר שנתבארו עשרה סוגים של בני אדם, נבאר את מדרגת "השווה", שאמרנו שתתבאר בפני עצמה. השווה הוא אדם ששיעור המצוות והעבירות שלו שווה בדיוק, ואף שמצב זה נדיר, הוא קיים במציאות. כאשר הקב"ה שופט אדם כזה, הוא מחשיב אותו ברוב רחמיו לצדיק, שהוא אדם שיש לו רוב זכויות כמו שהתבאר לעיל. בארנו במאמר השני, שכאשר אנו מיחסים את מידת הרחמים לקב"ה, אין כוונתנו לומר שהוא בעל תכונה של רחמים, כי הרחמים קיימים רק בקרב בני האדם, שהם בעלי רגשות ומשתנים על פי המציאות ונפעלים ממנה, ואילו אצל הקב"ה אין שינוי, ואין המציאות פועלת עליו. הרחמים שאנו מיחסים לו משמעם, שמעשיו נראים בעינינו כרחמים של בשר ודם, היינו הוא פועל באופן שאצל בני אדם נובע ממידת הרחמים.
395 אנו רואים את פעולת ה', המכונה על ידינו רחמים באה לידי ביטוי בשלושה אופנים: האופן הראשון – קבלת התשובה. מושג התשובה הוא מושג לא פשוט, לכאורה לא יתכן שאדם שהורשע יבקש סליחה, והשופט יסלח לו, שהתשובה תמחק ותתקן את הפגם של החטא, אך בשונה משופט בשר ודם, הקב"ה סולח, כמו שנאמר (ישעיה נה, ז): "וישב אל ה' וירחמהו". בירושלמי (מכות פ"ב ה"ו) מובא: "שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדף רעה'. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להן 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו, היינו דכתיב 'על כן יורה חטאים בדרך' יורה לחטאים דרך לעשות תשובה", אנו רואים מכאן עד כמה קשה להבין את רעיון התשובה, עד אשר רק הקב"ה יכול לגלות אותו.
396 האופן השני – הקב"ה שומע את תפילת האדם הנמצא בצרה אף אם אין הוא זכאי לכך, כמו שנאמר (חבקוק ג, ב): "ברוגז רחם תזכור", גם ברוגז הקב"ה מרחם. דוגמה לזה אנו רואים אצל מנשה מלך יהודה (דברי הימים ב לג), שעשה כל עבירות שבתורה, וכשנשבה ביד אשור, התפלל אל ה' ונענה.
397 האופן השלישי – העברת האדם "השווה" למדרגת "צדיק", אף על פי שמצד הדין אין לשפוט אותו כצדיק, או לחילופין אפשר להטות כלפי הדין ולדונו כרשע. זהו שנאמר בתהילים (קטז, ה): "חנון ה' וצדיק ואלוהינו מרחם", בפרק זה דוד מבקש שהקב"ה יציל אותו: "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא", ואז הוא אומר "אנא ה' מלטה נפשי חנון ה' וצדיק ואלוהינו מרחם".
398 במסכת ראש השנה (יז, א) על הפסוק (שמות לד, ו): "ארך אפיים ורב חסד" דרשו, שמטה כלפי חסד, כלומר כאשר זכויותיו וחובותיו של אדם שקולות, ה' רב חסד ומטה כלפי הזכות. לכן לעתיד לבוא לא יהיו שלושה כתות, צדיקים, רשעים ובנונים, אלא תהינה רק שתי כתות, צדיקים ורשעים, מפני שהבינונים יהפכו להיות צדיקים, ולכן נאמר במלאכי (ג, יח): "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו", הרי שלעתיד לבוא תהינה רק שתי כתות, צדיקים ורשעים.
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
