ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ז - 394 וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁלַמְתִּי בֵּאוּרֵי הָעֲשָׂרָה הָהֵם אֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי שְׁמוֹתָם, אֹמַר עַתָּה בָּאָדָם הַשָּׁוֶה, וְהוּא אֲשֶׁר שִׁעוּר עֲווֹנוֹתָיו כְּשִׁעוּר זְכֻיּוֹתָיו. הָאָדָם הַזֶּה אִם יִמָּצֵא מְרֻחָם*, וְנֶחְשָׁב עִם הַצַּדִּיקִים. וְהוּא שֶׁהָרַחֲמִים הַנִּזְכָּרִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר* שֶׁיָּחוּלוּ עָלָיו* וְיָבוֹאוּ בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מִקְרֶה כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מוּשָׁב* אֶל הַנִּבְרָאִים, וְיִהְיוּ מִשְּׁמוֹת הַפֹּעַל. 395 וְיַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ מֵהֶם* שְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים, הָאֶחָד קִבּוּל הַתְּשׁוּבָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר (ישעיה נה, ז): וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ. 396 וּשְׁמוֹעַ תְּפִלַּת מִי שֶׁהוּא בְּצָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (חבקוק ג, ב): בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר. 397 וְהַשָּׂגַת הַשָּׁוֶה בַּצַּדִּיקִים*, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קטז, ה): חַנּוּן ה' וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם. 398 וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ראש השנה יז, א): וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה מַכְרַעַת, וְעַל כֵּן לֹא יִהְיוּ בְּנֵי אָדָם בְּעֵת הַגְּמוּל* כִּי אִם שְׁתֵּי כִּתּוֹת אֵין בָּהֶם שְׁלִישִׁית, אֶלָּא צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים בִּלְבַד כַּאֲשֶׁר אָמַר (מלאכי ג, יח): וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע.
___________________________
יִמָּצֵא מְרֻחָם − ראוי לרחמי ה'. שֶׁאִי אֶפְשָׁר וכו' − אין לומר כלפי ה' שהוא מרחם "כי הרחמנות התפעלות נפשית היא, והוא יתעלה מרומם ונעלה מכך". (הערת הרב קאפח). עָלָיו − על ה'. מוּשָׁב − תתייחס הפעולה. מֵהֶם − מהרחמים. וְהַשָּׂגַת הַשָּׁוֶה בַּצַּדִּיקִים − שזוכה 'השווה' למעלת הצדיקים. בְּעֵת הַגְּמוּל − לעתיד לבוא.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
72 - מאמר חמישי חלק י"ב
73 - מאמר חמישי חלק י"ג
74 - מאמר חמישי חלק י"ד
טען עוד
394 -ז- מצוות ועבירות המקבלות משנה תוקף
לאחר שנתבארו עשרה סוגים של בני אדם, נבאר את מדרגת "השווה", שאמרנו שתתבאר בפני עצמה. השווה הוא אדם ששיעור המצוות והעבירות שלו שווה בדיוק, ואף שמצב זה נדיר, הוא קיים במציאות. כאשר הקב"ה שופט אדם כזה, הוא מחשיב אותו ברוב רחמיו לצדיק, שהוא אדם שיש לו רוב זכויות כמו שהתבאר לעיל. בארנו במאמר השני, שכאשר אנו מיחסים את מידת הרחמים לקב"ה, אין כוונתנו לומר שהוא בעל תכונה של רחמים, כי הרחמים קיימים רק בקרב בני האדם, שהם בעלי רגשות ומשתנים על פי המציאות ונפעלים ממנה, ואילו אצל הקב"ה אין שינוי, ואין המציאות פועלת עליו. הרחמים שאנו מיחסים לו משמעם, שמעשיו נראים בעינינו כרחמים של בשר ודם, היינו הוא פועל באופן שאצל בני אדם נובע ממידת הרחמים.
395 אנו רואים את פעולת ה', המכונה על ידינו רחמים באה לידי ביטוי בשלושה אופנים: האופן הראשון – קבלת התשובה. מושג התשובה הוא מושג לא פשוט, לכאורה לא יתכן שאדם שהורשע יבקש סליחה, והשופט יסלח לו, שהתשובה תמחק ותתקן את הפגם של החטא, אך בשונה משופט בשר ודם, הקב"ה סולח, כמו שנאמר (ישעיה נה, ז): "וישב אל ה' וירחמהו". בירושלמי (מכות פ"ב ה"ו) מובא: "שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו? אמרה להם 'חטאים תרדף רעה'. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו? אמרה להן 'הנפש החוטאת היא תמות'. שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו? אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו, היינו דכתיב 'על כן יורה חטאים בדרך' יורה לחטאים דרך לעשות תשובה", אנו רואים מכאן עד כמה קשה להבין את רעיון התשובה, עד אשר רק הקב"ה יכול לגלות אותו.
396 האופן השני – הקב"ה שומע את תפילת האדם הנמצא בצרה אף אם אין הוא זכאי לכך, כמו שנאמר (חבקוק ג, ב): "ברוגז רחם תזכור", גם ברוגז הקב"ה מרחם. דוגמה לזה אנו רואים אצל מנשה מלך יהודה (דברי הימים ב לג), שעשה כל עבירות שבתורה, וכשנשבה ביד אשור, התפלל אל ה' ונענה.
397 האופן השלישי – העברת האדם "השווה" למדרגת "צדיק", אף על פי שמצד הדין אין לשפוט אותו כצדיק, או לחילופין אפשר להטות כלפי הדין ולדונו כרשע. זהו שנאמר בתהילים (קטז, ה): "חנון ה' וצדיק ואלוהינו מרחם", בפרק זה דוד מבקש שהקב"ה יציל אותו: "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא", ואז הוא אומר "אנא ה' מלטה נפשי חנון ה' וצדיק ואלוהינו מרחם".
398 במסכת ראש השנה (יז, א) על הפסוק (שמות לד, ו): "ארך אפיים ורב חסד" דרשו, שמטה כלפי חסד, כלומר כאשר זכויותיו וחובותיו של אדם שקולות, ה' רב חסד ומטה כלפי הזכות. לכן לעתיד לבוא לא יהיו שלושה כתות, צדיקים, רשעים ובנונים, אלא תהינה רק שתי כתות, צדיקים ורשעים, מפני שהבינונים יהפכו להיות צדיקים, ולכן נאמר במלאכי (ג, יח): "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלוהים לאשר לא עבדו", הרי שלעתיד לבוא תהינה רק שתי כתות, צדיקים ורשעים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
